מאגר הכתר ירמיהו פרק מח עם פירוש רש"י

פרק מח
[א] לְמוֹאָ֡ב כֹּה־אָמַר֩ יְהוָ֨ה צְבָא֜וֹת אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל ה֤וֹי אֶל־נְבוֹ֙ כִּ֣י שֻׁדָּ֔דָה הֹבִ֥ישָׁה נִלְכְּדָ֖ה קִרְיָתָ֑יִם הֹבִ֥ישָׁה הַמִּשְׂגָּ֖ב וָחָֽתָּה:
[ב] אֵ֣ין עוֹד֘ תְּהִלַּ֣ת מוֹאָב֒ בְּחֶשְׁבּ֗וֹן חָשְׁב֤וּ עָלֶ֙יהָ֙ רָעָ֔ה לְכ֖וּ וְנַכְרִיתֶ֣נָּה מִגּ֑וֹי גַּם־מַדְמֵ֣ן תִּדֹּ֔מִּי אַחֲרַ֖יִךְ תֵּ֥לֶךְ חָֽרֶב:
[ג] ק֥וֹל צְעָקָ֖ה מֵחֹרוֹנָ֑יִם שֹׁ֖ד וָשֶׁ֥בֶר גָּדֽוֹל:
[ד] נִשְׁבְּרָ֖ה מוֹאָ֑ב הִשְׁמִ֥יעוּ זְּעָקָ֖ה צְעִורֶֽיהָ צְעִירֶֽיהָ:
[ה] כִּ֚י מַעֲלֵ֣ה הַלֻּחִ֔ות הַלֻּחִ֔ית בִּבְכִ֖י יַעֲלֶה־בֶּ֑כִי כִּ֚י בְּמוֹרַ֣ד חוֹרֹנַ֔יִם צָרֵ֥י צַעֲקַת־שֶׁ֖בֶר שָׁמֵֽעוּ:
[ו] נֻ֖סוּ מַלְּט֣וּ נַפְשְׁכֶ֑ם וְתִֽהְיֶ֔ינָה כַּעֲרוֹעֵ֖ר בַּמִּדְבָּֽר:
[ז] כִּ֠י יַ֣עַן בִּטְחֵ֤ךְ בְּמַעֲשַׂ֙יִךְ֙ וּבְא֣וֹצְרוֹתַ֔יִךְ גַּם־אַ֖תְּ תִּלָּכֵ֑דִי וְיָצָ֤א כְמֹישׁ֙ כְמוֹשׁ֙ בַּגּוֹלָ֔ה כֹּהֲנָ֥יו וְשָׂרָ֖יו יַחְדָּֽ יַחְדָּֽיו:
[ח] וְיָבֹ֨א שֹׁדֵ֜ד אֶל־כָּל־עִ֗יר וְעִיר֙ לֹ֣א תִמָּלֵ֔ט וְאָבַ֥ד הָעֵ֖מֶק וְנִשְׁמַ֣ד הַמִּישֹׁ֑ר אֲשֶׁ֖ר אָמַ֥ר יְהוָֽה:
[ט] תְּנוּ־צִ֣יץ לְמוֹאָ֔ב כִּ֥י נָצֹ֖א תֵּצֵ֑א וְעָרֶ֙יהָ֙ לְשַׁמָּ֣ה תִֽהְיֶ֔ינָה מֵאֵ֥ין יוֹשֵׁ֖ב בָּהֵֽן:
[י] אָר֗וּר עֹשֶׂ֛ה מְלֶ֥אכֶת יְהוָ֖ה רְמִיָּ֑ה וְאָר֕וּר מֹנֵ֥עַ חַרְבּ֖וֹ מִדָּֽם:
[יא] שַׁאֲנַ֨ן מוֹאָ֜ב מִנְּעוּרָ֗יו וְשֹׁקֵ֥ט הוּא֙ אֶל־שְׁמָרָ֔יו וְלֹֽא־הוּרַ֤ק מִכְּלִי֙ אֶל־כֶּ֔לִי וּבַגּוֹלָ֖ה לֹ֣א הָלָ֑ךְ עַל־כֵּ֗ן עָמַ֤ד טַעְמוֹ֙ בּ֔וֹ וְרֵיח֖וֹ לֹ֥א נָמָֽר: ס
[יב] לָכֵ֞ן הִנֵּֽה־יָמִ֤ים בָּאִים֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְשִׁלַּחְתִּי־ל֥וֹ צֹעִ֖ים וְצֵעֻ֑הוּ וְכֵלָ֣יו יָרִ֔יקוּ וְנִבְלֵיהֶ֖ם יְנַפֵּֽצוּ:
[יג] וּבֹ֥שׁ מוֹאָ֖ב מִכְּמ֑וֹשׁ כַּֽאֲשֶׁר־בֹּ֙שׁוּ֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל מִבֵּ֥ית אֵ֖ל מִבְטֶחָֽם:
[יד] אֵ֚יךְ תֹּֽאמְר֔וּ גִּבּוֹרִ֖ים אֲנָ֑חְנוּ וְאַנְשֵׁי־חַ֖יִל לַמִּלְחָמָֽה:
