מאגר הכתר ירמיהו פרק מח עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק מח
[א] לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה:
[ב] אֵ֣ין עוֹד֘ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב:
[ג] ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל:
[ד] נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צְעִורֶֽיהָ צְעִירֶֽיהָ:
[ה] כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ות הַלֻּחִ֔ית בִּבְכִ֖י יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ:
[ו] נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֔ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר:
[ז] כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כְמֹישׁ֙ כְמוֹשׁ֙ בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽ יַחְדָּֽיו:
[ח] וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה:
[ט] תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן:
[י] אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם:
[יא] שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר: ס
[יב] לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ:
[יג] וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם:
[יד] אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה:
[טו] שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
[טז] קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד:
[יז] נֻ֤דוּ לוֹ֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה:
[יח] רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ יּשְׁבִ֣י וּשְׁבִ֣י בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ:
[יט] אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה:
[כ] הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הֵילִ֣יליּ הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזֳעָ֑קיּ וּֽזֳעָ֑קוּ הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב:
[כא] וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵופָֽעַת מֵיפָֽעַת:
[כב] וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם:
[כג] וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן:
[כד] וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת:
[כה] נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה:
[כו] הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא:
[כז] וְאִ֣ם׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָ֑אה נִמְצָ֑א כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד:
[כח] עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת:
[כט] שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ:
[ל] אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ:
[לא] עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה:
[לב] מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל:
[לג] וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד:
[לד] מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ:
[לה] וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו:
[לו] עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ:
[לז] כִּ֤י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק:
[לח] עַ֣ל כָּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהוָֽה:
[לט] אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו: ס
[מ] כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב:
[מא] נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה:
[מב] וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל:
[מג] פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה:
[מד] הַנָּ֞יס הַנָּ֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה:
[מה] בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן:
[מו] אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה:
[מז] וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב: ס

פרק מח
