פרק לב
[א]
הַדָּבָ֞ר
אֲשֶׁר־הָיָ֤ה
אֶֽל־יִרְמְיָ֙הוּ֙
מֵאֵ֣ת
יְהוָ֔ה
בַּשָּׁנָת֙
בַּשָּׁנָה֙
הָעֲשִׂרִ֔ית
לְצִדְקִיָּ֖הוּ
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֑ה
הִ֧יא
הַשָּׁנָ֛ה
שְׁמֹנֶֽה־עֶשְׂרֵ֥ה
שָׁנָ֖ה
לִנְבֽוּכַדְרֶאצַּֽר:
[ב]
וְאָ֗ז
חֵ֚יל
מֶ֣לֶךְ
בָּבֶ֔ל
צָרִ֖ים
עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם
וְיִרְמְיָ֣הוּ
הַנָּבִ֗יא
הָיָ֤ה
כָלוּא֙
בַּחֲצַ֣ר
הַמַּטָּרָ֔ה
אֲשֶׁ֖ר
בֵּֽית־מֶ֥לֶךְ
יְהוּדָֽה:
[ג]
אֲשֶׁ֣ר
כְּלָא֔וֹ
צִדְקִיָּ֥הוּ
מֶלֶךְ־יְהוּדָ֖ה
לֵאמֹ֑ר
מַדּוּעַ֩
אַתָּ֨ה
נִבָּ֜א
לֵאמֹ֗ר
כֹּ֚ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנְנִ֨י
נֹתֵ֜ן
אֶת־הָעִ֥יר
הַזֹּ֛את
בְּיַ֥ד
מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל
וּלְכָדָֽהּ:
[ד]
וְצִדְקִיָּ֙הוּ֙
מֶ֣לֶךְ
יְהוּדָ֔ה
לֹ֥א
יִמָּלֵ֖ט
מִיַּ֣ד
הַכַּשְׂדִּ֑ים
כִּ֣י
הִנָּתֹ֤ן
יִנָּתֵן֙
בְּיַ֣ד
מֶלֶךְ־בָּבֶ֔ל
וְדִבֶּר־פִּ֣יו
עִם־פִּ֔יו
וְעֵינָ֖יו
אֶת־עֵינָ֥ו
עֵינָ֥יו
תִּרְאֶֽינָה:
[ה]
וּבָבֶ֞ל
יוֹלִ֤ךְ
אֶת־צִדְקִיָּ֙הוּ֙
וְשָׁ֣ם
יִֽהְיֶ֔ה
עַד־פָּקְדִ֥י
אֹת֖וֹ
נְאֻם־יְהוָ֑ה
כִּ֧י
תִֽלָּחֲמ֛וּ
אֶת־הַכַּשְׂדִּ֖ים
לֹ֥א
תַצְלִֽיחוּ:
פ
[ו]
וַיֹּ֖אמֶר
יִרְמְיָ֑הוּ
הָיָ֥ה
דְבַר־יְהוָ֖ה
אֵלַ֥י
לֵאמֹֽר:
[ז]
הִנֵּ֣ה
חֲנַמְאֵ֗ל
בֶּן־שַׁלֻּם֙
דֹּֽדְךָ֔
בָּ֥א
אֵלֶ֖יךָ
לֵאמֹ֑ר
קְנֵ֣ה
לְךָ֗
אֶת־שָׂדִי֙
אֲשֶׁ֣ר
בַּעֲנָת֔וֹת
כִּ֥י
לְךָ֛
מִשְׁפַּ֥ט
הַגְּאֻלָּ֖ה
לִקְנֽוֹת:
[ח]
וַיָּבֹ֣א
אֵ֠לַי
חֲנַמְאֵ֨ל
בֶּן־דֹּדִ֜י
כִּדְבַ֣ר
יְהוָה֘
אֶל־חֲצַ֣ר
הַמַּטָּרָה֒
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֡י
קְנֵ֣ה
נָ֠א
אֶת־שָׂדִ֨י
אֲשֶׁר־בַּעֲנָת֜וֹת
אֲשֶׁ֣ר׀
בְּאֶ֣רֶץ
בִּנְיָמִ֗ין
כִּֽי־לְךָ֞
מִשְׁפַּ֧ט
הַיְרֻשָּׁ֛ה
וּלְךָ֥
הַגְּאֻלָּ֖ה