[טו] שֻׁדַּ֤ד מוֹאָב֙ וְעָרֶ֣יהָ עָלָ֔ה וּמִבְחַ֥ר בַּחוּרָ֖יו יָרְד֣וּ לַטָּ֑בַח נְאֻ֨ם־הַמֶּ֔לֶךְ יְהוָ֥ה צְבָא֖וֹת שְׁמֽוֹ:
[טז] קָר֥וֹב אֵיד־מוֹאָ֖ב לָב֑וֹא וְרָ֣עָת֔וֹ מִהֲרָ֖ה מְאֹֽד:
[יז] נֻ֤דוּ לוֹ֙ כָּל־סְבִיבָ֔יו וְכֹ֖ל יֹדְעֵ֣י שְׁמ֑וֹ אִמְר֗וּ אֵיכָ֤ה נִשְׁבַּר֙ מַטֵּה־עֹ֔ז מַקֵּ֖ל תִּפְאָרָֽה:
[יח] רְדִ֤י מִכָּבוֹד֙ יּשְׁבִ֣י וּשְׁבִ֣י בַצָּמָ֔א יֹשֶׁ֖בֶת בַּת־דִּיב֑וֹן כִּֽי־שֹׁדֵ֤ד מוֹאָב֙ עָ֣לָה בָ֔ךְ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָֽיִךְ:
[יט] אֶל־דֶּ֛רֶךְ עִמְדִ֥י וְצַפִּ֖י יוֹשֶׁ֣בֶת עֲרוֹעֵ֑ר שַׁאֲלִי־נָ֣ס וְנִמְלָ֔טָה אִמְרִ֖י מַה־נִּֽהְיָֽתָה:
[כ] הֹבִ֥ישׁ מוֹאָ֛ב כִּי־חַ֖תָּה הֵילִ֣יליּ הֵילִ֣ילוּ ׀ וּֽזֳעָ֑קיּ וּֽזֳעָ֑קוּ הַגִּ֣ידוּ בְאַרְנ֔וֹן כִּ֥י שֻׁדַּ֖ד מוֹאָֽב:
[כא] וּמִשְׁפָּ֥ט בָּ֖א אֶל־אֶ֣רֶץ הַמִּישֹׁ֑ר אֶל־חֹל֥וֹן וְאֶל־יַ֖הְצָה וְעַל־מֵופָֽעַת מֵיפָֽעַת:
[כב] וְעַל־דִּיב֣וֹן וְעַל־נְב֔וֹ וְעַל־בֵּ֖ית דִּבְלָתָֽיִם:
[כג] וְעַ֧ל קִרְיָתַ֛יִם וְעַל־בֵּ֥ית גָּמ֖וּל וְעַל־בֵּ֥ית מְעֽוֹן:
[כד] וְעַל־קְרִיּ֖וֹת וְעַל־בָּצְרָ֑ה וְעַ֗ל כָּל־עָרֵי֙ אֶ֣רֶץ מוֹאָ֔ב הָרְחֹק֖וֹת וְהַקְּרֹבֽוֹת:
[כה] נִגְדְּעָה֙ קֶ֣רֶן מוֹאָ֔ב וּזְרֹע֖וֹ נִשְׁבָּ֑רָה נְאֻ֖ם יְהוָֽה:
[כו] הַשְׁכִּירֻ֕הוּ כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּ֑יל וְסָפַ֤ק מוֹאָב֙ בְּקִיא֔וֹ וְהָיָ֥ה לִשְׂחֹ֖ק גַּם־הֽוּא:
[כז] וְאִ֣ם׀ ל֣וֹא הַשְּׂחֹ֗ק הָיָ֤ה לְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אִם־בְּגַנָּבִ֖ים נִמְצָ֑אה נִמְצָ֑א כִּֽי־מִדֵּ֧י דְבָרֶ֛יךָ בּ֖וֹ תִּתְנוֹדָֽד:
[כח] עִזְב֤וּ עָרִים֙ וְשִׁכְנ֣וּ בַסֶּ֔לַע יֹשְׁבֵ֖י מוֹאָ֑ב וִֽהְי֣וּ כְיוֹנָ֔ה תְּקַנֵּ֖ן בְּעֶבְרֵ֥י פִי־פָֽחַת:
[כט] שָׁמַ֥עְנוּ גְאוֹן־מוֹאָ֖ב גֵּאֶ֣ה מְאֹ֑ד גָּבְה֧וֹ וּגְאוֹנ֛וֹ וְגַאֲוָת֖וֹ וְרֻ֥ם לִבּֽוֹ:
[ל] אֲנִ֤י יָדַ֙עְתִּי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה עֶבְרָת֖וֹ וְלֹא־כֵ֑ן בַּדָּ֖יו לֹא־כֵ֥ן עָשֽׂוּ:
[לא] עַל־כֵּן֙ עַל־מוֹאָ֣ב אֲיֵלִ֔יל וּלְמוֹאָ֥ב כֻּלֹּ֖ה אֶזְעָ֑ק אֶל־אַנְשֵׁ֥י קִֽיר־חֶ֖רֶשׂ יֶהְגֶּֽה:
