פרק מח
[א]
לְמוֹאָ֡ב
כֹּה־אָמַר֩
יְהוָ֨ה
צְבָא֜וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
ה֤וֹי
אֶל־נְבוֹ֙
כִּ֣י
שֻׁדָּ֔דָה
הֹבִ֥ישָׁה
נִלְכְּדָ֖ה
קִרְיָתָ֑יִם
הֹבִ֥ישָׁה
הַמִּשְׂגָּ֖ב
וָחָֽתָּה:
[ב]
אֵ֣ין
עוֹד֘
תְּהִלַּ֣ת
מוֹאָב֒
בְּחֶשְׁבּ֗וֹן
חָשְׁב֤וּ
עָלֶ֙יהָ֙
רָעָ֔ה
לְכ֖וּ
וְנַכְרִיתֶ֣נָּה
מִגּ֑וֹי
גַּם־מַדְמֵ֣ן
תִּדֹּ֔מִּי
אַחֲרַ֖יִךְ
תֵּ֥לֶךְ
חָֽרֶב:
[ג]
ק֥וֹל
צְעָקָ֖ה
מֵחֹרוֹנָ֑יִם
שֹׁ֖ד
וָשֶׁ֥בֶר
גָּדֽוֹל:
[ד]
נִשְׁבְּרָ֖ה
מוֹאָ֑ב
הִשְׁמִ֥יעוּ
זְּעָקָ֖ה
צְעִורֶֽיהָ
צְעִירֶֽיהָ:
[ה]
כִּ֚י
מַעֲלֵ֣ה
הַלֻּחִ֔ות
הַלֻּחִ֔ית
בִּבְכִ֖י
יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי
כִּ֚י
בְּמוֹרַ֣ד
חוֹרֹנַ֔יִם
צָרֵ֥י
צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר
שָׁמֵֽעוּ:
[ו]
נֻ֖סוּ
מַלְּט֣וּ
נַפְשְׁכֶ֑ם
וְתִֽהְיֶ֔ינָה
כַּעֲרוֹעֵ֖ר
בַּמִּדְבָּֽר:
[ז]
כִּ֠י
יַ֣עַן
בִּטְחֵ֤ךְ
בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙
וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ
גַּם־אַ֖תְּ
תִּלָּכֵ֑דִי
וְיָצָ֤א
כְמֹישׁ֙
כְמוֹשׁ֙
בַּגּוֹלָ֔ה
כֹּהֲנָ֥יו
וְשָׂרָ֖יו
יַחְדָּֽ
יַחְדָּֽיו:
[ח]
וְיָבֹ֨א
שֹׁדֵ֜ד
אֶל־כָּל־עִ֗יר
וְעִיר֙
לֹ֣א
תִמָּלֵ֔ט
וְאָבַ֥ד
הָעֵ֖מֶק
וְנִשְׁמַ֣ד
הַמִּישֹׁ֑ר
אֲשֶׁ֖ר
אָמַ֥ר
יְהוָֽה:
[ט]
תְּנוּ־צִ֣יץ
לְמוֹאָ֔ב
כִּ֥י
נָצֹ֖א
תֵּצֵ֑א
וְעָרֶ֙יהָ֙
לְשַׁמָּ֣ה
תִֽהְיֶ֔ינָה
מֵאֵ֥ין
יוֹשֵׁ֖ב
בָּהֵֽן:
[י]
אָר֗וּר
עֹשֶׂ֛ה
מְלֶ֥אכֶת
יְהוָ֖ה
רְמִיָּ֑ה
וְאָר֕וּר
מֹנֵ֥עַ
חַרְבּ֖וֹ
מִדָּֽם:
[יא]
שַׁאֲנַ֨ן
מוֹאָ֜ב
מִנְּעוּרָ֗יו
וְשֹׁקֵ֥ט
הוּא֙
אֶל־שְׁמָרָ֔יו
וְלֹֽא־הוּרַ֤ק
מִכְּלִי֙
אֶל־כֶּ֔לִי
וּבַגּוֹלָ֖ה
לֹ֣א
הָלָ֑ךְ
עַל־כֵּ֗ן
עָמַ֤ד
טַעְמוֹ֙
בּ֔וֹ
וְרֵיח֖וֹ
לֹ֥א
נָמָֽר:
ס
[יב]
לָכֵ֞ן
הִנֵּֽה־יָמִ֤ים
בָּאִים֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ
צֹעִ֖ים
וְצֵעֻ֑הוּ
וְכֵלָ֣יו
יָרִ֔יקוּ
וְנִבְלֵיהֶ֖ם
יְנַפֵּֽצוּ:
[יג]
וּבֹ֥שׁ
מוֹאָ֖ב
מִכְּמ֑וֹשׁ
כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֔ל
מִבֵּ֥ית
אֵ֖ל
מִבְטֶחָֽם:
[יד]
אֵ֚יךְ
תֹּֽאמְר֔וּ
גִּבּוֹרִ֖ים
אֲנָ֑חְנוּ
וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל
לַמִּלְחָמָֽה:
[טו]
שֻׁדַּ֤ד
מוֹאָב֙
וְעָרֶ֣יהָ
עָלָ֔ה
וּמִבְחַ֥ר
בַּחוּרָ֖יו
יָרְד֣וּ
לַטָּ֑בַח
נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ
יְהוָ֥ה
צְבָא֖וֹת
שְׁמֽוֹ:
[טז]
קָר֥וֹב
אֵיד־מוֹאָ֖ב
לָב֑וֹא
וְרָ֣עָת֔וֹ
מִהֲרָ֖ה
מְאֹֽד:
[יז]
נֻ֤דוּ
לוֹ֙
כָּל־סְבִיבָ֔יו
וְכֹ֖ל
יֹדְעֵ֣י
שְׁמ֑וֹ
אִמְר֗וּ
אֵיכָ֤ה
נִשְׁבַּר֙
מַטֵּה־עֹ֔ז
מַקֵּ֖ל
תִּפְאָרָֽה:
[יח]
רְדִ֤י
מִכָּבוֹד֙
יּשְׁבִ֣י
וּשְׁבִ֣י
בַצָּמָ֔א
יֹשֶׁ֖בֶת
בַּת־דִּיב֑וֹן
כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד
מוֹאָב֙
עָ֣לָה
בָ֔ךְ
שִׁחֵ֖ת
מִבְצָרָֽיִךְ:
[יט]
אֶל־דֶּ֛רֶךְ
עִמְדִ֥י
וְצַפִּ֖י
יוֹשֶׁ֣בֶת
עֲרוֹעֵ֑ר
שַׁאֲלִי־נָ֣ס
וְנִמְלָ֔טָה
אִמְרִ֖י
מַה־נִּֽהְיָֽתָה:
[כ]
הֹבִ֥ישׁ
מוֹאָ֛ב
כִּי־חַ֖תָּה
הֵילִ֣יליּ
הֵילִ֣ילוּ
׀
וּֽזֳעָ֑קיּ
וּֽזֳעָ֑קוּ
הַגִּ֣ידוּ
בְאַרְנ֔וֹן
כִּ֥י
שֻׁדַּ֖ד
מוֹאָֽב:
[כא]
וּמִשְׁפָּ֥ט
בָּ֖א
אֶל־אֶ֣רֶץ
הַמִּישֹׁ֑ר
אֶל־חֹל֥וֹן
וְאֶל־יַ֖הְצָה
וְעַל־מֵופָֽעַת
מֵיפָֽעַת:
[כב]
וְעַל־דִּיב֣וֹן
וְעַל־נְב֔וֹ
וְעַל־בֵּ֖ית
דִּבְלָתָֽיִם:
[כג]
וְעַ֧ל
קִרְיָתַ֛יִם
וְעַל־בֵּ֥ית
גָּמ֖וּל
וְעַל־בֵּ֥ית
מְעֽוֹן:
[כד]
וְעַל־קְרִיּ֖וֹת
וְעַל־בָּצְרָ֑ה
וְעַ֗ל
כָּל־עָרֵי֙
אֶ֣רֶץ
מוֹאָ֔ב
הָרְחֹק֖וֹת
וְהַקְּרֹבֽוֹת:
[כה]
נִגְדְּעָה֙
קֶ֣רֶן
מוֹאָ֔ב
וּזְרֹע֖וֹ
נִשְׁבָּ֑רָה
נְאֻ֖ם
יְהוָֽה:
[כו]
הַשְׁכִּירֻ֕הוּ
כִּ֥י
עַל־יְהוָ֖ה
הִגְדִּ֑יל
וְסָפַ֤ק
מוֹאָב֙
בְּקִיא֔וֹ
וְהָיָ֥ה
לִשְׂחֹ֖ק
גַּם־הֽוּא:
[כז]
וְאִ֣ם׀
ל֣וֹא
הַשְּׂחֹ֗ק
הָיָ֤ה
לְךָ֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
אִם־בְּגַנָּבִ֖ים
נִמְצָ֑אה
נִמְצָ֑א
כִּֽי־מִדֵּ֧י
דְבָרֶ֛יךָ
בּ֖וֹ
תִּתְנוֹדָֽד:
[כח]
עִזְב֤וּ
עָרִים֙
וְשִׁכְנ֣וּ
בַסֶּ֔לַע
יֹשְׁבֵ֖י
מוֹאָ֑ב
וִֽהְי֣וּ
כְיוֹנָ֔ה
תְּקַנֵּ֖ן
בְּעֶבְרֵ֥י
פִי־פָֽחַת:
[כט]
שָׁמַ֥עְנוּ
גְאוֹן־מוֹאָ֖ב
גֵּאֶ֣ה
מְאֹ֑ד
גָּבְה֧וֹ
וּגְאוֹנ֛וֹ
וְגַאֲוָת֖וֹ
וְרֻ֥ם
לִבּֽוֹ:
[ל]
אֲנִ֤י
יָדַ֙עְתִּי֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
עֶבְרָת֖וֹ
וְלֹא־כֵ֑ן
בַּדָּ֖יו
לֹא־כֵ֥ן
עָשֽׂוּ:
[לא]
עַל־כֵּן֙
עַל־מוֹאָ֣ב
אֲיֵלִ֔יל
וּלְמוֹאָ֥ב
כֻּלֹּ֖ה
אֶזְעָ֑ק
אֶל־אַנְשֵׁ֥י
קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ
יֶהְגֶּֽה:
[לב]
מִבְּכִ֨י
יַעְזֵ֤ר
אֶבְכֶּה־לָּךְ֙
הַגֶּ֣פֶן
שִׂבְמָ֔ה
נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙
עָ֣בְרוּ
יָ֔ם
עַ֛ד
יָ֥ם
יַעְזֵ֖ר
נָגָ֑עוּ
עַל־קֵיצֵ֥ךְ
וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ
שֹׁדֵ֥ד
נָפָֽל:
[לג]
וְנֶאֶסְפָ֨ה
שִׂמְחָ֥ה
וָגִ֛יל
מִכַּרְמֶ֖ל
וּמֵאֶ֣רֶץ
מוֹאָ֑ב
וְיַ֙יִן֙
מִיקָבִ֣ים
הִשְׁבַּ֔תִּי
לֹא־יִדְרֹ֣ךְ
הֵידָ֔ד
הֵידָ֖ד
לֹ֥א
הֵידָֽד:
[לד]
מִזַּעֲקַ֨ת
חֶשְׁבּ֜וֹן
עַד־אֶלְעָלֵ֗ה
עַד־יַ֙הַץ֙
נָתְנ֣וּ
קוֹלָ֔ם
מִצֹּ֙עַר֙
עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם
עֶגְלַ֖ת
שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה
כִּ֚י
גַּם־מֵ֣י
נִמְרִ֔ים
לִמְשַׁמּ֖וֹת
יִהְיֽוּ:
[לה]
וְהִשְׁבַּתִּ֥י
לְמוֹאָ֖ב
נְאֻם־יְהוָ֑ה
מַעֲלֶ֣ה
בָמָ֔ה
וּמַקְטִ֖יר
לֵאלֹהָֽיו:
[לו]
עַל־כֵּ֞ן
לִבִּ֤י
לְמוֹאָב֙
כַּחֲלִלִ֣ים
יֶהֱמֶ֔ה
וְלִבִּי֙
