מאגר הכתר ישעיהו פרק מז עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק מז
[א] רְדִ֣י׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה:
[ב] קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת:
[ג] תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם: פ
[ד] גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:
[ה] שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת:
[ו] קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֙לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד:
[ז] וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֙לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ: פ
[ח] וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל:
[ט] וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד:
[י] וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד:
[יא] וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שֹׁאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי:
[יב] עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֙יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הוֹעִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֽוֹצִי:
[יג] נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הֹבְרֵ֣ו הֹבְרֵ֣י שָׁמַ֗יִם הַחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִעִים֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ:
[יד] הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ:
[טו] כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ: ס

פרק מז
(א) רדי ושבי על עפר בתולת בת בבל - שהיתה דומה בהיותה בשלוותה לבתולה , שלא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך (ע"פ דב' כח , נו). כי לא תוסיפי שיקראו לך מעתה רכה וענוגה. (ב) קחי רחים וטחני קמח - את בתולת בת בבל , שהיית עד עכשיו רכה וענוגה , התייגעי מעכשיו בעבודה קשה שבכל העבודות: קחי ריחיים וטחני קמח כשפחה הטוחנת אחר הריחים , שכשהיו שֹבִים אותם והתמכרו מגוי אל גוי ומממלכה אל עם אחר , יהו מכדנים אותם אחר הרחיים , שהיא מלאכה קשה שבכל המלאכות. גלי צמתך - שקורין 'קבילא' בלעז , אילו קרצולין שעל הרגל; 'גליזן'. חשפי שובל - זו הארכובה. גלי שוק - ירך העליונה. לפי שעד עכשיו דמית בגודלך לבתולה שלא נסתה כף רגלה הצג על הארץ מהתענג ומרך (ע"פ דב' כח , נו) , מיכאן ואילך תלכי בגלות ערום ועריה. גלי שוק עברי נהרות - של עם אחר. (ג-ד) נקם אקח - שהחרבת את עירי ושרפת את היכלי , נקם אקח ממך אני בעצמי , ולא אפגע אדם - לא אפייס אדם לעזרני. ואותה שעה , בנקום יי' נקמתו מבבל , גואלנו יי' צבאות שמו. (ו-ז) קצפתי על עמי... ואתנם בידך לא שמת להם רחמים... לא שמת אלה על לבך - שתדאגי: אם אכביד עולי על אילו , מחר ירצו את עונם , ויקשה הקדוש ברוך הוא עול אחרים עלי כאשר הקשיתי עולי עליהם , ולא (בנוסחנו: לא) זכרת אחריתך. (ח-ט) לא אשב אלמנה - כשאר אומות הנופלים בחרב , נשיהם אלמנות מבעליהן ושכולות מבניהן , ואני איני כן , שאיני יודעת מהו שכול ואלמון , שאני יושבת לבטח. חייך שתבאנה לך שתי אלה רגע ביום אחד: שכול ואלמון , כתומם יבאו לך - כמו "והנה תומים בבטנה" (בר' כה , כד) , כלומר: יחדיו יבאו עלייך. (י) חכמתך ודעתך היא שובבתך - היא גרמה לך שמרדת בי , מה שאמרת בלבך: אני מושלת , ואפסי - אין עוד שימשול. (יא) לא תדעי שחרה - לא תדעי להתפלל אליה; כמו "שוחר טוב יבקש רצון" (מש' יא , כז). לא תוכלי כפרה - לא תוכלי לקנח את הגזירה ולבטלה; כמו "אכפרה פניו" (בר' לב , כ). ותבא עליך פתאם שואה - זה כורש שבא על בבל פתאום , וישימוה למשואות נצח (ע"פ תה' עד , ג). (יג) הוברי שמים - פתרון: בוררי שמים , כשהוא בעיצומו לטוהר; שאינו בהיר כדי שיוכלו לחזות בכוכבים , מודיעים לחדשים מאשר יבאו עלייך. (יד) אין גחלת לחמם - לחמם אותם , אור לשבת נגדו. (טו) סוחריך מנעוריך - בני אדם שהיו מביאים סחורה אליך. איש לעברו תעו - "איש אל עמו יפנו ואיש אל ארצו ינוסו" (יש' יג , יד) , ואין (בנוסחנו: אין) מהם מושיעך.