פרק יא
[א]
הַדָּבָר֙
אֲשֶׁ֣ר
הָיָ֣ה
אֶֽל־יִרְמְיָ֔הוּ
מֵאֵ֥ת
יְהוָ֖ה
לֵאמֹֽר:
[ב]
שִׁמְע֕וּ
אֶת־דִּבְרֵ֖י
הַבְּרִ֣ית
הַזֹּ֑את
וְדִבַּרְתֶּם֙
אֶל־אִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔ה
וְעַל־יֹשְׁבֵ֖י
יְרוּשָׁלִָֽם:
[ג]
וְאָמַרְתָּ֣
אֲלֵיהֶ֔ם
כֹּֽה־אָמַ֥ר
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
אָר֣וּר
הָאִ֔ישׁ
אֲשֶׁר֙
לֹ֣א
יִשְׁמַ֔ע
אֶת־דִּבְרֵ֖י
הַבְּרִ֥ית
הַזֹּֽאת:
[ד]
אֲשֶׁ֣ר
צִוִּ֣יתִי
אֶת־אֲבֽוֹתֵיכֶ֡ם
בְּי֣וֹם
הוֹצִיאִֽי־אוֹתָ֣ם
מֵאֶֽרֶץ־מִצְרַיִם֩
מִכּ֨וּר
הַבַּרְזֶ֜ל
לֵאמֹ֗ר
שִׁמְע֤וּ
בְקוֹלִי֙
וַעֲשִׂיתֶ֣ם
אוֹתָ֔ם
כְּכֹ֥ל
אֲשֶׁר־אֲצַוֶּ֖ה
אֶתְכֶ֑ם
וִהְיִ֤יתֶם
לִי֙
לְעָ֔ם
וְאָ֣נֹכִ֔י
אֶהְיֶ֥ה
לָכֶ֖ם
לֵאלֹהִֽים:
[ה]
לְמַעַן֩
הָקִ֨ים
אֶת־הַשְּׁבוּעָ֜ה
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֣עְתִּי
לַאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם
לָתֵ֤ת
לָהֶם֙
אֶ֣רֶץ
זָבַ֥ת
חָלָ֛ב
וּדְבַ֖שׁ
כַּיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
וָאַ֥עַן
וָאֹמַ֖ר
אָמֵ֥ן
׀
יְהוָֽה:
פ
[ו]
וַיֹּ֤אמֶר
יְהוָה֙
אֵלַ֔י
קְרָ֨א
אֶת־כָּל־הַדְּבָרִ֤ים
הָאֵ֙לֶּה֙
בְּעָרֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וּבְחֻצ֥וֹת
יְרוּשָׁלִַ֖ם
לֵאמֹ֑ר
שִׁמְע֗וּ
אֶת־דִּבְרֵי֙
הַבְּרִ֣ית
הַזֹּ֔את
וַעֲשִׂיתֶ֖ם
אוֹתָֽם:
[ז]
כִּי֩
הָעֵ֨ד
הַעִדֹ֜תִי
בַּאֲבֽוֹתֵיכֶ֗ם
בְּיוֹם֩
הַעֲלוֹתִ֨י
אוֹתָ֜ם
מֵאֶ֤רֶץ
מִצְרַ֙יִם֙
וְעַד־הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
הַשְׁכֵּ֥ם
וְהָעֵ֖ד
לֵאמֹ֑ר
שִׁמְע֖וּ
בְּקוֹלִֽי:
[ח]
וְלֹ֤א
שָֽׁמְעוּ֙
וְלֹא־הִטּ֣וּ
אֶת־אָזְנָ֔ם
וַיֵּ֣לְכ֔וּ
אִ֕ישׁ
בִּשְׁרִיר֖וּת
לִבָּ֣ם
הָרָ֑ע
וָאָבִ֨יא
עֲלֵיהֶ֜ם
אֶֽת־כָּל־דִּבְרֵ֧י
הַבְּרִית־הַזֹּ֛את
אֲשֶׁר־צִוִּ֥יתִי
לַעֲשׂ֖וֹת
וְלֹ֥א
עָשֽׂוּ:
ס
[ט]
וַיֹּ֥אמֶר
יְהוָ֖ה
אֵלָ֑י
נִֽמְצָא־קֶ֙שֶׁר֙
בְּאִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔ה
וּבְיֹשְׁבֵ֖י
יְרוּשָׁלִָֽם:
[י]
שָׁבוּ֩
עַל־עֲוֺנֹ֨ת
אֲבוֹתָ֜ם
הָרִאשֹׁנִ֗ים
אֲשֶׁ֤ר
מֵֽאֲנוּ֙
לִשְׁמ֣וֹעַ