קְנֵה־לָ֑ךְ
וָאֵדַ֕ע
כִּ֥י
דְבַר־יְהוָ֖ה
הֽוּא:
[ט]
וָֽאֶקְנֶה֙
אֶת־הַשָּׂדֶ֔ה
מֵאֵ֛ת
חֲנַמְאֵ֥ל
בֶּן־דֹּדִ֖י
אֲשֶׁ֣ר
בַּעֲנָת֑וֹת
וָֽאֶשְׁקֲלָה־לּוֹ֙
אֶת־הַכֶּ֔סֶף
שִׁבְעָ֥ה
שְׁקָלִ֖ים
וַעֲשָׂרָ֥ה
הַכָּֽסֶף:
[י]
וָאֶכְתֹּ֤ב
בַּסֵּ֙פֶר֙
וָֽאֶחְתֹּ֔ם
וָאָעֵ֖ד
עֵדִ֑ים
וָאֶשְׁקֹ֥ל
הַכֶּ֖סֶף
בְּמֹאזְנָֽיִם:
[יא]
וָאֶקַּ֖ח
אֶת־סֵ֣פֶר
הַמִּקְנָ֑ה
אֶת־הֶחָת֛וּם
הַמִּצְוָ֥ה
וְהַחֻקִּ֖ים
וְאֶת־הַגָּלֽוּי:
[יב]
וָאֶתֵּ֞ן
אֶת־הַסֵּ֣פֶר
הַמִּקְנָ֗ה
אֶל־בָּר֣וּךְ
בֶּן־נֵרִיָּה֘
בֶּן־מַחְסֵיָה֒
לְעֵינֵי֙
חֲנַמְאֵ֣ל
דֹּדִ֔י
וּלְעֵינֵי֙
הָֽעֵדִ֔ים
הַכֹּתְבִ֖ים
בְּסֵ֣פֶר
הַמִּקְנָ֑ה
לְעֵינֵי֙
כָּל־הַיְּהוּדִ֔ים
הַיֹּשְׁבִ֖ים
בַּחֲצַ֥ר
הַמַּטָּרָֽה:
[יג]
וָאֲצַוֶּה֙
אֶת־בָּר֔וּךְ
לְעֵינֵיהֶ֖ם
לֵאמֹֽר:
[יד]
כֹּה־אָמַר֩
יְהוָ֨ה
צְבָא֜וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
לָק֣וֹחַ
אֶת־הַסְּפָרִ֣ים
הָאֵ֡לֶּה
אֵ֣ת
סֵפֶר֩
הַמִּקְנָ֨ה
הַזֶּ֜ה
וְאֵ֣ת
הֶחָת֗וּם
וְאֵ֨ת
סֵ֤פֶר
הַגָּלוּי֙
הַזֶּ֔ה
וּנְתַתָּ֖ם
בִּכְלִי־חָ֑רֶשׂ
לְמַ֥עַן
יַעַמְד֖וּ
יָמִ֥ים
רַבִּֽים:
ס
[טו]
כִּ֣י
כֹ֥ה
אָמַ֛ר
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
ע֣וֹד
יִקָּנ֥וּ
בָתִּ֛ים
וְשָׂד֥וֹת
וּכְרָמִ֖ים
בָּאָ֥רֶץ
הַזֹּֽאת:
פ
[טז]
וָאֶתְפַּלֵּ֖ל
אֶל־יְהוָ֑ה
אַחֲרֵ֤י
תִתִּי֙
אֶת־סֵ֣פֶר
הַמִּקְנָ֔ה
אֶל־בָּר֥וּךְ
בֶּן־נֵרִיָּ֖ה
לֵאמֹֽר:
[יז]
אֲהָהּ֘
אֲדנָ֣י
יְהֹוִה֒
הִנֵּ֣ה׀
אַתָּ֣ה
עָשִׂ֗יתָ
אֶת־הַשָּׁמַ֙יִם֙
וְאֶת־הָאָ֔רֶץ
בְּכֹֽחֲךָ֙
הַגָּד֔וֹל
וּבִֽזְרֹעֲךָ֖
הַנְּטוּיָ֑ה
לֹֽא־יִפָּלֵ֥א
מִמְּךָ֖
כָּל־דָּבָֽר:
[יח]
עֹ֤שֶׂה
חֶ֙סֶד֙
לַֽאֲלָפִ֔ים
וּמְשַׁלֵּם֙
עֲוֺ֣ן
אָב֔וֹת
אֶל־חֵ֥יק
בְּנֵיהֶ֖ם
אַחֲרֵיהֶ֑ם
הָאֵ֤ל
הַגָּדוֹל֙
הַגִּבּ֔וֹר
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
