מאגר הכתר ישעיהו פרק ח טקסט בלבד

פרק ח
[א] ויאמר יהוה אלי קח־לך גליון גדול וכתב עליו בחרט אנוש למהר שלל חש בז:
[ב] ואעידה לי עדים נאמנים את אוריה הכהן ואת־זכריהו בן יברכיהו:
[ג] ואקרב אל־הנביאה ותהר ותלד בן ס ויאמר יהוה אלי קרא שמו מהר שלל חש בז:

[ד] כי בטרם ידע הנער קרא אבי ואמי ישא׀ את־חיל דמשק ואת שלל שמרון לפני מלך אשור: ס
[ה] ויסף יהוה דבר אלי עוד לאמר:
[ו] יען כי מאס העם הזה את מי השלח ההלכים לאט ומשוש את־רצין ובן־רמליהו:
[ז] ולכן הנה אדני מעלה עליהם את־מי הנהר העצומים והרבים את־מלך אשור ואת־כל־כבודו ועלה על־כל־אפיקיו והלך על־כל־גדותיו:
[ח] וחלף ביהודה שטף ועבר עד־צואר יגיע והיה מטות כנפיו מלא רחב־ארצך עמנו אל: ס
[ט] רעו עמים וחתו והאזינו כל מרחקי־ארץ התאזרו וחתו התאזרו וחתו:
[י] עצו עצה ותפר דברו דבר ולא יקום כי עמנו אל: ס
[יא] כי כה אמר יהוה אלי כחזקת היד ויסרני מלכת בדרך העם־הזה לאמר:
[יב] לא־תאמרון קשר לכל אשר־יאמר העם הזה קשר ואת־מוראו לא־תיראו ולא תעריצו:
[יג] את־יהוה צבאות אתו תקדישו והוא מוראכם והוא מערצכם:
[יד] והיה למקדש ולאבן נגף ולצור מכשול לשני בתי ישראל לפח ולמוקש ליושב ירושלם:
[טו] וכשלו בם רבים ונפלו ונשברו ונוקשו ונלכדו: פ
[טז] צור תעודה חתום תורה בלמדי:
[יז] וחכיתי ליהוה המסתיר פניו מבית יעקב וקויתי־לו:
[יח] הנה אנכי והילדים אשר נתן־לי יהוה לאתות ולמופתים בישראל מעם יהוה צבאות השכן בהר ציון: ס
[יט] וכי־יאמרו אליכם דרשו אל־האבות ואל־הידענים המצפצפים והמהגים הלוא־עם אל־אלהיו ידרש בעד החיים אל־המתים:
[כ] לתורה ולתעודה אם־לא יאמרו כדבר הזה אשר אין־לו שחר:
[כא] ועבר בה נקשה ורעב והיה כי־ירעב והתקצף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה:
[כב] ואל־ארץ יביט והנה צרה וחשכה מעוף צוקה ואפלה מנדח:
[כג] כי לא מועף לאשר מוצק לה כעת הראשון הקל ארצה זבלון וארצה נפתלי והאחרון הכביד דרך הים עבר הירדן גליל הגוים: