מאגר הכתר יחזקאל פרק לד טקסט בלבד

פרק לד
[א] ויהי דבר־יהוה אלי לאמר:
[ב] בן־אדם הנבא על־רועי ישראל הנבא ואמרת אליהם לרעים כה־אמר׀ אדני יהוה הוי רעי־ישראל אשר היו רעים אותם הלוא הצאן ירעו הרעים:
[ג] את־החלב תאכלו ואת־הצמר תלבשו הבריאה תזבחו הצאן לא תרעו:
[ד] את־הנחלות לא חזקתם ואת־החולה לא־רפאתם ולנשברת לא חבשתם ואת־הנדחת לא השבתם ואת־האבדת לא בקשתם ובחזקה רדיתם אתם ובפרך:
[ה] ותפוצינה מבלי רעה ותהיינה לאכלה לכל־חית השדה ותפוצינה:
[ו] ישגו צאני בכל־ההרים ועל כל־גבעה רמה ועל כל־פני הארץ נפצו צאני ואין דורש ואין מבקש:
[ז] לכן רעים שמעו את־דבר יהוה:
[ח] חי־אני נאם׀ אדני יהוה אם־לא יען היות־צאני ׀ לבז ותהיינה צאני לאכלה לכל־חית השדה מאין רעה ולא־דרשו רעי את־צאני וירעו הרעים אותם ואת־צאני לא רעו:
[ט] לכן הרעים שמעו דבר־יהוה:
[י] כה־אמר אדני יהוה הנני אל־הרעים ודרשתי את־צאני מידם והשבתים מרעות צאן ולא־ירעו עוד הרעים אותם והצלתי צאני מפיהם ולא־תהיין להם לאכלה: ס
[יא] כי כה אמר אדני יהוה הנני־אני ודרשתי את־צאני ובקרתים:
[יב] כבקרת רעה עדרו ביום־היותו בתוך־צאנו נפרשות כן אבקר את־צאני והצלתי אתהם מכל־המקומת אשר נפצו שם ביום ענן וערפל:
[יג] והוצאתים מן־העמים וקבצתים מן־הארצות והביאותים אל־אדמתם ורעיתים אל־הרי ישראל באפיקים ובכל מושבי הארץ:
[יד] במרעה־טוב ארעה אתם ובהרי מרום־ישראל יהיה נוהם שם תרבצנה בנוה טוב ומרעה שמן תרעינה אל־הרי ישראל:
[טו] אני ארעה צאני ואני ארביצם נאם אדני יהוה:
[טז] את־האבדת אבקש ואת־הנדחת אשיב ולנשברת אחבש ואת־החולה אחזק ואת־השמנה ואת־החזקה אשמיד ארענה במשפט:
[יז] ואתנה צאני כה אמר אדני יהוה הנני שפט בין־שה לשה לאילים ולעתודים:
[יח] המעט מכם המרעה הטוב תרעו ויתר מרעיכם תרמסו ברגליכם ומשקע־מים תשתו ואת הנותרים ברגליכם תרפשון:
[יט] וצאני מרמס רגליכם תרעינה ומרפש רגליכם תשתינה: פ
[כ] לכן כה אמר אדני יהוה אליהם הנני־אני ושפטתי בין־שה בריה ובין שה רזה:
[כא] יען בצד ובכתף תהדפו ובקרניכם תנגחו כל־הנחלות עד אשר הפיצותם אותנה אל־החוצה:
[כב] והושעתי לצאני ולא־תהיינה עוד לבז ושפטתי בין שה לשה:
[כג] והקמתי עליהם רעה אחד ורעה אתהן את עבדי דויד הוא ירעה אתם והוא־יהיה להן לרעה:
[כד] ואני יהוה אהיה להם לאלהים ועבדי דוד נשיא בתוכם אני יהוה דברתי:
[כה] וכרתי להם ברית שלום והשבתי חיה־רעה מן־הארץ וישבו במדבר לבטח וישנו ביערים:
[כו] ונתתי אותם וסביבות גבעתי ברכה והורדתי הגשם בעתו גשמי ברכה יהיו:
[כז] ונתן עץ השדה את־פריו והארץ תתן יבולה והיו על־אדמתם לבטח וידעו כי־אני יהוה בשברי את־מטות עלם והצלתים מיד העבדים בהם:
[כח] ולא־יהיו עוד בז לגוים וחית הארץ לא תאכלם וישבו לבטח ואין מחריד:
[כט] והקמתי להם מטע לשם ולא־יהיו עוד אספי רעב בארץ ולא־ישאו עוד כלמת הגוים:
[ל] וידעו כי אני יהוה אלהיהם אתם והמה עמי בית ישראל נאם אדני יהוה:
[לא] ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתם אני אלהיכם נאם אדני יהוה: פ