מאגר הכתר ישעיהו פרק סא עם פירוש ראב"ע

פרק סא
[א] ר֛וּחַ אֲדנָ֥י יְהֹוִ֖ה עָלָ֑י יַ֡עַן מָשַׁח֩ יְהוָ֨ה אֹתִ֜י לְבַשֵּׂ֣ר עֲנָוִ֗ים שְׁלָחַ֙נִי֙ לַחֲבֹ֣שׁ לְנִשְׁבְּרֵי־לֵ֔ב לִקְרֹ֤א לִשְׁבוּיִם֙ דְּר֔וֹר וְלַאֲסוּרִ֖ים פְּקַח־קֽוֹחַ:
[ב] לִקְרֹ֤א שְׁנַת־רָצוֹן֙ לַֽיהוָ֔ה וְי֥וֹם נָקָ֖ם לֵאלֹהֵ֑ינוּ לְנַחֵ֖ם כָּל־אֲבֵלִֽים:
[ג] לָשׂ֣וּם׀ לַאֲבֵלֵ֣י צִיּ֗וֹן לָתֵת֩ לָהֶ֨ם פְּאֵ֜ר תַּ֣חַת אֵ֗פֶר שֶׁ֤מֶן שָׂשׂוֹן֙ תַּ֣חַת אֵ֔בֶל מַעֲטֵ֣ה תְהִלָּ֔ה תַּ֖חַת ר֣וּחַ כֵּהָ֑ה וְקֹרָ֤א לָהֶם֙ אֵילֵ֣י הַצֶּ֔דֶק מַטַּ֥ע יְהוָ֖ה לְהִתְפָּאֵֽר:
[ד] וּבָנוּ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם שֹׁמְמ֥וֹת רִאשֹׁנִ֖ים יְקוֹמֵ֑מוּ וְחִדְּשׁוּ֙ עָ֣רֵי חֹ֔רֶב שֹׁמְמ֖וֹת דּ֥וֹר וָדֽוֹר:
[ה] וְעָמְד֣וּ זָרִ֔ים וְרָע֖וּ צֹאנְכֶ֑ם וּבְנֵ֣י נֵכָ֔ר אִכָּרֵיכֶ֖ם וְכֹרְמֵיכֶֽם:
[ו] וְאַתֶּ֗ם כֹּהֲנֵ֤י יְהוָה֙ תִּקָּרֵ֔אוּ מְשָׁרְתֵ֣י אֱלֹהֵ֔ינוּ יֵאָמֵ֖ר לָכֶ֑ם חֵ֤יל גּוֹיִם֙ תֹּאכֵ֔לוּ וּבִכְבוֹדָ֖ם תִּתְיַמָּֽרוּ:
[ז] תַּ֤חַת בָּשְׁתְּכֶם֙ מִשְׁנֶ֔ה וּכְלִמָּ֖ה יָרֹ֣נּוּ חֶלְקָ֑ם לָכֵ֤ן בְּאַרְצָם֙ מִשְׁנֶ֣ה יִירָ֔שׁוּ שִׂמְחַ֥ת עוֹלָ֖ם תִּהְיֶ֥ה לָהֶֽם:
[ח] כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֹהֵ֣ב מִשְׁפָּ֔ט שֹׂנֵ֥א גָזֵ֖ל בְּעוֹלָ֑ה וְנָתַתִּ֤י פְעֻלָּתָם֙ בֶּאֱמֶ֔ת וּבְרִ֥ית עוֹלָ֖ם אֶכְר֥וֹת לָהֶֽם:
[ט] וְנוֹדַ֤ע בַּגּוֹיִם֙ זַרְעָ֔ם וְצֶאֱצָאֵיהֶ֖ם בְּת֣וֹךְ הָעַמִּ֑ים כָּל־רֹֽאֵיהֶם֙ יַכִּיר֔וּם כִּ֛י הֵ֥ם זֶ֖רַע בֵּרַ֥ךְ יְהוָֽה: פ
[י] שׂ֧וֹשׂ אָשִׂ֣ישׂ בַּֽיהוָ֗ה תָּגֵ֤ל נַפְשִׁי֙ בֵּֽאלֹהַ֔י כִּ֤י הִלְבִּישַׁ֙נִי֙ בִּגְדֵי־יֶ֔שַׁע מְעִ֥יל צְדָקָ֖ה יְעָטָ֑נִי כֶּֽחָתָן֙ יְכַהֵ֣ן פְּאֵ֔ר וְכַכַּלָּ֖ה תַּעְדֶּ֥ה כֵלֶֽיהָ:
[יא] כִּ֤י כָאָ֙רֶץ֙ תּוֹצִ֣יא צִמְחָ֔הּ וּכְגַנָּ֖ה זֵרוּעֶ֣יהָ תַצְמִ֑יחַ כֵּ֣ן׀ אֲדנָ֣י יְהֹוִ֗ה יַצְמִ֤יחַ צְדָקָה֙ וּתְהִלָּ֔ה נֶ֖גֶד כָּל־הַגּוֹיִֽם:

פרק סא
(א) רוח - אלה דברי הנביא , והם נבואה , כמו "ויאצל מן הרוח" (במ' יא , כה). יען משח יי' אותי - כי הנביאים יקראו 'משיחים' , וכמוהו "אל תגעו במשיחי" (תה' קה , טו) , והם האבות. ויאמר רבי משה הכהן , כי תשובת יען משח יי' אותי - "שוש אשיש ביי'" (להלן , י); ואין צורך , כי יען טעמו: השם משחני , בעבור שאבשר ענוים. פקח קוח - מלה אחת; ועי"ן ולמ"ד הם כפולים , כמו "סחרחר" (תה' לח , יא); "ירקרק או אדמדם" (וי' יג , מט); והוא שם. (ב) לקרא שנת רצון - היא שנת כל הגאלה. לנחם כל אבלים - והנה פירש אחר כן , כי הם "אבילי ציון" (להלן , ג). (ג) לשום לאבילי ציון - הוא שפירש פאר תחת אפר שמן ששון תחת אבל , כי האָבֵל לא יסוך בשמן; והתקועית (ראה ש"ב יד , ב) - לְעֵדָה. רוח כהה - שם התואר , מגזרת "כהה הנגע" (וי' יג , ו); יש אומרים (ראה ת"י): כטעם 'חשך' , והנכון בעיני , שהוא הפך "פשה" (וי' יג , ה). אילי הצדק - מגזרת 'אילנים' , כמו "מאילים אשר חמדתם" (יש' א , כט) והעד: מטע השם. (ד) ובנו חרבות עולם - קדמוניות. שוממות ראשונים - דורות שעברו. (ה) ועמדו לפניכם זרים כעבדים. אכריכם - שם התואר; הם עובדי האדמה. (ו) ואתם - כבר אמרתי (שמ' ב , טז) , כי כל כהן לעולם הוא משרת , והעד: משרתי אלהינו. והנה יהיו הגוים כנגד ישראל , וישראל כנגד בני אהרן; על כן חיל גוים - כנגד המעשר. יו"ד תתימרו תחת אל"ף , מגזרת "את יי' האמרת" (דב' כו , יז). (ז) תחת בשתכם - תירשו , ותחת כלימה ירונו בחלקם. והנה פירש מלת משנה , שאמר לכן בארצם משנה יירשו. (ח) כי - הטעם: אשלם להם גמול , כי אני... אוהב צדק; שונא גזל - אפילו בעולה שהיא קריבה לפני; על כן ונתתי פעולתם - כמו 'שכרם' , כמו "ולא תלין פעולת שכיר" (וי' יט , יג); והנה טעם גזל - שלא אגזלם , כי אם לא אתן להם שכר , הנה גוֹזלִי שכר. (ט) ונודע בגוים - לא יורה זה הכתוב שישראל יהיו עוד מפוזרים , רק יוודעו בינות הגוים הבאים לחוג את חג הסוכות , ככתוב בספר זכריה (ראה זכ' יד , טז) , והנותנים מס (ראה לעיל , ו). (י) שוש - אז יאמר ישראל: שוש אשיש. יעטני - פועל עבר מגזרת "עוטה אור כשלמה" (תה' קד , ב); והם שני בניינים. כחתן יכהן פאר - הוא פועל יוצא , שהוא מצטרך לפאר - נפש , כאשר פירשתי במלת "ישרתונך" (יש' ס , ז). תעדה כליה - הם הַקִשּׁוּרִים על גרגרותיה. (יא) כי כארץ אשר זרועֶהָ תצמיח , צדקה - הטעם: שיגדל הצדק כאילו הוא צמח.