אֶת־דְּבָרַ֔י
וְהֵ֣מָּה
הָלְכ֗וּ
אַחֲרֵ֛י
אֱלֹהִ֥ים
אֲחֵרִ֖ים
לְעָבְדָ֑ם
הֵפֵ֤רוּ
בֵֽית־יִשְׂרָאֵל֙
וּבֵ֣ית
יְהוּדָ֔ה
אֶת־בְּרִיתִ֕י
אֲשֶׁ֥ר
כָּרַ֖תִּי
אֶת־אֲבוֹתָֽם:
ס
[יא]
לָכֵ֗ן
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנְנִ֨י
מֵבִ֤יא
אֲלֵיהֶם֙
רָעָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־יוּכְל֖וּ
לָצֵ֣את
מִמֶּ֑נָּה
וְזָעֲק֣וּ
אֵלַ֔י
וְלֹ֥א
אֶשְׁמַ֖ע
אֲלֵיהֶֽם:
[יב]
וְֽהָלְכ֞וּ
עָרֵ֣י
יְהוּדָ֗ה
וְיֹֽשְׁבֵי֙
יְר֣וּשָׁלִַ֔ם
וְזָֽעֲקוּ֙
אֶל־הָ֣אֱלֹהִ֔ים
אֲשֶׁ֛ר
הֵ֥ם
מְקַטְּרִ֖ים
לָהֶ֑ם
וְהוֹשֵׁ֛עַ
לֹא־יוֹשִׁ֥יעוּ
לָהֶ֖ם
בְּעֵ֥ת
רָעָתָֽם:
[יג]
כִּ֚י
מִסְפַּ֣ר
עָרֶ֔יךָ
הָי֥וּ
אֱלֹהֶ֖יךָ
יְהוּדָ֑ה
וּמִסְפַּ֞ר
חֻצ֣וֹת
יְרוּשָׁלִַ֗ם
שַׂמְתֶּ֤ם
מִזְבְּחוֹת֙
לַבֹּ֔שֶׁת
מִזְבְּח֖וֹת
לְקַטֵּ֥ר
לַבָּֽעַל:
ס
[יד]
וְאַתָּ֗ה
אַל־תִּתְפַּלֵּל֙
בְּעַד־הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
וְאַל־תִּשָּׂ֥א
בַעֲדָ֖ם
רִנָּ֣ה
וּתְפִלָּ֑ה
כִּ֣י׀
אֵינֶ֣נִּי
שֹׁמֵ֗עַ
בְּעֵ֛ת
קָרְאָ֥ם
אֵלַ֖י
בְּעַ֥ד
רָעָתָֽם:
ס
[טו]
מֶ֣ה
לִידִידִ֞י
בְּבֵיתִ֗י
עֲשׂוֹתָ֤הּ
הַֽמֲזִמָּ֙תָה֙
הָרַבִּ֔ים
וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ
יַעַבְר֣וּ
מֵעָלָ֑יִךְ
כִּ֥י
רָעָתֵ֖כִי
אָ֥ז
תַּעֲלֹֽזִי:
[טז]
זַ֤יִת
רַֽעֲנָן֙
יְפֵ֣ה
פְרִי־תֹ֔אַר
קָרָ֥א
יְהוָ֖ה
שְׁמֵ֑ךְ
לְק֣וֹל׀
הֲמוּלָּ֣ה
גְדֹלָ֗ה
הִצִּ֥ית
אֵשׁ֙
עָלֶ֔יהָ
וְרָע֖וּ
דָּלִיּוֹתָֽיו:
[יז]
וַיהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
הַנּוֹטֵ֣עַ
אוֹתָ֔ךְ
דִּבֶּ֥ר
עָלַ֖יִךְ
רָעָ֑ה
בִּ֠גְלַל
רָעַ֨ת
בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֜ל
וּבֵ֣ית
יְהוּדָ֗ה
אֲשֶׁ֨ר
עָשׂ֥וּ
לָהֶ֛ם
לְהַכְעִסֵ֖נִי
לְקַטֵּ֥ר
לַבָּֽעַל:
פ
[יח]
וַיהוָ֥ה
הוֹדִיעַ֖נִי
וָאֵדָ֑עָה
אָ֖ז
הִרְאִיתַ֥נִי
מַעַלְלֵיהֶֽם:
[יט]
וַאֲנִ֕י
כְּכֶ֥בֶשׂ
אַלּ֖וּף
יוּבַ֣ל
לִטְב֑וֹחַ
וְלֹֽא־יָדַ֜עְתִּי
כִּֽי־עָלַ֣י׀
חָשְׁב֣וּ
מַחֲשָׁב֗וֹת
נַשְׁחִ֨יתָה
עֵ֤ץ
בְּלַחְמוֹ֙
וְנִכְרְתֶ֙נּוּ֙
מֵאֶ֣רֶץ
חַיִּ֔ים
וּשְׁמ֖וֹ
לֹא־יִזָּכֵ֥ר
עֽוֹד:
[כ]
וַיהוָ֤ה
