פרק מ
[א]
נחמו
נחמו
עמי
יאמר
אלהיכם:
[ב]
דברו
על־לב
ירושלם
וקראו
אליה
כי
מלאה
צבאה
כי
נרצה
עונה
כי
לקחה
מיד
יהוה
כפלים
בכל־חטאתיה:
ס
[ג]
קול
קורא
במדבר
פנו
דרך
יהוה
ישרו
בערבה
מסלה
לאלהינו:
[ד]
כל־גיא
ינשא
וכל־הר
וגבעה
ישפלו
והיה
העקב
למישור
והרכסים
לבקעה:
[ה]
ונגלה
כבוד
יהוה
וראו
כל־בשר
יחדו
כי
פי
יהוה
דבר:
פ
[ו]
קול
אמר
קרא
ואמר
מה
אקרא
כל־הבשר
חציר
וכל־חסדו
כציץ
השדה:
[ז]
יבש
חציר
נבל־ציץ
כי
רוח
יהוה
נשבה
בו
אכן
חציר
העם:
[ח]
יבש
חציר
נבל
ציץ
ודבר־אלהינו
יקום
לעולם:
ס
[ט]
על
הר־גבה
עלי־לך
מבשרת
ציון
הרימי
בכח
קולך
מבשרת
ירושלם
הרימי
אל־תיראי
אמרי
לערי
יהודה
הנה
אלהיכם:
[י]
הנה
אדני
יהוה
בחזק
יבוא
וזרעו
משלה
לו
הנה
שכרו
אתו
ופעלתו
לפניו:
[יא]
כרעה
עדרו
ירעה
בזרעו
יקבץ
טלאים
ובחיקו
ישא
עלות
ינהל:
ס
[יב]
מי־מדד
בשעלו
מים
ושמים
בזרת
תכן
וכל
בשלש
עפר
הארץ
ושקל
בפלס
הרים
וגבעות
במאזנים:
[יג]
מי־תכן
את־רוח
יהוה
ואיש
עצתו
יודיענו:
[יד]
את־מי
נועץ
ויבינהו
וילמדהו
בארח
משפט
וילמדהו
דעת
ודרך
תבונות
יודיענו:
[טו]
הן
גוים
כמר
מדלי
וכשחק
מאזנים
נחשבו
הן
איים
כדק
יטול:
[טז]
ולבנון
אין
די
בער
וחיתו
אין
די
עולה:
פ
[יז]
כל־הגוים
כאין
נגדו
מאפס
ותהו
נחשבו־לו:
[יח]
ואל־מי
תדמיון
אל
ומה־דמות
תערכו
לו:
[יט]
הפסל
נסך
חרש
וצרף
בזהב
ירקענו
ורתקות
כסף
צורף:
[כ]
המסכן
תרומה
עץ
לא־ירקב
יבחר
חרש
חכם
יבקש־לו
להכין
פסל
לא
ימוט:
ס
[כא]
הלוא
תדעו
הלוא
תשמעו
הלוא
הגד
מראש
לכם
הלוא
הבינותם
מוסדות
הארץ:
[כב]
הישב
על־חוג
הארץ
וישביה
כחגבים
הנוטה
כדק
שמים
וימתחם
כאהל
לשבת:
[כג]
הנותן
רוזנים
לאין
שפטי
ארץ
כתהו
עשה:
[כד]
אף
בל־נטעו
אף
בל־זרעו
אף
בל־שרש
בארץ
גזעם
וגם־נשף
בהם
ויבשו
וסערה
כקש
תשאם:
ס
[כה]
ואל־מי
תדמיוני
ואשוה
יאמר
קדוש:
[כו]
שאו־מרום
עיניכם
וראו
מי־ברא
אלה
המוציא
במספר
צבאם
לכלם
בשם
יקרא
מרב
אונים
ואמיץ
כח
איש
לא
נעדר:
ס
[כז]
למה
תאמר
יעקב
ותדבר
ישראל
נסתרה
דרכי
מיהוה
ומאלהי
משפטי
יעבור:
[כח]
הלוא
ידעת
אם־לא
שמעת
אלהי
עולם
׀
יהוה
בורא
קצות
הארץ
לא
ייעף
ולא
ייגע
אין
חקר
לתבונתו:
[כט]
נתן
ליעף
כח
ולאין
אונים
עצמה
ירבה:
[ל]
ויעפו
נערים
ויגעו
ובחורים
כשול
יכשלו:
[לא]
וקוי
יהוה
יחליפו
כח
יעלו
אבר
כנשרים
ירוצו
ולא
ייגעו
ילכו
ולא
ייעפו:
ס