אֶל־אַנְשֵׁ֣י
קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ
כַּחֲלִילִ֖ים
יֶהֱמֶ֑ה
עַל־כֵּ֛ן
יִתְרַ֥ת
עָשָׂ֖ה
אָבָֽדוּ:
[לז]
כִּ֤י
כָל־רֹאשׁ֙
קָרְחָ֔ה
וְכָל־זָקָ֖ן
גְּרֻעָ֑ה
עַ֤ל
כָּל־יָדַ֙יִם֙
גְּדֻדֹ֔ת
וְעַל־מָתְנַ֖יִם
שָֽׂק:
[לח]
עַ֣ל
כָּל־גַּגּ֥וֹת
מוֹאָ֛ב
וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ
כֻּלֹּ֣ה
מִסְפֵּ֑ד
כִּי־שָׁבַ֣רְתִּי
אֶת־מוֹאָ֗ב
כִּכְלִ֛י
אֵֽין־חֵ֥פֶץ
בּ֖וֹ
נְאֻם־יְהוָֽה:
[לט]
אֵ֥יךְ
חַ֙תָּה֙
הֵילִ֔ילוּ
אֵ֛יךְ
הִפְנָה־עֹ֥רֶף
מוֹאָ֖ב
בּ֑וֹשׁ
וְהָיָ֥ה
מוֹאָ֛ב
לִשְׂחֹ֥ק
וְלִמְחִתָּ֖ה
לְכָל־סְבִיבָֽיו:
ס
[מ]
כִּי־כֹה֙
אָמַ֣ר
יְהוָ֔ה
הִנֵּ֥ה
כַנֶּ֖שֶׁר
יִדְאֶ֑ה
וּפָרַ֥שׂ
כְּנָפָ֖יו
אֶל־מוֹאָֽב:
[מא]
נִלְכְּדָה֙
הַקְּרִיּ֔וֹת
וְהַמְּצָד֖וֹת
נִתְפָּ֑שָׂה
וְֽ֠הָיָה
לֵ֞ב
גִּבּוֹרֵ֤י
מוֹאָב֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
כְּלֵ֖ב
אִשָּׁ֥ה
מְצֵרָֽה:
[מב]
וְנִשְׁמַ֥ד
מוֹאָ֖ב
מֵעָ֑ם
כִּ֥י
עַל־יְהוָ֖ה
הִגְדִּֽיל:
[מג]
פַּ֥חַד
וָפַ֖חַת
וָפָ֑ח
עָלֶ֛יךָ
יוֹשֵׁ֥ב
מוֹאָ֖ב
נְאֻם־יְהוָֽה:
[מד]
הַנָּ֞יס
הַנָּ֞ס
מִפְּנֵ֤י
הַפַּ֙חַד֙
יִפֹּ֣ל
אֶל־הַפַּ֔חַת
וְהָֽעֹלֶה֙
מִן־הַפַּ֔חַת
יִלָּכֵ֖ד
בַּפָּ֑ח
כִּֽי־אָבִ֨יא
אֵלֶ֧יהָ
אֶל־מוֹאָ֛ב
שְׁנַ֥ת
פְּקֻדָּתָ֖ם
נְאֻם־יְהוָֽה:
[מה]
בְּצֵ֥ל
חֶשְׁבּ֛וֹן
עָמְד֖וּ
מִכֹּ֣חַ
נָסִ֑ים
כִּי־אֵ֞שׁ
יָצָ֣א
מֵחֶשְׁבּ֗וֹן
וְלֶהָבָה֙
מִבֵּ֣ין
סִיח֔וֹן
וַתֹּ֙אכַל֙
פְּאַ֣ת
מוֹאָ֔ב
וְקָדְקֹ֖ד
בְּנֵ֥י
שָׁאֽוֹן:
[מו]
אוֹי־לְךָ֣
מוֹאָ֔ב
אָבַ֖ד
עַם־כְּמ֑וֹשׁ
כִּֽי־לֻקְּח֤וּ
בָנֶ֙יךָ֙
בַּשֶּׁ֔בִי
וּבְנֹתֶ֖יךָ
בַּשִּׁבְיָֽה:
[מז]
וְשַׁבְתִּ֧י
שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב
בְּאַחֲרִ֥ית
הַיָּמִ֖ים
נְאֻם־יְהוָ֑ה
עַד־הֵ֖נָּה
מִשְׁפַּ֥ט
מוֹאָֽב:
ס
פרק מח