צְבָאוֹת֙
שֹׁפֵ֣ט
צֶ֔דֶק
בֹּחֵ֥ן
כְּלָי֖וֹת
וָלֵ֑ב
אֶרְאֶ֤ה
נִקְמָֽתְךָ֙
מֵהֶ֔ם
כִּ֥י
אֵלֶ֖יךָ
גִּלִּ֥יתִי
אֶת־רִיבִֽי:
ס
[כא]
לָכֵ֗ן
כֹּֽה־אָמַ֤ר
יְהוָה֙
עַל־אַנְשֵׁ֣י
עֲנָת֔וֹת
הַֽמֲבַקְשִׁ֥ים
אֶֽת־נַפְשְׁךָ֖
לֵאמֹ֑ר
לֹ֤א
תִנָּבֵא֙
בְּשֵׁ֣ם
יְהוָ֔ה
וְלֹ֥א
תָמ֖וּת
בְּיָדֵֽנוּ:
פ
[כב]
לָכֵ֗ן
כֹּ֤ה
אָמַר֙
יְהוָ֣ה
צְבָא֔וֹת
הִנְנִ֥י
פֹקֵ֖ד
עֲלֵיהֶ֑ם
הַבַּחוּרִים֙
יָמֻ֣תוּ
בַחֶ֔רֶב
בְּנֵיהֶם֙
וּבְנ֣וֹתֵיהֶ֔ם
יָמֻ֖תוּ
בָּרָעָֽב:
[כג]
וּשְׁאֵרִ֕ית
לֹ֥א
תִהְיֶ֖ה
לָהֶ֑ם
כִּי־אָבִ֥יא
רָעָ֛ה
אֶל־אַנְשֵׁ֥י
עֲנָת֖וֹת
שְׁנַ֥ת
פְּקֻדָּתָֽם:
ס
פרק יא
(ה)
אמן
יי'
-
שיהא
ארור.
(ז)
העד
העדותי
-
לשון
התראה.
(ח)
ואביא
עליהם
את
כל
דברי
הברית
-
האלות
האמורות
בברית
על
הדברים
אשר
צויתי
לעשות
,
שלא
עשו.
(יב)
[
ערי
יהודה
-
מ
ערי
יהודה.]
(יד)
[
רנה
ותפלה
-
"בבעו
ובצלו"
(ת"י).]
(טו)
מה
לידידי
בביתי
-
מה
לעם
סגולתי
לבא
בביתי
עוד.
עשותה
המזמתה
הרבים
-
לעשות
היא
מזמת
עצת
חטאים
שלה.
הרבים
-
שבהם.
ובשר
קדש
יעברו
מעליך
-
אף
המילה
בִּטלו
מבשרם
,
שעל
ידה
היו
מקודשים
לי
(ראה
מנחות
נג
,
ב).
כי
רעתכי
אז
תעלוזי
-
כשאתם
עוברים
עבירה
אתם
שמחים.
(טז)
לקול
המולה
-
לשון
שאון
עם
רב
שיבא
עליהם.
ורעו
דליותיו
-
ורצצו
את
ענפיו.
(יח)
ויי'
הודיעני
-
כך
אמר
הנביא:
הקדוש
ברוך
הוא
הודיעני
פורענותם.
(יט)
ואני
ככבש
אלוף
-
אשר
יובל
לטבוח:
לפי
שאני
מודיעם
הרעה
,
הם
אומרים
להורגני.
ככבש
אלוף
-
דונש
(דונש
ע'
* 68
)
ויהודה
בן
קוריש
(הרסאלה
ע' 126
- 127
)
פתרוהו:
ככבש
ופר
אשר
יובל
לטבח.
אלוף
-
כמו
"שגר
אלפיך"
(דב'
כח
,
נא).
ואע"פ
שלא
נאמר
'ואלוף'
,
יש
לנו
כיוצא
בו:
"שמש
ירח
עמד
זבולה"
(חב'
ג
,
יא);
"כסוס
עגור
כן
אצפצף"
(יש'
לח
,
יד).
ומנחם
(מחברת:
'אלף')
פתר
כבש
אלוף
-
כבש
גדול;
ויונתן
מסייעו
,
שתירגם:
"כאימר
בחיר".
נשחיתה
עץ
בלחמו
-
"נירמי
סמא
דמותא
במיכליה"
(ת"י).
[דבר
אחר:
נשחיתה
עץ
בלחמו
-
נשבר
עץ
ממטה
אחד
על
בשרו;
שכן
קורין
בלשון
ערבי
לבשר
'אל
לחם'.]
(כ)
אראה
נקמתך
-
את
אנשי
ענתות
היה
מקלל
(ראה
להלן
,
כא).
(כג)
אל
אנשי
ענתות
-
כמו
'על
אנשי
ענתות'.