שְׁמֽוֹ:
[יט]
גְּדֹל֙
הָֽעֵצָ֔ה
וְרַ֖ב
הָעֲלִֽילִיָּ֑ה
אֲשֶׁר־עֵינֶ֣יךָ
פְקֻח֗וֹת
עַל־כָּל־דַּרְכֵי֙
בְּנֵ֣י
אָדָ֔ם
לָתֵ֤ת
לְאִישׁ֙
כִּדְרָכָ֔יו
וְכִפְרִ֖י
מַעֲלָלָֽיו:
[כ]
אֲשֶׁר־שַׂ֠מְתָּ
אֹת֨וֹת
וּמֹפְתִ֤ים
בְּאֶֽרֶץ־מִצְרַ֙יִם֙
עַד־הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֔ה
וּבְיִשְׂרָאֵ֖ל
וּבָאָדָ֑ם
וַתַּעֲשֶׂה־לְּךָ֥
שֵׁ֖ם
כַּיּ֥וֹם
הַזֶּֽה:
[כא]
וַתֹּצֵ֛א
אֶת־עַמְּךָ֥
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
בְּאֹת֣וֹת
וּבְמוֹפְתִ֗ים
וּבְיָ֤ד
חֲזָקָה֙
וּבְאֶזְר֣וֹעַ
נְטוּיָ֔ה
וּבְמוֹרָ֖א
גָּדֽוֹל:
[כב]
וַתִּתֵּ֤ן
לָהֶם֙
אֶת־הָאָ֣רֶץ
הַזֹּ֔את
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתָּ
לַאֲבוֹתָ֖ם
לָתֵ֣ת
לָהֶ֑ם
אֶ֛רֶץ
זָבַ֥ת
חָלָ֖ב
וּדְבָֽשׁ:
[כג]
וַיָּבֹ֜אוּ
וַיִּֽרְשׁ֣וּ
אֹתָ֗הּ
וְלֹֽא־שָׁמְע֤וּ
בְקוֹלֶךָ֙
וּבְתֹרָותְךָ֣
וּבְתוֹרָתְךָ֣
לֹא־הָלָ֔כוּ
אֵת֩
כָּל־אֲשֶׁ֨ר
צִוִּ֧יתָה
לָהֶ֛ם
לַעֲשׂ֖וֹת
לֹ֣א
עָשׂ֑וּ
וַתַּקְרֵ֣א
אֹתָ֔ם
אֵ֥ת
כָּל־הָרָעָ֖ה
הַזֹּֽאת:
[כד]
הִנֵּ֣ה
הַסֹּלְל֗וֹת
בָּ֣אוּ
הָעִיר֘
לְלָכְדָהּ֒
וְהָעִ֣יר
נִתְּנָ֗ה
בְּיַ֤ד
הַכַּשְׂדִּים֙
הַנִּלְחָמִ֣ים
עָלֶ֔יהָ
מִפְּנֵ֛י
הַחֶ֥רֶב
וְהָרָעָ֖ב
וְהַדָּ֑בֶר
וַאֲשֶׁ֥ר
דִּבַּ֛רְתָּ
הָיָ֖ה
וְהִנְּךָ֥
רֹאֶֽה:
[כה]
וְאַתָּ֞ה
אָמַ֤רְתָּ
אֵלַי֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
קְנֵֽה־לְךָ֧
הַשָּׂדֶ֛ה
בַּכֶּ֖סֶף
וְהָעֵ֣ד
עֵדִ֑ים
וְהָעִ֥יר
נִתְּנָ֖ה
בְּיַ֥ד
הַכַּשְׂדִּֽים:
ס
[כו]
וַֽיְהִי֙
דְּבַר־יְהוָ֔ה
אֶֽל־יִרְמְיָ֖הוּ
לֵאמֹֽר:
[כז]
הִנֵּה֙
אֲנִ֣י
יְהוָ֔ה
אֱלֹהֵ֖י
כָּל־בָּשָׂ֑ר
הֲֽמִמֶּ֔נִּי
יִפָּלֵ֖א
כָּל־דָּבָֽר:
[כח]
לָכֵ֕ן
כֹּ֖ה
אָמַ֣ר
יְהוָ֑ה
הִנְנִ֣י
נֹתֵן֩
אֶת־הָעִ֨יר
הַזֹּ֜את
בְּיַ֣ד
הַכַּשְׂדִּ֗ים
