מאגר הכתר ישעיהו פרק סא עם פירוש רד"ק

פרק סא
(א) רוח יי' עלי - אלה הם דברי הנביא על עצמו; רוצה לומר , כי הבשורות הטובות שאמר ושעתיד לומר , רוח הנבואה הוא מאת יי' ששרתה עליו , ושלחו האל לבשר בהם ישראל העתידים להיות בגלות זמן ארוך , ימצאו אלה הנחמות כתובות ולא יתיאשו מן הגאולה; כי מפי יי' הם אלה הנחמות , ששלחני לאומרם ולכתבם , לבשר בהם בני הגלות שהם ענוים ונשברי לב , סובלים הגלות לשם יי' , ואלו רצו להפרד מייחודו ומתורתו , היו כאחד מן העמים אשר הם ברשותם. וטעם משח - ריבה וגידל ומינה אותי להיות שליח באלה הנחמות , וכן "ומשחת את חזאל" (מ"א יט , טו); "תמשח לנביא תחתיך" (שם , טז); "אל תגעו במשיחי" (תה' קה , טו). ולפי שמינוי המלכים הוא על ידי משיחה , נאמר למינוי אחר בלשון 'משיחה' אע"פ שאין שם משיחה. ופירוש יען - בעבור; כי אפשר שתשרה עליו רוח נבואה ולא ימנה להיות שליח לבשר בנבואה ההיא אחרים , לפיכך אמר: רוח יי' עלי יען משח אותי , כלומר: זה שאני אומר ברוח נבואה שהיתה עלי , בעבור כי האל מנה אותי לזה , להיות שליח לבשר ענוים , לחבוש לנשברי לב. פקח קוח - שתי מלות , ועניינו מלה אחת , ופירוש: פתוח המאסר. ויש לפרש כעניין שתי מלות , ושיקראו לאסורים פקח , רוצה לומר: שיפתחו ממאסרם , וכן יקראו להם קוח - שרשו 'לקח' - רוצה לומר , שילקחו מהגלות. ואדוני אבי ז"ל פירש כי שם המאסר קוח , לפי שהם נלקחים ונכלאים בו , כאלו אמר: פתחו בית המאסר ויצאו האסירים. ויונתן תרגם "ולדאסירין אתגלו בנהור". (ב) לקרא שנת רצון - שנת הגאולה , שהיא שנת רצון , כמו שכתוב "וברצוני רחמתיך" (יש' ס , י); אבל שנות הגלות היו שנות קצף , כמו שאמר "כי בקצפי הכיתיך" (שם). ויום נקם - יום גוג ומגוג , שינקם יי' בהם , ובזה ינחם האל כל אבלים. ואחר כן פירש מי הם האבלים , ואמר "לאבלי ציון" (להלן , ג). (ג) לשום... תחת אפר - כי מנהג האבל לשום אפר בראשו. שמן ששון - וכן "שמן ששון מחביריך" (תה' מה , ח). וזה גלה על חביריו פאר תחת אפר , מעטה תהלה , שהם משל , כי אין מעטה תהלה הפך רוח כהה אם לא יהיה דרך משל , אבל דרך משל מצאנו גם כן מעטה ולבישה ברוח , כמו "ורוח לבשה את עמשא" (בנוסחנו: עמשי; דה"א יב , יט). שמן ששון תחת אבל - כי האָבֵל אינו סך בשמן , כמו שנאמר בדבר התקועית (ראה ש"ב יד , ב). כהה - תואר לנקבה , וכן "והיא כהה" (וי' יג , כא) , ופירושו: רוח קצרה וחלושה , וכן "וכהתה כל רוח" (יח' כא , יב) , כי רוח ישראל קצרה בגלות. אילי הצדק - כמו 'אילני' , כמו שאמר מטע יי' , כמו "כי יבושו מאלים" (יש' א , כט). להתפאר - פרשנוהו (יש' ס , כא). (ד) ובנו חרבות עולם - בזה אין בו 'ממך' , אלא באותו של מעלה , בפרשת "קרא בגרון" (יש' נח , א): "ובנו ממך חרבות עולם" (שם , יב) , וכן מתחלף בשאר המלות; ופירושו: ובנו ישראל , "אילי הצדק" שזכר (לעיל , ג) , חרבות עולם - שהיו חרבות מזמן רב. שממות ראשונים - שהיו שוממות מדורות ראשונים , הם יקוממו אותם. וחדשו ערי חורב - אותם ערים שהיו חרבות יחדשו אותם. והפסוק כפול במלות שונות. (ה) ועמדו זרים - ועמדו מעצמם , יקומו ממקומם ויבואו לעבוד אתכם , ורעו צאנכם. אכריכם - עובדי שדותיכם. וכורמיכם - עובדי כרמיכם. (ו) ואתם - לא תהיו צריכים לעבד עבודתכם , כי בני נכר יעשו אותם , ותהיו פנויים לעבד את יי'; כמו הכהנים שהיו מוכנים ומזומנים לעבודת בית המקדש , כן תהיו פנויים מעסקי העולם ותתעסקו בדברי אלהים ובחכמה לדעת את יי'. חיל גוים תאכלו - מלבד שיעבדו אתכם בארצכם , יביאו לכם מנחה , זהב וכסף וכל טוב ארצם. והחכם רבי אברהם פירש: והנה יהיו הגוים כנגד ישראל וישראל כנגד הכהנים , על כן חיל גוים - כנגד המעשר. תתימרו - תתגדלו ותתרוממו בכבודם , שהוא ממונם. תתימרו - היו"ד תמורת אל"ף "ויי' האמירך היום" (דב' כו , יח); ויונתן תרגם: "תתפנקון". (ז) תחת בשתכם - שהייתם בגלות לבשת ולחרפה , ותחת אותו הבשת יהיה לכם משנה - הפכו , והוא הכבוד , על פי - שנים שהיה לכם יהיה לכם כבוד. ויונתן תרגם: "חלף דבהיתתון ואיתכנעתון על חד תרין טבוון דאמרית לכון אייתי עליכון". וכלמה ירנו חלקם - תחת שזכר עומד במקום שנים: ותחת כלמה שהיה להם בגלות , ירונו בחלקם הטוב שאתן להם. ויונתן תרגם: "ויבהתון עממיא דהוו משתבחין בחולקהון". לכן בארצם משנה יירשו - לא יצטרכו לצאת מארצם בסחורה להרויח ממנה , כי בארצם יירשו מטוב העולם משנה ממה שהיה להם; ואותה השמחה תהיה להם לעולם , שלא תפסק. (ח) כי אני יי' אוהב משפט - נותן טעם למה שאמר שיתן להם "משנה" (לעיל , ז); אמר: כי אני אוהב משפט , וזה יהיה עול ולא משפט , אם ישראל שהוא מבחר הגוים , ואשר דבקו ביי' כל ימיהם וארכו להם ימי הגלות והרעה , אם לא יהיה להם עוד תקוה , לא יהיה משפט , ואני יי' אוהב משפט - אוהב שיעשו אותו בני אדם , כל שכן שאעשהו אני , כי אפילו בעבודתי אני שונא הגזל - זהו בעולה , כמו שאמר "והבאתם גזול" (מל' א , יג) - אם כן על כל פנים , כיון שאני אוהב משפט ושונא הפכו , שהוא גזל , צריך שאגמול להם תחת גלותם ורעתם רוב טובה , כפלים מה שהיה להם ברעה , כי הכל סבלו לשמי , לפיכך ונתתי פעולתם באמת - שכר פעולתם שפעלו ועשו לשמי אתן להם באמת. וברית עולם - שלא יהיה לו הפסק , אכרות להם , לא כברית אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים , שהיה לו הפסק. (ט) ונודע בגוים - כשילכו בארצות הגוים לטייל או לסחורה , אע"פ שלא יצטרכו , יהיו נודעים וניכרים לרוב הכבוד והגדולה שיהיה להם , וילכו בבגדי חופש ורקמה , יאמרו עליהם: בני ישראל הם אילו , זרע ברך יי' הם. ובאמרו זרעם וצאצאיהם , כי הבחורים הם שילכו לתאותם לראות ארצות הגוים. (י) שוש אשיש ביי' - אלה הם דברי ירושלם , לדברי המתרגם שתירגם: "אמרת ירושלם מיחדא איחדי במימרא דיי'; או הם דברי ישראל בשובם מהגלות. וכתב אדוני אבי ז"ל: ביי' - במדת רחמים , באלהי - במדת הדין , ועל כן כפל שוש אשיש; ועוד , כי כאשר זכר מדת רחמים הגוף והנפש שמחין , אך במדת הדין תגל הנפש , שהיא עליונית ומקבלת ייסורין יותר מהגוף. בגדי ישע מעיל צדקה - דרך משל. והבגדים הם שילבש אותם האדם , והמעיל הוא שיתעטף בו , לפיכך אמר יעטני על מעיל. יכהן פאר - יגדיל פארו בלבושים נאים , כי הכהן שהוא עובד האל הוא ראש העם וגדולם , לפיכך נאמרה הגדולה בלשון 'כהונה' , וכן "ובני דוד כהנים היו" (ש"ב ח , יח); ויונתן תרגם: "כחתנא דמצלח בגנוניה וככהנא רבא דמיתקן בלבושוהי". כליה - כלי תכשיטיה וקשוריה. (יא) כי כארץ - ועוד המשיל ישועת ישראל לארץ שתוציא צמחה , כי היה הגרגיר בארץ נשחת ונפסד , ואחר כן יצמח ויתחדש וישוב למה שהיה , ויותר טוב ויפה בחידושו , כי החדש טוב מהישן , ועוד , כי מגרגיר אחד יצאו כמה גרגרים , כן ישראל היו ימים רבים בגלות נשחתים ונפסדים , כמעט אבדה תקותם , ויצמחו בהגיע עת הגאולה ויפרו וירבו , ויוסיפו על מה שהיו במספר ובכבוד ובגדולה יותר ממה שהיו כפלי כפלים. ועוד המשיל אותם לגנה שתצמיח זרועיה זו אחר זו , שאין הירקות צומחין כאחד אלא לפי עתי השנה , ויתחדשו בה צמחים לפי עתי השנה , כן ישראל תתחדש להם טובה אחר טובה. וזה יהיה נגד כל הגוים , כי כלם ידעו ויכירו בטובתם שהיא גדולה על כל הטובות שבעולם. זרועיה - שֵם על כל זרע , זָרוע - תואר. ואדוני אבי ז"ל פירש , כי מקצת הטובות הם מאת הבורא יתברך , והוא משל כארץ תוציא צמחה - מעצמה , בלא זריעה , ומקצתם שישראל זרעו בטובות שעשו , והוא משל וכגנה זרועיה תצמיח - שזורעים אותה ומצמחת , כן יצמיח צדקה מאתו ותהלה מזכיות ישראל.