מאגר הכתר ישעיהו פרק ג עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ג
(ב) ונביא וקוסם - לא נביא ברוח הקודש , ולא חכם בקסמים. (ג) חכם חרשים - כמו "מעשה חרש אבן" (שמ' כח , יא) - שהוא בעל מחשבות , כמו "אל תחרש על רעך רעה" (מש' ג , כט) - אל תחשוב. ונבון לחש - איש סוד , כמו "וירא דוד את עבדיו מתלחשים" (ש"ב יב , יט). (ד) ותעלולים ימשלו בם - עוללים , והתי"ו נוספת. (ה) ונגש העם איש באיש - זה ידחוק את זה. ירהבו הנער בזקן - יתגדלו , כמו "המחצבת רהב" (יש' נא , ט) - גדולת פרעה. (ו) כי יתפש איש באחיו בית אביו - כל כך יהיו מחוסרין אנשים הגונים , שיתפשו בכל מי שיראו שהוא מלובש יפה , ויאמרו: שמלה נאה יש לך ונאה לך השררה , קצין תהיה לנו; והמכשלה הזאת - העדה הנכשלת תחת ידך , ותמשול עלינו. (ז) ישא ביום ההוא לאמר - יענה , כמו "וישא משלו ויאמר" (במ' כג , ז). לא אהיה חובש - איני ראוי להיות מושל ועוצר בכם , כמו "האף שונא משפט יחבש" (איוב לד , יז); ואע"פ שתראוני לבוש בשמלה יפה , בביתי אין לחם ואין שמלה , כי אם זאת שאני מתכסה בה לעיני בני אדם. (ח) כי כשלה ירושלם ועַם יהודה נפל. כי לשונם ומעלליהם אל יי' למרות עיני כבודו - כל מעשיהם ודבריהם אינם כי אם להקניט ולהמרות כנגד השם. (ט) הכרת פניהם ענתה בם - שהן חצופים ועזי פנים , ובהכרת פניהם הם ניכרים שהם רשעים; ואינם בושים מחטאתם , אלא מגידים אותה ומתפארים בה. (יב) עמי נוגשיו מעולל - הנוגשים והמושלים שבהם מתנהגים בדרכי העוללים שעושין מעשה נערות; ונתפעל שם ה'עולל' ואמר ממנו מעולל; ואנשים הדומים לנשים בעצה וגבורה משלו בו. עמי מאשריך מתעים אותך , כמו "אשרו חמוץ" (יש' א , יז); ודרך הטובה שלאורחותיך בלעו וכיסו אותה; שלא הדריכוך בדרך ישרה. (יד) ואתם בערתם הכרם - לא דיי שלא שמרתם כרמי , אלא אתם בערתם אותה; ולא דיי שלא עשיתם משפט מן הגזלנים , אלא גזילת העני בבתיכם. (טו) מה לכם תדכאו עמי ותייסרו אותם למשול עליהם , כיון שאינכם שופטים אותם בצדק. (טז) ומשקרות עינים - אין לו דומה; ופתרונו כמשמעו: כמו 'קורצות'. הלוך וטפוף תלכנה - שהיו הולכות כהילוך הטף לשחק ברחובות ובשווקים; והפעיל השם שלה'טף' לשם המקור. וברגליהם תעכסנה - לשון "העכסים" (להלן , יח); שהיו מקשטות רגליהם בעכסים , היינו כמין טבעות כסף וזהב , כדי שיביטו בהן הבחורים והפריצים. (יז) ושפח יי' קדקד בנות ציון - לשון 'ספחת' , שתיולד ספחת בראשן. ויי' פתהן יערה - כמו "והפותות לדלתות" (מ"א ז , נ) , והוא נקב המפתן שציר הדלת סובב בו; והמשיל בית הערוה לאותו נקב , שיגלה ערותה , כמו "את מקורה הערה" (וי' כ , יח). או יש לפרש כמו "ותער כדה" (בר' כד , כ) - לשון שפיכות , שיערה מקורן וישפוך דם , ויהיו מאוסות לכל. (כד) והיה תחת בשם שהיו מתבשמים , שם יהיה מק , כמו "המק בשרו" (זכ' יד , יב) - שימס הבשר. ותחת חגורה נקפה - כמו "ונקף סבכי היער בברזל" (יש' י , לד); "ואחר עורי נקפו זאת" (איוב יט , כו) , לשון 'חתיכה'; שתהיה שם חבורה ולא יוכלו לחגור. ותחת מעשה מקשה - כמו "מקשה זהב" (במ' ח , ד) , שהיו מתקשטות בראשן , יהיה קרחה. ותחת פתיגיל - מין 'אזור' הוא , יהיה מחגורת שק; כי זה ראוי להם תחת היופי שהיו מתייפים. (כו) ונקתה לארץ תשב - לשון 'חרבה ושממה' , כמו "כמוה נקה" (זכ' ה , ג).