וּבְיַ֛ד
נְבוּכַדְרֶאצַּ֥ר
מֶלֶךְ־בָּבֶ֖ל
וּלְכָדָֽהּ:
[כט]
וּבָ֣אוּ
הַכַּשְׂדִּ֗ים
הַנִּלְחָמִים֙
עַל־הָעִ֣יר
הַזֹּ֔את
וְהִצִּ֜יתוּ
אֶת־הָעִ֥יר
הַזֹּ֛את
בָּאֵ֖שׁ
וּשְׂרָפ֑וּהָ
וְאֵ֣ת
הַבָּתִּ֡ים
אֲשֶׁר֩
קִטְּר֨וּ
עַל־גַּגּוֹתֵיהֶ֜ם
לַבַּ֗עַל
וְהִסִּ֤כוּ
נְסָכִים֙
לֵאלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
לְמַ֖עַן
הַכְעִסֵֽנִי:
[ל]
כִּי־הָי֨וּ
בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל
וּבְנֵ֣י
יְהוּדָ֗ה
אַ֣ךְ
עֹשִׂ֥ים
הָרַ֛ע
בְּעֵינַ֖י
מִנְּעֻרֹֽתֵיהֶ֑ם
כִּ֣י
בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֗ל
אַ֣ךְ
מַכְעִסִ֥ים
אֹתִ֛י
בְּמַעֲשֵׂ֥ה
יְדֵיהֶ֖ם
נְאֻם־יְהוָֽה:
[לא]
כִּ֧י
עַל־אַפִּ֣י
וְעַל־חֲמָתִ֗י
הָ֤יְתָה
לִּי֙
הָעִ֣יר
הַזֹּ֔את
לְמִן־הַיּוֹם֙
אֲשֶׁ֣ר
בָּנ֣וּ
אוֹתָ֔הּ
וְעַ֖ד
הַיּ֣וֹם
הַזֶּ֑ה
לַהֲסִירָ֖הּ
מֵעַ֥ל
פָּנָֽי:
[לב]
עַל֩
כָּל־רָעַ֨ת
בְּנֵי־יִשְׂרָאֵ֜ל
וּבְנֵ֣י
יְהוּדָ֗ה
אֲשֶׁ֤ר
עָשׂוּ֙
לְהַכְעִסֵ֔נִי
הֵ֤מָּה
מַלְכֵיהֶם֙
שָׂרֵיהֶ֔ם
כֹּהֲנֵיהֶ֖ם
וּנְבִיאֵיהֶ֑ם
וְאִ֣ישׁ
יְהוּדָ֔ה
וְיֹשְׁבֵ֖י
יְרוּשָׁלִָֽם:
[לג]
וַיִּפְנ֥וּ
אֵלַ֛י
עֹ֖רֶף
וְלֹ֣א
פָנִ֑ים
וְלַמֵּ֤ד
אֹתָם֙
הַשְׁכֵּ֣ם
וְלַמֵּ֔ד
וְאֵינָ֥ם
שֹׁמְעִ֖ים
לָקַ֥חַת
מוּסָֽר:
[לד]
וַיָּשִׂ֣ימוּ
שִׁקּוּצֵיהֶ֗ם
בַּבַּ֛יִת
אֲשֶׁר־נִקְרָֽא־שְׁמִ֥י
עָלָ֖יו
לְטַמְּאֽוֹ:
[לה]
וַיִּבְנוּ֩
אֶת־בָּמ֨וֹת
הַבַּ֜עַל
אֲשֶׁ֣ר׀
בְּגֵ֣יא
בֶן־הִנֹּ֗ם
לְ֠הַעֲבִיר
אֶת־בְּנֵיהֶ֣ם
וְאֶת־בְּנוֹתֵיהֶם֘
לַמֹּלֶךְ֒
אֲשֶׁ֣ר
לֹֽא־צִוִּיתִ֗ים
וְלֹ֤א
עָֽלְתָה֙
עַל־לִבִּ֔י
לַעֲשׂ֖וֹת
הַתּוֹעֵבָ֣ה
הַזֹּ֑את
לְמַ֖עַן
הַחֲטִ֥י
אֶת־יְהוּדָֽה:
ס
[לו]
וְעַתָּ֕ה
לָכֵ֛ן
כֹּה־אָמַ֥ר
יְהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֑ל
אֶל־הָעִ֣יר
הַזֹּ֔את
אֲשֶׁ֣ר׀