[א]
למואב
כה אמר
יהוה
צבאות
אלהי
ישראל
הוי
אל נבו
כי
שדדה
הבישה
נלכדה
קריתים
הבישה
המשגב
וחתה:
[ב]
אין
עוד
תהלת
מואב
בחשבון
חשבו
עליה
רעה
לכו
ונכריתנה
מגוי
גם מדמן
תדמי
אחריך
תלך
חרב:
[ג]
קול
צעקה
מחרונים
שד
ושבר
גדול:
[ד]
נשברה
מואב
השמיעו
זעקה
צעוריה
צעיריה:
[ה]
כי
מעלה
הלחות
הלחית
בבכי
יעלה בכי
כי
במורד
חורנים
צרי
צעקת שבר
שמעו:
[ו]
נסו
מלטו
נפשכם
ותהיינה
כערוער
במדבר:
[ז]
כי
יען
בטחך
במעשיך
ובאוצרותיך
גם את
תלכדי
ויצא
כמיש
כמוש
בגולה
כהניו
ושריו
יחד
יחדיו:
[ח]
ויבא
שדד
אל כל עיר
ועיר
לא
תמלט
ואבד
העמק
ונשמד
המישר
אשר
אמר
יהוה:
[ט]
תנו ציץ
למואב
כי
נצא
תצא
ועריה
לשמה
תהיינה
מאין
יושב
בהן:
[י]
ארור
עשה
מלאכת
יהוה
רמיה
וארור
מנע
חרבו
מדם:
[יא]
שאנן
מואב
מנעוריו
ושקט
הוא
אל שמריו
ולא הורק
מכלי
אל כלי
ובגולה
לא
הלך
על כן
עמד
טעמו
בו
וריחו
לא
נמר:
ס
[יב]
לכן
הנה ימים
באים
נאם יהוה
ושלחתי לו
צעים
וצעהו
וכליו
יריקו
ונבליהם
ינפצו:
[יג]
ובש
מואב
מכמוש
כאשר בשו
בית
ישראל
מבית
אל
מבטחם:
[יד]
איך
תאמרו
גבורים
אנחנו
ואנשי חיל
למלחמה:
[טו]
שדד
מואב
ועריה
עלה
ומבחר
בחוריו
ירדו
לטבח
נאם המלך
יהוה
צבאות
שמו:
[טז]
קרוב
איד מואב
לבוא
ורעתו
מהרה
מאד:
[יז]
נדו
לו
כל סביביו
וכל
ידעי
שמו
אמרו
איכה
נשבר
מטה עז
מקל
תפארה:
[יח]
רדי
מכבוד
ישבי
ושבי
בצמא
ישבת
בת דיבון
כי שדד
מואב
עלה
בך
שחת
מבצריך:
[יט]
אל דרך
עמדי
וצפי
יושבת
ערוער
שאלי נס
ונמלטה
אמרי
מה נהיתה:
[כ]
הביש
מואב
כי חתה
הילילי
הילילו
׀
וזעקי
וזעקו
הגידו
בארנון
כי
שדד
מואב:
[כא]
ומשפט
בא
אל ארץ
המישר
אל חלון
ואל יהצה
ועל מופעת
מיפעת:
[כב]
ועל דיבון
ועל נבו
ועל בית
דבלתים:
[כג]
ועל
קריתים
ועל בית
גמול
ועל בית
מעון:
[כד]
ועל קריות
ועל בצרה
ועל
כל ערי
ארץ
מואב
הרחקות
והקרבות:
[כה]
נגדעה
קרן
מואב
