פרק נז
[א]
הצדיק
אבד
ואין
איש
שם
על־לב
ואנשי־חסד
נאספים
באין
מבין
כי־מפני
הרעה
נאסף
הצדיק:
[ב]
יבוא
שלום
ינוחו
על־משכבותם
הלך
נכחו:
ס
[ג]
ואתם
קרבו־הנה
בני
עננה
זרע
מנאף
ותזנה:
[ד]
על־מי
תתענגו
על־מי
תרחיבו
פה
תאריכו
לשון
הלוא־אתם
ילדי־פשע
זרע
שקר:
[ה]
הנחמים
באלים
תחת
כל־עץ
רענן
שחטי
הילדים
בנחלים
תחת
סעפי
הסלעים:
[ו]
בחלקי־נחל
חלקך
הם
הם
גורלך
גם־להם
שפכת
נסך
העלית
מנחה
העל
אלה
אנחם:
[ז]
על
הר־גבה
ונשא
שמת
משכבך
גם־שם
עלית
לזבח
זבח:
[ח]
ואחר
הדלת
והמזוזה
שמת
זכרונך
כי
מאתי
גלית
ותעלי
הרחבת
משכבך
ותכרת־לך
מהם
אהבת
משכבם
יד
חזית:
[ט]
ותשרי
למלך
בשמן
ותרבי
רקחיך
ותשלחי
צריך
עד־מרחק
ותשפילי
עד־שאול:
[י]
ברב
דרכך
יגעת
לא
אמרת
נואש
חית
ידך
מצאת
על־כן
לא
חלית:
[יא]
ואת־מי
דאגת
ותיראי
כי
תכזבי
ואותי
לא
זכרת
לא־שמת
על־לבך
הלא
אני
מחשה
ומעלם
ואותי
לא
תיראי:
[יב]
אני
אגיד
צדקתך
ואת־מעשיך
ולא
יועילוך:
[יג]
בזעקך
יצילך
קבוציך
ואת־כלם
ישא־רוח
יקח־הבל
והחוסה
בי
ינחל־ארץ
ויירש
הר־קדשי:
[יד]
ואמר
סלו־סלו
פנו־דרך
הרימו
מכשול
מדרך
עמי:
ס
[טו]
כי
כה
אמר
רם
ונשא
שכן
עד
וקדוש
שמו
מרום
וקדוש
אשכון
ואת־דכא
ושפל־רוח
להחיות
רוח
שפלים
ולהחיות
לב
נדכאים:
[טז]
כי
לא
לעולם
אריב
ולא
לנצח
אקצוף
כי־רוח
מלפני
יעטוף
ונשמות
אני
עשיתי:
[יז]
בעון
בצעו
קצפתי
ואכהו
הסתר
ואקצף
וילך
שובב
בדרך
לבו:
[יח]
דרכיו
ראיתי
וארפאהו
ואנחהו
ואשלם
נחמים
לו
ולאבליו:
[יט]
בורא
נוב
ניב
שפתים
שלום
׀
שלום
לרחוק
ולקרוב
אמר
יהוה
ורפאתיו:
[כ]
והרשעים
כים
נגרש
כי
השקט
לא
יוכל
ויגרשו
מימיו
רפש
וטיט:
[כא]
אין
שלום
אמר
אלהי
לרשעים:
פ