מאגר הכתר יחזקאל פרק כד טקסט בלבד

פרק כד
[א] ויהי דבר־יהוה אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר:
[ב] בן־אדם כתוב־לך את־שם היום את־עצם היום הזה סמך מלך־בבל אל־ירושלם בעצם היום הזה:
[ג] ומשל אל־בית־המרי משל ואמרת אליהם כה אמר אדני יהוה שפת הסיר שפת וגם־יצק בו מים:
[ד] אסף נתחיה אליה כל־נתח טוב ירך וכתף מבחר עצמים מלא:
[ה] מבחר הצאן לקוח וגם דור העצמים תחתיה רתח רתחיה גם־בשלו עצמיה בתוכה: ס
[ו] לכן כה־אמר׀ אדני יהוה אוי עיר הדמים סיר אשר חלאתה בה וחלאתה לא יצאה ממנה לנתחיה לנתחיה הוציאה לא־נפל עליה גורל:
[ז] כי דמה בתוכה היה על־צחיח סלע שמתהו לא שפכתהו על־הארץ לכסות עליו עפר:
[ח] להעלות חמה לנקם נקם נתתי את־דמה על־צחיח סלע לבלתי הכסות: פ
[ט] לכן כה אמר אדני יהוה אוי עיר הדמים גם־אני אגדיל המדורה:
[י] הרבה העצים הדלק האש התם הבשר והרקח המרקחה והעצמות יחרו:
[יא] והעמידה על־גחליה רקה למען תחם וחרה נחשתה ונתכה בתוכה טמאתה תתם חלאתה:
[יב] תאנים הלאת ולא־תצא ממנה רבת חלאתה באש חלאתה:
[יג] בטמאתך זמה יען טהרתיך ולא טהרת מטמאתך לא תטהרי־עוד עד־הניחי את־חמתי בך:
[יד] אני יהוה דברתי באה ועשיתי לא־אפרע ולא־אחוס ולא אנחם כדרכיך וכעלילותיך שפטוך נאם אדני יהוה: פ
[טו] ויהי דבר־יהוה אלי לאמר:
[טז] בן־אדם הנני לקח ממך את־מחמד עיניך במגפה ולא תספד ולא תבכה ולוא תבוא דמעתך:
[יז] האנק ׀ דם מתים אבל לא־תעשה פארך חבוש עליך ונעליך תשים ברגליך ולא תעטה על־שפם ולחם אנשים לא תאכל:
[יח] ואדבר אל־העם בבקר ותמת אשתי בערב ואעש בבקר כאשר צויתי:
[יט] ויאמרו אלי העם הלא־תגיד לנו מה־אלה לנו כי אתה עשה:
[כ] ואמר אליהם דבר־יהוה היה אלי לאמר:
[כא] אמר׀ לבית ישראל כה־אמר אדני יהוה הנני מחלל את־מקדשי גאון עזכם מחמד עיניכם ומחמל נפשכם ובניכם ובנותיכם אשר עזבתם בחרב יפלו:
[כב] ועשיתם כאשר עשיתי על־שפם לא תעטו ולחם אנשים לא תאכלו:
[כג] ופארכם על־ראשיכם ונעליכם ברגליכם לא תספדו ולא תבכו ונמקתם בעונתיכם ונהמתם איש אל־אחיו:
[כד] והיה יחזקאל לכם למופת ככל אשר־עשה תעשו בבואה וידעתם כי אני אדני יהוה: ס
[כה] ואתה בן־אדם הלוא ביום קחתי מהם את־מעוזם משוש תפארתם את־מחמד עיניהם ואת־משא נפשם בניהם ובנותיהם:
[כו] ביום ההוא יבוא הפליט אליך להשמעות אזנים:
[כז] ביום ההוא יפתח פיך את־הפליט ותדבר ולא תאלם עוד והיית להם למופת וידעו כי־אני יהוה: פ