מאגר הכתר ישעיהו פרק נה עם פירוש רד"ק

פרק נה
(א) הוי כל צמא - הוי - לשון קריאה , וכן "הוי ציון המלטי" (זכ' ב , יא). ואחר מלחמת גוג ומגוג יכירו האומות כי האל הוא מלך על הכל ואין זולתו , ואז יבואו אל ירושלם ללמוד משפטי האל ותורותיו , כמו שאמר בתחילת הספר: "לכו ונעלה אל הר יי'... ויורנו מדרכיו" (יש' ב , ג) , ויהיה העניין כאלו האל קראם לבוא וללמד. והמים הם משל לתורה ולחכמה: כמו שאי איפשר לעולם בלא מים , כך אי איפשר לעולם בלא תורה , וכמו שהצמא מתאוה למים , כן הנפש החכמה תתאוה לתורה ולחכמה , כמו שנאמר בנבואת עמוס "לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דבר (בנוסחנו: דברי) יי'" (ח , יא). ואשר אין לו כסף לא יחוש , כי אינו צריך , כי בחנם יתנו לו יין וחלב. נמשלה התורה ליין: מה יין משמח הלב , כמו שכתוב "ויין ישמח לבב אנוש" (תה' קד , טו) , אף דברי תורה כן , שנאמר "פקודי יי' ישרים משמחי לב" (תה' יט , ט); וחלב: כמו שהחלב קיום היונק וגידולו , כן דברי תורה קיום הנשמה וגדולה , שהיא הולכת וגדלה בלומדה במדרגה כמה שהיא. ואמר אכילה על היין והחלב , כי הם כמאכל ומשקה לגוף. (ב) למה תשקלו כסף - פירש החכם רבי אברהם , שייגעו עצמם בחכמות נכריות שלא יועילו; ויפה פירש , וזהו בלא לשבעה; וגם הם לא יקראו לחם , כי לא יועילו לגוף ולנפש. ואכלו טוב - זה התורה , שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו" (מש' ד , ב). ותתענג בדשן נפשכם - לעולם הבא , וכן "ותחי נפשכם" (להלן , ג); כי כמו שהדבר שהוא דשן ושמן הוא תענוג הגוף , כן התורה והחכמה היא תענוג הנשמה וחייה. (ג) הטו... חסדי דוד הנאמנים - הוא המשיח , כי יקרא שמו דוד , או לפי שהוא בן דוד , וכן נאמר עליו "ודוד עבדי נשיא להם לעולם" (יח' לז , כה). הנאמנים - הקיימים , כמו "במקום נאמן" (יש' כב , כג) , כלומר: כמו שחסדי עם דוד קיימים , כן תהיה בריתי עמכם קיימת. ועוד זכר דוד בעבור שהוא יהיה המורה לעמים , כמו שאמר בתחלת הספר "ושפט בין הגוים והוכיח לעמים רבים" (יש' ב , ד). (ד) הן עד - מזהיר ומעיד בעם , כמו "העידותי בכם היום" (דב' ח , יט); "העד העיד בנו האיש" (בר' מג , ג); "והועד בבעליו" (שמ' כא , כט). ואע"פ שאלה והדומים להם הם עניין התראה , לשון עדות הם גם כן , כי המתרה מתרה בפני עדים כדי שלא יכחיש בו המותרה , וכן אמר "העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ" (דב' ד , כו) , כאלו אמר: בפניהם אני מתרה בכם , שיהיו עדים ביני וביניכם; ועל המשיח אמר שיהיה מזהיר העמים ומוכיחם. ויונתן תרגם: "הא רב". לאומים - בו"ו עם הדגש. נגיד ומצוה - בצירי , שלא כמנהג. אמר כי יהיה נגיד עליהם ומצוה אותם , כמו האדון שמצוה עבדיו. (ה) הן גוי - אמר כנגד ישראל: גוי שלא תדע , שהוא רחוק מארץ ישראל , תקרא אותו ויבוא לפניך; אע"פ שלא תדעם ולא ידעוך עד היום , בשמעם הנפלאות שעשה האל עמך , ייראו ממך וירוצו לעבודתך למה שתצום. ומי נתן לך זה התפארת? יי' אלהיך. (ו) דרשו יי' בהמצאו - אמר לבני הגלות: דרשו יי' בהמצאו. הנכון בפירושו מה שפירשו אדוני אבי ז"ל: דרשוהו בעניין שימצא