[לב] מִבְּכִ֨י יַעְזֵ֤ר אֶבְכֶּה־לָּךְ֙ הַגֶּ֣פֶן שִׂבְמָ֔ה נְטִישֹׁתַ֙יִךְ֙ עָ֣בְרוּ יָ֔ם עַ֛ד יָ֥ם יַעְזֵ֖ר נָגָ֑עוּ עַל־קֵיצֵ֥ךְ וְעַל־בְּצִירֵ֖ךְ שֹׁדֵ֥ד נָפָֽל:
[לג] וְנֶאֶסְפָ֨ה שִׂמְחָ֥ה וָגִ֛יל מִכַּרְמֶ֖ל וּמֵאֶ֣רֶץ מוֹאָ֑ב וְיַ֙יִן֙ מִיקָבִ֣ים הִשְׁבַּ֔תִּי לֹא־יִדְרֹ֣ךְ הֵידָ֔ד הֵידָ֖ד לֹ֥א הֵידָֽד:
[לד] מִזַּעֲקַ֨ת חֶשְׁבּ֜וֹן עַד־אֶלְעָלֵ֗ה עַד־יַ֙הַץ֙ נָתְנ֣וּ קוֹלָ֔ם מִצֹּ֙עַר֙ עַד־חֹ֣רֹנַ֔יִם עֶגְלַ֖ת שְׁלִֽשִׁיָּ֑ה כִּ֚י גַּם־מֵ֣י נִמְרִ֔ים לִמְשַׁמּ֖וֹת יִהְיֽוּ:
[לה] וְהִשְׁבַּתִּ֥י לְמוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָ֑ה מַעֲלֶ֣ה בָמָ֔ה וּמַקְטִ֖יר לֵאלֹהָֽיו:
[לו] עַל־כֵּ֞ן לִבִּ֤י לְמוֹאָב֙ כַּחֲלִלִ֣ים יֶהֱמֶ֔ה וְלִבִּי֙ אֶל־אַנְשֵׁ֣י קִֽיר־חֶ֔רֶשׂ כַּחֲלִילִ֖ים יֶהֱמֶ֑ה עַל־כֵּ֛ן יִתְרַ֥ת עָשָׂ֖ה אָבָֽדוּ:
[לז] כִּ֤י כָל־רֹאשׁ֙ קָרְחָ֔ה וְכָל־זָקָ֖ן גְּרֻעָ֑ה עַ֤ל כָּל־יָדַ֙יִם֙ גְּדֻדֹ֔ת וְעַל־מָתְנַ֖יִם שָֽׂק:
[לח] עַ֣ל כָּל־גַּגּ֥וֹת מוֹאָ֛ב וּבִרְחֹבֹתֶ֖יהָ כֻּלֹּ֣ה מִסְפֵּ֑ד כִּי־שָׁבַ֣רְתִּי אֶת־מוֹאָ֗ב כִּכְלִ֛י אֵֽין־חֵ֥פֶץ בּ֖וֹ נְאֻם־יְהוָֽה:
[לט] אֵ֥יךְ חַ֙תָּה֙ הֵילִ֔ילוּ אֵ֛יךְ הִפְנָה־עֹ֥רֶף מוֹאָ֖ב בּ֑וֹשׁ וְהָיָ֥ה מוֹאָ֛ב לִשְׂחֹ֥ק וְלִמְחִתָּ֖ה לְכָל־סְבִיבָֽיו: ס
[מ] כִּי־כֹה֙ אָמַ֣ר יְהוָ֔ה הִנֵּ֥ה כַנֶּ֖שֶׁר יִדְאֶ֑ה וּפָרַ֥שׂ כְּנָפָ֖יו אֶל־מוֹאָֽב:
[מא] נִלְכְּדָה֙ הַקְּרִיּ֔וֹת וְהַמְּצָד֖וֹת נִתְפָּ֑שָׂה וְֽ֠הָיָה לֵ֞ב גִּבּוֹרֵ֤י מוֹאָב֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כְּלֵ֖ב אִשָּׁ֥ה מְצֵרָֽה:
[מב] וְנִשְׁמַ֥ד מוֹאָ֖ב מֵעָ֑ם כִּ֥י עַל־יְהוָ֖ה הִגְדִּֽיל:
[מג] פַּ֥חַד וָפַ֖חַת וָפָ֑ח עָלֶ֛יךָ יוֹשֵׁ֥ב מוֹאָ֖ב נְאֻם־יְהוָֽה:
[מד] הַנָּ֞יס הַנָּ֞ס מִפְּנֵ֤י הַפַּ֙חַד֙ יִפֹּ֣ל אֶל־הַפַּ֔חַת וְהָֽעֹלֶה֙ מִן־הַפַּ֔חַת יִלָּכֵ֖ד בַּפָּ֑ח כִּֽי־אָבִ֨יא אֵלֶ֧יהָ אֶל־מוֹאָ֛ב שְׁנַ֥ת פְּקֻדָּתָ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה:
[מה] בְּצֵ֥ל חֶשְׁבּ֛וֹן עָמְד֖וּ מִכֹּ֣חַ נָסִ֑ים כִּי־אֵ֞שׁ יָצָ֣א מֵחֶשְׁבּ֗וֹן וְלֶהָבָה֙ מִבֵּ֣ין סִיח֔וֹן וַתֹּ֙אכַל֙ פְּאַ֣ת מוֹאָ֔ב וְקָדְקֹ֖ד בְּנֵ֥י שָׁאֽוֹן:
