מאגר הכתר ישעיהו פרק מז עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק מז
[א] רְדִ֣י׀ וּשְׁבִ֣י עַל־עָפָ֗ר בְּתוּלַת֙ בַּת־בָּבֶ֔ל שְׁבִי־לָאָ֥רֶץ אֵין־כִּסֵּ֖א בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ רַכָּ֖ה וַעֲנֻגָּֽה:
[ב] קְחִ֥י רֵחַ֖יִם וְטַ֣חֲנִי קָ֑מַח גַּלִּ֨י צַמָּתֵ֧ךְ חֶשְׂפִּי־שֹׁ֛בֶל גַּלִּי־שׁ֖וֹק עִבְרִ֥י נְהָרֽוֹת:
[ג] תִּגָּל֙ עֶרְוָתֵ֔ךְ גַּ֥ם תֵּרָאֶ֖ה חֶרְפָּתֵ֑ךְ נָקָ֣ם אֶקָּ֔ח וְלֹ֥א אֶפְגַּ֖ע אָדָֽם: פ
[ד] גֹּאֲלֵ֕נוּ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמ֑וֹ קְד֖וֹשׁ יִשְׂרָאֵֽל:
[ה] שְׁבִ֥י דוּמָ֛ם וּבֹ֥אִי בַחֹ֖שֶׁךְ בַּת־כַּשְׂדִּ֑ים כִּ֣י לֹ֤א תוֹסִ֙יפִי֙ יִקְרְאוּ־לָ֔ךְ גְּבֶ֖רֶת מַמְלָכֽוֹת:
[ו] קָצַ֣פְתִּי עַל־עַמִּ֗י חִלַּ֙לְתִּי֙ נַחֲלָתִ֔י וָאֶתְּנֵ֖ם בְּיָדֵ֑ךְ לֹא־שַׂ֤מְתְּ לָהֶם֙ רַחֲמִ֔ים עַל־זָקֵ֕ן הִכְבַּ֥דְתְּ עֻלֵּ֖ךְ מְאֹֽד:
[ז] וַתֹּ֣אמְרִ֔י לְעוֹלָ֖ם אֶהְיֶ֣ה גְבָ֑רֶת עַ֣ד לֹא־שַׂ֥מְתְּ אֵ֙לֶּה֙ עַל־לִבֵּ֔ךְ לֹ֥א זָכַ֖רְתְּ אַחֲרִיתָֽהּ: פ
[ח] וְעַתָּ֞ה שִׁמְעִי־זֹ֤את עֲדִינָה֙ הַיּוֹשֶׁ֣בֶת לָבֶ֔טַח הָאֹֽמְרָה֙ בִּלְבָבָ֔הּ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֣י ע֑וֹד לֹ֤א אֵשֵׁב֙ אַלְמָנָ֔ה וְלֹ֥א אֵדַ֖ע שְׁכֽוֹל:
[ט] וְתָבֹאנָה֩ לָּ֨ךְ שְׁתֵּי־אֵ֥לֶּה רֶ֛גַע בְּי֥וֹם אֶחָ֖ד שְׁכ֣וֹל וְאַלְמֹ֑ן כְּתֻמָּם֙ בָּ֣אוּ עָלַ֔יִךְ בְּרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בְּעָצְמַ֥ת חֲבָרַ֖יִךְ מְאֹֽד:
[י] וַתִּבְטְחִ֣י בְרָעָתֵ֗ךְ אָמַרְתְּ֙ אֵ֣ין רֹאָ֔נִי חָכְמָתֵ֥ךְ וְדַעְתֵּ֖ךְ הִ֣יא שׁוֹבֲבָ֑תֶךְ וַתֹּאמְרִ֣י בְלִבֵּ֔ךְ אֲנִ֖י וְאַפְסִ֥י עֽוֹד:
[יא] וּבָ֧א עָלַ֣יִךְ רָעָ֗ה לֹ֤א תֵֽדְעִי֙ שַׁחְרָ֔הּ וְתִפֹּ֤ל עָלַ֙יִךְ֙ הֹוָ֔ה לֹ֥א תוּכְלִ֖י כַּפְּרָ֑הּ וְתָבֹ֨א עָלַ֧יִךְ פִּתְאֹ֛ם שֹׁאָ֖ה לֹ֥א תֵדָֽעִי:
[יב] עִמְדִי־נָ֤א בַחֲבָרַ֙יִךְ֙ וּבְרֹ֣ב כְּשָׁפַ֔יִךְ בַּאֲשֶׁ֥ר יָגַ֖עַתְּ מִנְּעוּרָ֑יִךְ אוּלַ֛י תּוּכְלִ֥י הוֹעִ֖יל אוּלַ֥י תַּעֲרֽוֹצִי:
[יג] נִלְאֵ֖ית בְּרֹ֣ב עֲצָתָ֑יִךְ יַעַמְדוּ־נָ֨א וְיוֹשִׁיעֻ֜ךְ הֹבְרֵ֣ו הֹבְרֵ֣י שָׁמַ֗יִם הַחֹזִים֙ בַּכּ֣וֹכָבִ֔ים מֽוֹדִעִים֙ לֶחֳדָשִׁ֔ים מֵאֲשֶׁ֥ר יָבֹ֖אוּ עָלָֽיִךְ:
[יד] הִנֵּ֨ה הָי֤וּ כְקַשׁ֙ אֵ֣שׁ שְׂרָפָ֔תַם לֹא־יַצִּ֥ילוּ אֶת־נַפְשָׁ֖ם מִיַּ֣ד לֶהָבָ֑ה אֵין־גַּחֶ֣לֶת לַחְמָ֔ם א֖וּר לָשֶׁ֥בֶת נֶגְדּֽוֹ:
[טו] כֵּ֥ן הָיוּ־לָ֖ךְ אֲשֶׁ֣ר יָגָ֑עַתְּ סֹחֲרַ֣יִךְ מִנְּעוּרַ֗יִךְ אִ֤ישׁ לְעֶבְרוֹ֙ תָּע֔וּ אֵ֖ין מוֹשִׁיעֵֽךְ: ס

פרק מז