אַתֶּ֣ם
אֹמְרִ֗ים
נִתְּנָה֙
בְּיַ֣ד
מֶֽלֶךְ־בָּבֶ֔ל
בַּחֶ֖רֶב
וּבָרָעָ֥ב
וּבַדָּֽבֶר:
[לז]
הִנְנִ֤י
מְקַבְּצָם֙
מִכָּל־הָ֣אֲרָצ֔וֹת
אֲשֶׁ֨ר
הִדַּחְתִּ֥ים
שָׁ֛ם
בְּאַפִּ֥י
וּבַחֲמָתִ֖י
וּבְקֶ֣צֶף
גָּד֑וֹל
וַהֲשִֽׁבֹתִים֙
אֶל־הַמָּק֣וֹם
הַזֶּ֔ה
וְהֹשַׁבְתִּ֖ים
לָבֶֽטַח:
[לח]
וְהָ֥יוּ
לִ֖י
לְעָ֑ם
וַאֲנִ֕י
אֶהְיֶ֥ה
לָהֶ֖ם
לֵאלֹהִֽים:
[לט]
וְנָתַתִּ֨י
לָהֶ֜ם
לֵ֤ב
אֶחָד֙
וְדֶ֣רֶךְ
אֶחָ֔ד
לְיִרְאָ֥ה
אוֹתִ֖י
כָּל־הַיָּמִ֑ים
לְט֣וֹב
לָהֶ֔ם
וְלִבְנֵיהֶ֖ם
אַחֲרֵיהֶֽם:
[מ]
וְכָרַתִּ֤י
לָהֶם֙
בְּרִ֣ית
עוֹלָ֔ם
אֲשֶׁ֤ר
לֹֽא־אָשׁוּב֙
מֵאַ֣חֲרֵיהֶ֔ם
לְהֵיטִיבִ֖י
אוֹתָ֑ם
וְאֶת־יִרְאָתִי֙
אֶתֵּ֣ן
בִּלְבָבָ֔ם
לְבִלְתִּ֖י
ס֥וּר
מֵעָלָֽי:
[מא]
וְשַׂשְׂתִּ֥י
עֲלֵיהֶ֖ם
לְהֵטִ֣יב
אוֹתָ֑ם
וּנְטַעְתִּ֞ים
בָּאָ֤רֶץ
הַזֹּאת֙
בֶּאֱמֶ֔ת
בְּכָל־לִבִּ֖י
וּבְכָל־נַפְשִֽׁי:
ס
[מב]
כִּי־כֹה֙
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
כַּאֲשֶׁ֤ר
הֵבֵ֙אתִי֙
אֶל־הָעָ֣ם
הַזֶּ֔ה
אֵ֛ת
כָּל־הָרָעָ֥ה
הַגְּדוֹלָ֖ה
הַזֹּ֑את
כֵּ֣ן
אָנֹכִ֞י
מֵבִ֤יא
עֲלֵיהֶם֙
אֶת־כָּל־הַטּוֹבָ֔ה
אֲשֶׁ֥ר
אָנֹכִ֖י
דֹּבֵ֥ר
עֲלֵיהֶֽם:
[מג]
וְנִקְנָ֥ה
הַשָּׂדֶ֖ה
בָּאָ֣רֶץ
הַזֹּ֑את
אֲשֶׁ֣ר׀
אַתֶּ֣ם
אֹמְרִ֗ים
שְׁמָמָ֥ה
הִיא֙
מֵאֵ֤ין
אָדָם֙
וּבְהֵמָ֔ה
נִתְּנָ֖ה
בְּיַ֥ד
הַכַּשְׂדִּֽים:
[מד]
שָׂד֞וֹת
בַּכֶּ֣סֶף
יִקְנ֗וּ
וְכָת֨וֹב
בַּסֵּ֥פֶר
׀
וְחָתוֹם֘
וְהָעֵ֣ד
עֵדִים֒
בְּאֶ֨רֶץ
בִּנְיָמִ֜ן
וּבִסְבִיבֵ֣י
יְרוּשָׁלִַ֗ם
וּבְעָרֵ֤י
יְהוּדָה֙
וּבְעָרֵ֣י
הָהָ֔ר
וּבְעָרֵ֥י
הַשְּׁפֵלָ֖ה
וּבְעָרֵ֣י
הַנֶּ֑גֶב
כִּֽי־אָשִׁ֥יב
אֶת־שְׁבוּתָ֖ם
נְאֻם־יְהוָֽה:
פ
פרק לב
(ב)
בחצר
המטרה
-
תרגומו:
"בדרת
בית
אסירייא";
והוא
לשון
'משמרת'
,
דמתרגמינן:
"מטרת"
(ראה
ת"א
וי'
ה
,
לה
ועוד);
על
שם
ששומרין
שם
את
המחוייבין
למלכות.