[מו] אוֹי־לְךָ֣ מוֹאָ֔ב אָבַ֖ד עַם־כְּמ֑וֹשׁ כִּֽי־לֻקְּח֤וּ בָנֶ֙יךָ֙ בַּשֶּׁ֔בִי וּבְנֹתֶ֖יךָ בַּשִּׁבְיָֽה:
[מז] וְשַׁבְתִּ֧י שְׁבוּת־מוֹאָ֛ב בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִ֖ים נְאֻם־יְהוָ֑ה עַד־הֵ֖נָּה מִשְׁפַּ֥ט מוֹאָֽב: ס

פרק מח
(א) המשגב - שם מקום. (ב) חשבון ומדמן - שם מקום. ולפי שמותם הוא מזכיר פורענותם. תדמי - תחרבי. (ד) צעיריה - "שלטונהא" (ראה ת"י); הצעירים מן המלכים. (ה) מעלה הלוחית - שם מעלות הר. (ו) כערוער - מגדל ערוער עשוי במדבר , ואין סביביו יישוב כי אם שוכני אהלים. ומגדל העומד באין ישוב נראה כחורבן; כן תירגמו יונתן [ומנחם (מחברת: 'ער') פתר כערוער - שם עץ מעצי היער.] (ט) תנו ציץ למואב - תנו כנף למואב. [סנפירי הדג הפורח בהן (ראה חולין נט , א) תירגם אונקלוס: "ציצין וקלפין" (וי' יא , ט ועוד); וכן] כל דבר תלאי התולה ובולט מן האדם והבהמה קרוי 'ציץ' , כמו "והיה לכם לציצית" (במ' טו , לט); "ויקחני בציצת ראשי" (יח' ח , ג). כי נצא תצא - כי במעופה וחפזון תצא בגולה. ויהי נצא [לשון סרחון] מגזרת "נוצה" (יח' יז , ג) [דמתרגמינן "בנוצתה" (וי' א , טז): "באוכליה" (ת"א).] כן חברו מנחם (מחברת ע' 76 ) , וכן "כי נצו גם נעו" (איכה ד , טו). [כלומר: מתוך סרחון צוהו ירמיהו לצאת בחפזון; ויהי נצא לשון 'פעול'.] יונתן תירגם: "אעדו כתרין ממואב" - תנו לאחרים ציץ הנזר אשר למואב. (י) מלאכת יי' - מלאכת השחתת מואב , שהיא שליחותו של מקום. (יא) לא נמר - לא נחלף. (יב) צועים - מריקים; וכן "מהר צועה להפתח" (יש' נא , יד) - הוא הילוך המעיים בשילשול. ונבליהם - חביותיהם של מואבים , ינפצו - ישברו , כמו "איכה נחשבו לנבלי חרש" (איכה ד , ב); "כל נבל ימלא יין" (יר' יג , יב). (יג) מכמוש - שבטח בו. מביתאל (בנוסחנו: מבית אל) - עגל הזהב (ראה מ"א יב , לב). (יז) [ נודו לו - לשון קינה , כמו "אל תנוד לו" (ראה יר' כב , י).] (יט) שאלי נס ונמלטה - את הנסים והנמלטים ממואב. מה נהיתה - אם נמלט כלום מהשחית. (כא) ומשפט בא - פורענות בא. (כו) השכירוהו - השקוהו [כוס] תרעלה (ע"פ יש' נא , יז) עד שישתכר. גם הוא - כמו שהיה ישראל שחוק לו. (כז) תתנודד - היית מניד בראשך