פרק לז
[א]
הָיְתָ֣ה
עָלַי֘
יַד־יְהוָה֒
וַיּוֹצִאֵ֤נִֽי
בְר֙וּחַ֙
יְהוָ֔ה
וַיְנִיחֵ֖נִי
בְּת֣וֹךְ
הַבִּקְעָ֑ה
וְהִ֖יא
מְלֵאָ֥ה
עֲצָמֽוֹת:
[ב]
וְהֶעֱבִירַ֥נִי
עֲלֵיהֶ֖ם
סָבִ֣יב
׀
סָבִ֑יב
וְהִנֵּ֨ה
רַבּ֤וֹת
מְאֹד֙
עַל־פְּנֵ֣י
הַבִּקְעָ֔ה
וְהִנֵּ֖ה
יְבֵשׁ֥וֹת
מְאֹֽד:
[ג]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֔י
בֶּן־אָדָ֕ם
הֲתִֽחְיֶ֖ינָה
הָעֲצָמ֣וֹת
הָאֵ֑לֶּה
וָאֹמַ֕ר
אֲדנָ֥י
יְהֹוִ֖ה
אַתָּ֥ה
יָדָֽעְתָּ:
[ד]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֔י
הִנָּבֵ֖א
עַל־הָעֲצָמ֣וֹת
הָאֵ֑לֶּה
וְאָמַרְתָּ֣
אֲלֵיהֶ֔ם
הָֽעֲצָמוֹת֙
הַיְבֵשׁ֔וֹת
שִׁמְע֖וּ
דְּבַר־יְהוָֽה:
[ה]
כֹּ֤ה
אָמַר֙
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֔ה
לָעֲצָמ֖וֹת
הָאֵ֑לֶּה
הִנֵּ֨ה
אֲנִ֜י
מֵבִ֥יא
בָכֶ֛ם
ר֖וּחַ
וִחְיִיתֶֽם:
[ו]
וְנָתַתִּי֩
עֲלֵיכֶ֨ם
גִּידִ֜ים
וְֽהַעֲלֵתִ֧י
עֲלֵיכֶ֣ם
בָּשָׂ֗ר
וְקָרַמְתִּ֤י
עֲלֵיכֶם֙
ע֔וֹר
וְנָתַתִּ֥י
בָכֶ֛ם
ר֖וּחַ
וִחְיִיתֶ֑ם
וִידַעְתֶּ֖ם
כִּֽי־אֲנִ֥י
יְהוָֽה:
[ז]
וְנִבֵּ֖אתִי
כַּאֲשֶׁ֣ר
צֻוֵּ֑יתִי
וַֽיְהִי־ק֤וֹל
כְּהִנָּֽבְאִי֙
וְהִנֵּה־רַ֔עַשׁ
וַתִּקְרְב֣וּ
עֲצָמ֔וֹת
עֶ֖צֶם
אֶל־עַצְמֽוֹ:
[ח]
וְרָאִ֜יתִי
וְהִנֵּֽה־עֲלֵיהֶ֤ם
גִּדִים֙
וּבָשָׂ֣ר
עָלָ֔ה
וַיִּקְרַ֧ם
עֲלֵיהֶ֛ם
ע֖וֹר
מִלְמָ֑עְלָה
וְר֖וּחַ
אֵ֥ין
בָּהֶֽם:
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
אֵלַ֔י
הִנָּבֵ֖א
אֶל־הָר֑וּחַ
הִנָּבֵ֣א
בֶן־אָ֠דָם
וְאָמַרְתָּ֨
אֶל־הָר֜וּחַ
ס
כֹּה־אָמַ֣ר׀
אֲדנָ֣י
יְהֹוִ֗ה
מֵאַרְבַּ֤ע
רוּחוֹת֙
בֹּ֣אִי
הָר֔וּחַ
וּפְחִ֛י
בַּהֲרוּגִ֥ים
הָאֵ֖לֶּה
וְיִֽחְיֽוּ:
[י]
וְהִנַּבֵּ֖אתִי
כַּאֲשֶׁ֣ר
צִוָּ֑נִי
וַתָּבוֹא֩
בָהֶ֨ם
הָר֜וּחַ
וַיִּֽחְי֗וּ
וַיַּֽעַמְדוּ֙
עַל־רַגְלֵיהֶ֔ם
חַ֖יִל
גָּד֥וֹל
מְאֹד־מְאֹֽד:
[יא]
וַיֹּאמֶר֘
אֵלַי֒
בֶּן־אָדָ֕ם
הָעֲצָמ֣וֹת
הָאֵ֔לֶּה
כָּל־בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵ֖ל
הֵ֑מָּה
הִנֵּ֣ה
אֹמְרִ֗ים
יָבְשׁ֧וּ
עַצְמוֹתֵ֛ינוּ
וְאָבְדָ֥ה
תִקְוָתֵ֖נוּ
נִגְזַ֥רְנוּ
לָֽנוּ:
[יב]
לָכֵן֩
הִנָּבֵ֨א
וְאָמַרְתָּ֜
אֲלֵיהֶ֗ם
כֹּה־אָמַר֘
אֲדנָ֣י
יְהֹוִה֒
הִנֵּה֩
אֲנִ֨י
פֹתֵ֜חַ
אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם
וְהַעֲלֵיתִ֥י
אֶתְכֶ֛ם
מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם
עַמִּ֑י
וְהֵבֵאתִ֥י
אֶתְכֶ֖ם
אֶל־אַדְמַ֥ת
יִשְׂרָאֵֽל:
[יג]
וִידַעְתֶּ֖ם
כִּֽי־אֲנִ֣י
יְהוָ֑ה
בְּפִתְחִ֣י
אֶת־קִבְרֽוֹתֵיכֶ֗ם
וּבְהַעֲלוֹתִ֥י
אֶתְכֶ֛ם
מִקִּבְרוֹתֵיכֶ֖ם
עַמִּֽי:
[יד]
וְנָתַתִּ֨י
רוּחִ֤י
בָכֶם֙
וִחְיִיתֶ֔ם
וְהִנַּחְתִּ֥י
אֶתְכֶ֖ם
עַל־אַדְמַתְכֶ֑ם
וִידַעְתֶּ֞ם
כִּֽי־אֲנִ֧י
יְהוָ֛ה
דִּבַּ֥רְתִּי
וְעָשִׂ֖יתִי
נְאֻם־יְהוָֽה:
פ
[טו]
וַיְהִ֥י
דְבַר־יְהוָ֖ה
אֵלַ֥י
לֵאמֹֽר:
[טז]
וְאַתָּ֣ה
בֶן־אָדָ֗ם
קַח־לְךָ֙
עֵ֣ץ
אֶחָ֔ד
וּכְתֹ֤ב
עָלָיו֙
לִֽיהוּדָ֔ה
וְלִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
חֲבֵרָ֑ו
חֲבֵרָ֑יו
וּלְקַח֙
עֵ֣ץ
אֶחָ֔ד
וּכְת֣וֹב
עָלָ֗יו
לְיוֹסֵף֙
עֵ֣ץ
אֶפְרַ֔יִם
וְכָל־בֵּ֥ית
יִשְׂרָאֵ֖ל
חֲבֵרָֽו
חֲבֵרָֽיו:
[יז]
וְקָרַ֨ב
אֹתָ֜ם
אֶחָ֧ד
אֶל־אֶחָ֛ד
לְךָ֖
לְעֵ֣ץ
אֶחָ֑ד
וְהָי֥וּ
לַאֲחָדִ֖ים
בְּיָדֶֽךָ:
[יח]
וְכַֽאֲשֶׁר֙
יֹאמְר֣וּ
אֵלֶ֔יךָ
בְּנֵ֥י
עַמְּךָ֖