(ה)
עד
יום
(בנוסחנו
ללא
'יום')
פוקדי
אותו
-
למיתה;
שמצינו
זמן
מיתה
שנקראת
'פקודה'
,
דכתיב
"ופקודת
כל
האדם
יפקד
עליהם"
(במ'
טז
,
כט).
(ז-ח)
הנה
חנמאל...
כי
לך
משפט
הירושה
ולך
הגאולה
קנה
לך
-
אילו
הייתי
מת
בלא
בנים
,
אתה
היית
ראוי
ליורשיני;
ואילו
הייתי
מוכר
אותו
לאחר
,
הדין
עליך
לגאול
אותו
מיד
הקונה
,
ואפילו
לא
היית
יורשי.
לך
הגאולה
-
דכתיב
"או
דודו
או
בן
דודו
יגאלינו"
(וי'
כה
,
מט).
ואדע
כי
דבר
יי'
הוא
-
כלומר:
בקושי
ובמרירות
לב
קניתיו
,
שהרי
כשדים
נלחמים
על
העיר
והסוללות
באו
העיר
ללוכדה
(ראה
להלן
,
כד)
,
וזה
אומר
לי
שאקנה
שדהו
אשר
בענתות!
אלא
לפי
שבא
אלי
בדבר
יי'
,
לא
יכולתי
לעכב.
(ט)
שבעה
שקלים
ועשרה
הכסף
-
תרגומו:
"שבעה
מנין
ועשר
סילעין
דיכסף".
(יא)
המצוה
והחוקים
-
שהיה
כותב
כהלכה
וכראוי.
ואת
הגלוי
-
בפרהסייא
,
בעדים.
(טז-יז)
ואתפלל
אל
יי'
אחרי
תיתי...
אהה
יי'
אלהים
הנה
אתה
עשית...
לא
יפלא
ממך
כל
דבר
-
כל
דבר
הנעשה
בשמים
ובארץ
אין
נִכסה
ממך
,
לפי
שאתה
עשיתם
בכוחך
הגדול
ובזרועך
הנטויה
וידוע
לך
מה
נעשה
בהם;
ולפי
שאין
דבר
נעלם
ממך
ואתה
רואה
את
העתידות
,
אין
לבשר
ודם
לדון
על
מידותיך
,
שיאמר
לך
מה
תעשה;
שאם
היה
חנמאל
דודי
אומר
לי
מדעת
עצמו
"קנה
לך
את
שדי
אשר
בענתות"
(לעיל
,
ז)
,
הייתי
גוער
בו
ומשיבו:
מה
לי
בשדך
אשר
בענתות?
אם
יתנו
לי
ענתות
וכל
אשר
בה
בדינר
לא
אקח
,
כל
זמן
שאני
רואה
שכשדים
נילחמים
על
העיר
ולוכדים
אותה
והארץ
תשאה
שממה
(ע"פ
יש'
ו
,
א)!
אלא
לפי
שהוא
בא
בדברך
ואומר
לי
שאקנה
את
שדהו
-
אין
להשיב
ולשנות
על
דברך
,
שאתה
רואה
את
הנולד.
ואף
על
דבר
זה
,
שנבוכד
נצר
נלחם
על
ירושלם
ולכדה
ושרפה
ומפיל
את
ישראל
לחרב
ומוליך
אותם
בגולה
-
אין
לריב
על
משפטיך
,
שכל
משפטיך
אמת.
כמו
שמפרש
והולך
בעיניין
,
שכל
דינין
שדן
הקדוש
ברוך
הוא
את
ישראל
מיום
שיצאו
ממצרים
עד
שחרבה
ירושלם
-
הכל
במשפט
,
כשם
שמתחיל
לספר
בעיניין:
(יט)
גדול
העיצה
ורב
העליליה
אשר
עיניך
פקוחות
על
כל
דרכי
בני
אדם
-
ממה?