(א-ב) ואע"פ שמדי שכבשה בבל תפול , מכל מקום את רדי ושבי על עפר לעולם , בתולת בת בבל , כי אַחֵר ימלוך תחת מדי ולא את; והוא לשון לא תוסיפי רכה וענוגה לצאת משביה ולמלוך עוד , אלא קחי רחים וטחני קמח - כדין שבויה , כדכתיב "עד בכור השבי" (שמ' יב , כט) , וכתיב "עד בכור השפחה אשר אחר הרחים" (שמ' יא , ה); וכתיב "ויהי טוחן בבית האסורים" (שו' טז , כא). גלי צמתך - ואם אין רחים של יד , גלי צמתך , חשפי שובל , גלי שוק , עברי נהרות , לטחון בריחים של מים. צמתך - בשרה שצומתת תחת בגדיה לכסותו. שובל - שבולת הירך והשוק. (ג) נקם אקח ממך , ולא אפגע אדם שיתיצב לפני. (ד) גאלינו יי' צבאות שמו קדוש ישראל - ואין לנו להתיאש מישועתו; ומקרא זה בשיטת "לישועתך קויתי יי'" (בר' מט , יח) , והנביא מפסיק דבריו ואומר כן. (ה-ו) גברת ממלכות - להתנצח ולהתגבר ולהתנשא , שאם אני קצפתי על עמי על חטאתם , ואתנם בידך ליסרם ולהכניעם אלי , ואת לא שמת להם רחמים - דרך העולם , כשהמלך כועס על בנו ומוסרו ביד עבדו ליסרו ולהכותו , אינו מכהו מכת חולי ומות , כי ירא המלך , את אביו , שכשיעבר כעסו ירחם עליו ויקרבנו , אבל את , אני קצפתי על בני מעט ואת עזרת לרעה. (ז) ולפי שנתגאית בלבך ותאמרי לעולם אהיה גברת במקום עמו , ועמו השליך מעל פניו לעולם , עד לא שמת אלה הרעות , שאני מביא עליך על עמי , על לבך , ולא זכרת אחרית הרעה , שסופך ללקות על עמי , ולא מאסתים ולא געלתים לכלותם בידך. עד - לעולם , כמו "זאת מנוחתי עדי עד" (תה' קלב , יד); וכפל הוא על לעולם. (ח) עדינה - לשון "מעדני מלך" (בר' מט , כ); גם קרוב הענין למשכו , ללשון "עדן עדנין" (דנ' ז , כה); כלומר: "לעולם אהיה גברת" (לעיל , ז). אני ואפסי - אני גברת לעולם , ואפס כמוני עוד אחר. (ט) כתמם - נפל על רגע ביום אחד , ולשון 'כיוון' הוא , שיחדיו יהיו תמים ומכוונין לבא עליך שניהם פתאם. ברב כשפיך - אף ברב כשפיך , ולא יועילוך. (י-יא) ותבטחי ברעתך - אף בכל מה שהרעת , היית בוטחת שלא יינקם ממך , שאמרת: אין רואני - שידקדק אחריי במעשיי ליפרע ממני. היא שובבתך מדרך הטובה , ליזהר ממכשולים. שובבתך - כמו "מהר אל גבעה שובבום" (ראה יר' נ , ו); "שובו בנים שובבים" (שם ג , יד); כלם לשון 'השאה' ו'הסת' המה. ותאמרי בלבך: אני ואפסי עוד , ועל בטחון זה באה עליך רעה פתאם , שלא תדעי שחרה - לשחר פני אדם עליה להסירה ממך , כל כך תהא גדולה. כפרה - לכפר פני אדם עליה להעבירה. שואה - הוא ענן הבא פתאם ברוח סועה וסער ומכסה את כל הארץ , וכן הוא אומר "ועלית כשואה תבא כענן לכסות הארץ" (יח' לח , ט). (יב-יג) אולי תערוצי - שתהיי נערצת ונוראה בעיני אויביך ולא יגעו בך; אין זאת , אלא נלאית ברוב עצתך ולא יכולת להיושע בה. הוברי שמים - פתרונו לפי ענינו: אצטגנינים. מאשר יבא (לפנינו: יבאו) עליך מוסב על ויושיעוך , לומר: יעמדו נא ויושיעוך מן הרעות ומן האויבים אשר יבאו עליך. (יד) כקש לפני אש - לפני אויביהם. אין גחלת לחמם - אם תאמר: כשיימסרו ביד אויביהם , יניחו על חכמתם לחיות , אין זאת , שאף לאחר שאכלתם אש אין בהם תועלת להניחם , כקש הזה שאין ממנו גחלת להתחמם. לחמם - לחום , שם דבר: 'חום'. (טו) כן היו לך - כ"הוברי שמים" (לעיל , יג) , כן סחריך - מסביב , לא יושיעוך. איש לעברו - לצד מקומו ולארצו.