לכם. בהיותו קרוב - בעניין שיהיה קרוב; וזו היא דרישה בכל לב , כמו שכתוב "קרוב יי' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" (תה' קמה , יח). ורבותינו ז"ל פירשו (ראה במ"ר יא , ז): בהמצאו - קודם גזר דין. ויונתן תרגם: "תבעו דחלתא דיי' עד דאתון חיין בעו מן קדמוהי עד דאתון קיימין"; רוצה לומר , שיעשו תשובה קודם מיתה , כי אז הוא נמצא וקרוב , ולא אחר מיתה , כי אחר מיתה אין תשובה לנפש , כמו שאמר "כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה" (קה' ט , י). (ז) יעזוב רשע דרכו - במעשה ובפה , וכן יעזוב מחשבותיו הרעות , כי אין תשובה מועילה בנראה אם לא תהיה גם כן בנסתר , כי טובות האדם ורעותיו הם תלויים ביד ובפה ובלב , ומשלשתן צריכה התשובה. כי ירבה לסלוח - אע"פ שהאדם הרבה להרע. (ח) כי לא - כי אם חטא אדם לחבירו , ינקם ממנו ולא ימחול לו , ואע"פ שימחול לו בנראה , ישמור לו בלבבו; והנראה יקרא 'דרך' , כמו שפירשנו (לעיל , ז) , והנסתר - 'מחשבה'. והנה אני מרבה לסלוח , לא ככם , וכאשר אני מוחל , אני מוחל באמת , לא ישאר אצלי מהעון דבר. (ט-י) כי גבהו - כמו שאמר דוד "כגבוה שמים על הארץ גבר חסדו על יריאיו" (תה' קג , יא); זהו חסד גדול , כשישובו לירא מהאל ימחול להם וייטיב להם; גם אתם בגלות , אם הרעותם וארבה לכם גלותכם , שובו אלי ודרשוני ותמצאוני קרוב לכם , כי לא ימוש דברי הטוב שהבטחתי אתכם. והמשיל זה העניין לגשם היורד מן השמים , ואמר: כי כאשר... ושמה לא ישוב - כי לא יצא הגשם לבטלה , שלא יעשה מעשה וישוב לו; זה לא יהיה , אלא מה יעשה? הרוה את הארץ. ונתן זרע לזורע - הגשם הוא הנותן , כמו "ונתנה הארץ יבולה" (וי' כו , ד) , ומתבואת הארץ יצניע אדם תחילה מה שיצטרך לזרוע לשנה הבאה , והשאר למאכלו. ופשוטו שלפסוק נראה , כי אחר שהרוה ישוב הגשם , וכאן הוא אומר לא ישוב כי אם הרוה , נראה כי אחר שהרוה ישוב הגשם אל השמים. פירש אדוני אבי ז"ל , כי שוב הגשם הוא חום השמש ששואף אותו , ולולי זה לא היתה הארץ צריכה גשם. גם נכון הוא מה שפירשנו בו: ושמה לא ישוב לעולם , אלא יעשה שליחותו והרוה את הארץ. (יא) כן יהיה דברי שהבטחתי אתכם להוציאכם מהגלות , ומפי אמרוהו הנביאים. לא ישוב אלי ריקם - אלא באמת יעשה מה שחפצתי. והצליח העניין , שלא ימצאהו פגע , שיתבטל קצת ממנו , אלא הכל יעשה כמו שאמרתי. (יב) כי בשמחה תצאו מהגלות , ובשלום תובלון לארצכם. ההרים והגבעות , וכל עצי השדה - דרך משל: רוצה לומר , שישמח כל העולם. ימחאו כף - יכו כף לשמחה , כמו שכתוב "ויכו כף ויאמרו יחי המלך" (מ"ב יא , יב); תרגום "ויך" (שמ' ב , יב) - ו"מחא". או יהיה ההרים והגבעות משל על מלכי אומות העולם , וכל עצי השדה משל על העמים. (יג) תחת הנעצוץ - מין ממיני הקוצים , וכן סרפד , ואלה יגדלו במדבר. ואמר שהאל יתן תמורתם במדבר ברוש והדס , כמו שאמר למעלה בפרשת "העניים והאביונים" (יש' מא , יז): "אתן במדבר ארז שטה והדס" (שם , יט). והיה ליי' לשם - שזה הפלא יהיה עומד , כמו שפירשנו למעלה (יש' נג , ב). ויונתן תרגם דרך משל: "חלף רשיעיא יתקיימון צדיקיא וחלף חייביא יתקימון דחלי חטאה".