מ"אשר
שמת
אותות
ומופתים"
(להלן
,
כ)
עד
"ותקרא
אותם
את
כל
הרעה
הזאת"
(להלן
,
כג).
ואם
אני
משיב:
על
מה
זה
אמר
לי
לקנות
שדהו
אשר
בענתות?
-
איני
לא
כמשיב
על
דברך
,
לומר:
הואיל
וסופינו
לגלות
,
מה
צריך
לקנותו?!
ולא
כמריב
על
מידותיך
,
לומר:
על
מה
יי'
עשה
לנו
את
כל
הרעה
הזאת?!
אלא
כאדם
התוהה
על
הדבר
שהוא
רואה
לפניו
ואינו
רואה
לאחריתו
של
דבר
,
ומה
שיפלא
ממנו
הולך
ומחזר
אחר
חכם
הרואה
את
הנולד
ושואל
אותו
דבר
תימה
שהוא
רואה
מה
שיהיה
מה
יהיה
באחריתו;
כמו
כן
אני
שואל
על
חנמאל
דודי
שבא
בשליחותך
ואמר
לי
שאקנה
שדהו
אשר
בענתות
,
ואני
תמיה
על
קנייה
זו
מה
תהא
באחריתה
,
שאני
רואה
שהרי
"הסוללות
באו
העיר
ללוכדה
והעיר
נתנה
ביד
הכשדים"
(להלן
,
כד)
,
"ואתה
אמרת
אלי
,
יי'
אלהים:
קנה
לך
השדה
בכסף"
(להלן
,
כה).
גדול
העצה
ורב
העליליה
-
יש
לך
אדם
שיודע
ליתן
עיצה
לחבירו
,
ואין
בלבו
עיצה
ותבונה;
אבל
הקדוש
ברוך
הוא
גדול
העיצה
ורב
העליליה
-
פתרון:
בו
חכמה
,
בו
גבורה.
רב
העליליה
-
כלומר:
אדון
כל
המעשים.
(כ)
ובישראל
ובאדם
-
תרגומו:
"ולישראל
עבדתא
פרישתא
בגו
בני
אינשא".
(כז)
הממני
יפלא
כל
דבר
-
בתמיה.
אלא
כשם
שאמרת
"לא
יפלא
ממך
כל
דבר"
(לעיל
,
יז)
כך
הוא
,
שממני
לא
יפלא
כל
דבר;
ולפי
שאני
רואה
אחרית
כל
דבר
ואני
הוא
המגיד
מראשית
אחרית
(ע"פ
יש'
מו
,
י)
,
אם
אומַר
לך
לקנות
השדה
מאת
חנמאל
דודך
―
ועל
הדבר
שאתה
תוהה
עליו:
אין
לקנותו
,
שהרי
הכשדים
נלחמים
על
העיר
ו"הסוללות
באו
העיר
ללוכדה"
(לעיל
,
כד)
―
אל
תתמה
על
החפץ
(ע"פ
קה'
ה
,
ז);
שאם
הם
לוכדים
אותה
היום
,
מַגלים
ושֹבים
אותם
מעל
אדמתם
-
"הנני
מקבצם
מכל
הארצות
אשר
הדחתים
שם
באפי...
והשיבותים
אל
המקום
הזה
והשכבתים
(בנוסחנו:
והֹשבתים)
לבטח"
(להלן
,
לז).
(ל)
אך
עושים
הרע
-
כלומר:
מעשה
רע
,
לא
מעשה
טוב.
לפי
שיש
לך
אדם
שחוטא
ומשתף
מצוות
עם
עבירות
שבידו
,
והמצוות
מגינות
עליו
ותולות
על
עבירות
שבידו;
אבל
בני
יהודה
אך
עושים
את
הרע
,
ולא
את
הטוב.
אך
עושים
את
הרע
-
'פורפייט
מל'
בלעז.
(לא)
כי
על
אפי
ועל
חמתי
היתה
לי
העיר
הזאת
למן
היום
אשר
בנו
אותה
-
שמשעה
שבנאו
שלמה
,
הניח
לו
ללכת
בדרכי
דוד
אביו
ופנה
אל
אלהים
אחרים
(ראה
מ"א
יא
,
ד).
(לג)
ולמד
אותם
השכם
ולמד
-
תרגומו:
"ושלחית
לוותהון
על
ידי
נביא
מקדם
ומלף".