וזרעו
נשברה
נאם
יהוה:
[כו]
השכירהו
כי
על יהוה
הגדיל
וספק
מואב
בקיאו
והיה
לשחק
גם הוא:
[כז]
ואם׀
לוא
השחק
היה
לך
ישראל
אם בגנבים
נמצאה
נמצא
כי מדי
דבריך
בו
תתנודד:
[כח]
עזבו
ערים
ושכנו
בסלע
ישבי
מואב
והיו
כיונה
תקנן
בעברי
פי פחת:
[כט]
שמענו
גאון מואב
גאה
מאד
גבהו
וגאונו
וגאותו
ורם
לבו:
[ל]
אני
ידעתי
נאם יהוה
עברתו
ולא כן
בדיו
לא כן
עשו:
[לא]
על כן
על מואב
איליל
ולמואב
כלה
אזעק
אל אנשי
קיר חרש
יהגה:
[לב]
מבכי
יעזר
אבכה לך
הגפן
שבמה
נטישתיך
עברו
ים
עד
ים
יעזר
נגעו
על קיצך
ועל בצירך
שדד
נפל:
[לג]
ונאספה
שמחה
וגיל
מכרמל
ומארץ
מואב
ויין
מיקבים
השבתי
לא ידרך
הידד
הידד
לא
הידד:
[לד]
מזעקת
חשבון
עד אלעלה
עד יהץ
נתנו
קולם
מצער
עד חרנים
עגלת
שלשיה
כי
גם מי
נמרים
למשמות
יהיו:
[לה]
והשבתי
למואב
נאם יהוה
מעלה
במה
ומקטיר
לאלהיו:
[לו]
על כן
לבי
למואב
כחללים
יהמה
ולבי
אל אנשי
קיר חרש
כחלילים
יהמה
על כן
יתרת
עשה
אבדו:
[לז]
כי
כל ראש
קרחה
וכל זקן
גרעה
על
כל ידים
גדדת
ועל מתנים
שק:
[לח]
על
כל גגות
מואב
וברחבתיה
כלה
מספד
כי שברתי
את מואב
ככלי
אין חפץ
בו
נאם יהוה:
[לט]
איך
חתה
הילילו
איך
הפנה ערף
מואב
בוש
והיה
מואב
לשחק
ולמחתה
לכל סביביו:
ס
[מ]
כי כה
אמר
יהוה
הנה
כנשר
ידאה
ופרש
כנפיו
אל מואב:
[מא]
נלכדה
הקריות
והמצדות
נתפשה
והיה
לב
גבורי
מואב
ביום
ההוא
כלב
אשה
מצרה:
[מב]
ונשמד
מואב
מעם
כי
על יהוה
הגדיל:
[מג]
פחד
ופחת
ופח
עליך
יושב
מואב
נאם יהוה:
[מד]
הניס
הנס
מפני
הפחד
יפל
אל הפחת
והעלה
מן הפחת
ילכד
בפח
כי אביא
אליה
אל מואב
שנת
פקדתם
נאם יהוה:
[מה]
בצל
חשבון
עמדו
מכח
נסים
כי אש
יצא
מחשבון
ולהבה
מבין
סיחון
ותאכל
פאת
מואב
וקדקד
בני
שאון:
[מו]
אוי לך
מואב
אבד
עם כמוש
כי לקחו
בניך
בשבי
ובנתיך
בשביה:
[מז]
ושבתי
שבות מואב
באחרית
הימים
נאם יהוה
עד הנה
משפט
מואב:
ס