ומתלוצץ על חורבנו. [לשון אחר: כי מדי דברך (בנוסחנו: דבריך) בו - שהיית מתרונן על חרבנו , תתנודד - לצאת בגולה. וכן תרגם יונתן: "על דאסגיתון עליהון פתגמיכון תיטלטלון".] (כח) בעברי פי פחת - מקום שהמים פורצין תחת גידורי שפת הנחל הגבוהים; וכשהנחל מתמעט נמצאת הגוּמָא ריקנית , והיונה מקננת באחת מעברי הגומא , וכשהנחל רבה שוטף את הקן והיא נודדת משם; כך שמעתי (ראה ר' יוסף קרא). ויונתן לא תירגם כן: "והוו כיונה דשבקא פום שובכהא ונחתא ושריא בארעית גובא". (ל) עברתו לא (בנוסחנו: ולוא) כן - שנאתו לישראל לא באמת ולא במשפט. בדיו - גיבוריו. לא כן עשו - לא כגמול השיבו לזרע אברהם , שנלחם עם המלכים והציל את לוט אביהם. (לא) קיר חרש - עיר מארץ מואב. יהגה - גונח כיונים הוגים. (לב) מבכי יעזר אבכה לך - כשנאמרה נבואה זו כבר חרבה יעזר , והיא סמוכה למואב. אבכה לך - אבכה בשבילך דוגמת אותו בכי , כי גם את תחרבי כמוה. הגפן שבמה - ארץ כרמים היתה. נטישותיך - לפי שקְראהּ 'גפן' , דימה גיבוריה לנטישות הגפן. עברו ים - הלכו בגולה. קיצך - לשון "קיץ" (ש"ב טז , א) - תאנים; ו"קצך" (יר' נא , יג) , שהוא לשון 'קץ' - אין בו יו"ד והצד"י דגשה. (לג) ונאספה - וכלתה , שלא תִרָאה. לא ידרוך - ענבים בקול ענות הידד , בשמחה , כאשר היו עושים. הידד לא הידד - הידד שיצעקו לא יהא הידד הראשון , כי אם הידד של מנוסת חרב. (לד) עגלת שלישיה - מדינה גברתנית. (לו) על כן יתרה (בנוסחנו: יתרת) עשה - על אשר גאוה עשה , לכך אבדו. (לז) גדודות - שריטות. (לט) איך חתה הלילו (בנוסחנו: הילילו) - הלילו עליה ואמרו: איך חתה?! (מ) כנשר ידאה - האויב אל מואב. ידאה - יעוף. (מא) הקריות - שם העיר. (מג) פחד ופחת - אילו שני דברים קשים זה בצד זה , שהפחד גורם לו לנוס , והפחת מוכן ליפול בו. פחת - 'פושא' בלעז. (מה) בצל חשבון - שהיא גבוהה ויש לה צל. עמדו - הנסים לנוח בצל , מאשר לא היה בהן עוד כח לנוס. [ מבן - (בנוסחנו: מבין) סיחון - מעיר סיחון; כמו "בן ראובן" ביהושע (טו , ו). וקרקר (בנוסחנו: וקדקד) - 'אטריפירצרא' בלעז (ישסע). ומנחם (ראה מחברת: 'קר') חברו לשון 'מקור'. ויונתן תרגם: "ויקורי" , לשון 'קר'.] בני שאון - אותם שהיו מגביהים קול תפארת.