(א) המשגב - שם עיר בצורה. (ד) השמיעו זעקה צעירה (בנוסחנו: צעיריה) - שגיבוריה נפלו במלחמה וצעירה בוכים. (ה) כי מעלה הלוחית בבכי יעלה בכי - כלומר: בכיה אחר בכיה. צרי זעקת (לפנינו: צעקת) שבר שמעו - כמו "כי צר לי" (תה' סט , יח); שהיו בעלי צרה מצירים כשהיו שומעים זעקת שבר. (ו) ותהיינה כערוער במדבר - ערוער כמו "ערער" הוא (יר' יז , ו וראה פירושו שם) , והוא תולעת האוכלת האילנות ומשמעת קול. (ז) כי יען בטחך במעשיך - [בטחך] שם הפועל הוא , על משקל "וכפִתחו עמדו כל העם" (נחמ' ח , ה); "בבִגדו בה" (שמ' כא , ח). (ח) אשר אמר יי' - כמו 'כי כה אמר יי''. (ט) תנו ציץ למואב - "סנפיר" (וי' יא , ט) תרגומו: "ציצין" (ת"א) , שהדג פורח בהן. כי נצא תצא - נצא לשון 'נוצה' , כמו "גדל הכנפים ורב הנוצה" (צירוף של יח' יז , ז ושם , ג); כלומר: תפרח ותצא בבהלה מהעיר לגולה. והאל"ף שלנצא במקום ה"א של'נוצה'. ומפני שהן שוין במבטא נתחברו שניהן. (י) ארור עושה מלאכת יי' רמייה - מי שלא יזדרז ליתן נקמת יי' (ע"פ במ' לא , ג) במואב. (יא) וריחו לא נמר - אין לו דומה , ותרגומו: "לא פג"; והוא מלשון "ויפג לבו" (בר' מה , כו) - לשון הסרה. (יב) צועים וצעוהו. "צועה" (יש' סג , א) הוא 'קל' , וצֵיעוהו הוא 'כבד' , כמו 'וכיסוהו'; ואילולי העי"ן היה נדגש. ו'צועה' הוא גיבור המציע חללים; ואע"פ ששורש 'מציע' - 'יצע' , נתחלף , כמו "כשב" (וי' ג , ז) - "כבש" (וי' ד , לב). ונבליהם ינפצו - שישתו היין והקנקנים ישברו; כמו "ככלי יוצר תנפצם" (תה' ב , ט). (יג) מבטֶחם - כמו 'מבטָחם' , ונתחלפה התנועה. (טו) שודד מואב ועריה עלה - ובעריה עלה האויב. ובא 'מואב' זכר ונקבה , וכן דרך האומה לבוא זכר ונקבה. (יח) עלה בך - האויב ושחת מבצריך. (יט) שאלי נס ונמלטה - או איש או אשה שנסו מן המלחמה ונמלטו. (כא) ומשפט נקמה בא. (כו) השכירוהו - הַשקוהו כוס התרעלה וישתכר ממנה. כי על יי' הגדיל - שעזרו להחריב בית המקדש. וספק מואב בקיאו - יש לומר: כמו "ויספק את כפיו" (במ' כד , י) - שיספוק כפיו בתוך קיאו. ויש לומר: לשון ריבוי הוא , ודומה לו "עד דיספקון למישתי" (ת"א בר' כד , יט); "בינינו יספוק" דאיוב (בנוסחנו: לד , לז; ישפוק) , שהוא ריבוי דברים. (כז) אם (לפנינו: ואם) לא (בנוסחנו: לוא) השחוק היה לך ישראל - ה"א השחוק יתירה: כמו שהיִתה שוחק על ישראל , כך ישחקו עליך. אם בגנבים נמצא - ישראל. כי מדי דברך (בנוסחנו: דבריך) בו תתנודד - בכל שעה שהיִתה מדבר בו , היית מניד ראשך ומלעיג עליו. (כח) כיונה - שתקנן בשפתות הפחת , שהוא מקום מסוכן , כך ישכנו הם במקום מסוכן בגולה. (ל) אני ידעתי נאם יי' עברתו - הריונו בממזרוּת , שאמם נתעברה מאביה (ראה בר' יט , לז). ולא כן בדיו - ואין בדיו בנים אלא ממזרים. וכמו שהם אינם בנים , כך לא כן עשו. (לא) אל אנשי קיר חרש יהגה - לבי. וקיר חרש הוא [בנין] בנוי מלבינים שרופות באש. (לב) הגפן שבמה - עיר כרמים היתה. נטישותיך עברו ים - הם הזמורות; כמו "ואת הנטישות הסיר התז" (יש' יח , ה). והוא משל שיתפזרו בגלות. על קיצך ועל בצירך - 'קיץ' הם התאינים המתייבשים בשמש. (לג) לא ידרוך הדורך הידד - לא יעשה שם הדורך הידד , כדכתיב "הידד כדורכים יענה" (יר' כה , ל). הידד לא הידד - כלומר: הידד ישָמע בה , אבל לא הידד שלדורכים אלא הידד שלבוכים ומקוננים. (לד) עגלת שלישיה - חזקה; ובלשון משנה (ראה משנה ב"מ ה , ד): ומגדלין אותן עד שיהיו משולשים. ועגלת - כמו "עזרת מצר" (תה' ס , יג). (לו) על כן יתרת עשה אבדו - כמו 'על אשר יתרה עשה' , בעבור זה אבדו. ויתרת - כמו "עגלת" (לעיל , לד). (לז) על כל ידים גדדות - 'על' הוא יָתר. (מ) הנה כנשר ידאה - נבוכדנצר. ופרש כנפיו - חיילותיו , אל מואב. (מה) בצל חשבון עמדו מכח נסים - מקרא קצר הוא: מאין כח; כמו "וילכו בלא כח לפני רודף" (איכה א , ו). שיצאו מחשבון שכבשהּ האויב , והיו נסים ועומדים בצילה לנוח , מפני שהיתה יושבת בגובה ההר וצילה מרובה. כי אש יצאה (בנוסחנו: יצא) מחשבון - אחר שכבשו חשבון , משם יצאו וכבשו כל הממלכות. ובא 'אש' לשון זכר , כמו "אש לא נופח" (איוב כ , כו). ולהבה מבין סיחון - גם זה קצר: מבין עיר סיחון; כדכתיב "להבה מקרית סיחן" (במ' כא , כח). וקדקד כל (בנוסחנו ללא 'כל') בני שאון - שאון העם שלמואב.