לֵאמֹ֑ר
הֲלֽוֹא־תַגִּ֥יד
לָ֖נוּ
מָה־אֵ֥לֶּה
לָּֽךְ:
[יט]
דַּבֵּ֣ר
אֲלֵהֶ֗ם
כֹּה־אָמַר֘
אֲדנָ֣י
יְהֹוִה֒
הִנֵּה֩
אֲנִ֨י
לֹקֵ֜חַ
אֶת־עֵ֤ץ
יוֹסֵף֙
אֲשֶׁ֣ר
בְּיַד־אֶפְרַ֔יִם
וְשִׁבְטֵ֥י
יִשְׂרָאֵ֖ל
חֲבֵרָ֑ו
חֲבֵרָ֑יו
וְנָתַתִּי֩
אוֹתָ֨ם
עָלָ֜יו
אֶת־עֵ֣ץ
יְהוּדָ֗ה
וַֽעֲשִׂיתִם֙
לְעֵ֣ץ
אֶחָ֔ד
וְהָי֥וּ
אֶחָ֖ד
בְּיָדִֽי:
[כ]
וְהָי֨וּ
הָעֵצִ֜ים
אֲֽשֶׁר־תִּכְתֹּ֧ב
עֲלֵיהֶ֛ם
בְּיָדְךָ֖
לְעֵינֵיהֶֽם:
[כא]
וְדַבֵּ֣ר
אֲלֵיהֶ֗ם
כֹּה־אָמַר֘
אֲדנָ֣י
יְהֹוִה֒
הִנֵּ֨ה
אֲנִ֤י
לֹקֵחַ֙
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
מִבֵּ֥ין
הַגּוֹיִ֖ם
אֲשֶׁ֣ר
הָֽלְכוּ־שָׁ֑ם
וְקִבַּצְתִּ֤י
אֹתָם֙
מִסָּבִ֔יב
וְהֵבֵאתִ֥י
אוֹתָ֖ם
אֶל־אַדְמָתָֽם:
[כב]
וְעָשִׂ֣יתִי
אֹ֠תָם
לְג֨וֹי
אֶחָ֤ד
בָּאָ֙רֶץ֙
בְּהָרֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּמֶ֧לֶךְ
אֶחָ֛ד
יִהְיֶ֥ה
לְכֻלָּ֖ם
לְמֶ֑לֶךְ
וְלֹ֤א
יִֽהְיֻה־יִֽהְיוּ־עוֹד֙
לִשְׁנֵ֣י
גוֹיִ֔ם
וְלֹ֨א
יֵחָ֥צוּ
ע֛וֹד
לִשְׁתֵּ֥י
מַמְלָכ֖וֹת
עֽוֹד:
[כג]
וְלֹ֧א
יִֽטַּמְּא֣וּ
ע֗וֹד
בְּגִלּֽוּלֵיהֶם֙
וּבְשִׁקּ֣וּצֵיהֶ֔ם
וּבְכֹ֖ל
פִּשְׁעֵיהֶ֑ם
וְהוֹשַׁעְתִּ֣י
אֹתָ֗ם
מִכֹּ֤ל
מוֹשְׁבֹֽתֵיהֶם֙
אֲשֶׁ֣ר
חָטְא֣וּ
בָהֶ֔ם
וְטִהַרְתִּ֤י
אוֹתָם֙
וְהָיוּ־לִ֣י
לְעָ֔ם
וַאֲנִ֕י
אֶהְיֶ֥ה
לָהֶ֖ם
לֵאלֹהִֽים:
[כד]
וְעַבְדִּ֤י
דָוִד֙
מֶ֣לֶךְ
עֲלֵיהֶ֔ם
וְרוֹעֶ֥ה
אֶחָ֖ד
יִהְיֶ֣ה
לְכֻלָּ֑ם
וּבְמִשְׁפָּטַ֣י
יֵלֵ֔כוּ
וְחֻקּוֹתַ֥י
יִשְׁמְר֖וּ
וְעָשׂ֥וּ
אוֹתָֽם:
[כה]
וְיָשְׁב֣וּ
עַל־הָאָ֗רֶץ
אֲשֶׁ֤ר
נָתַ֙תִּי֙
לְעַבְדִּ֣י
לְיַֽעֲקֹ֔ב
אֲשֶׁ֥ר
יָֽשְׁבוּ־בָ֖הּ
אֲבֽוֹתֵיכֶ֑ם
וְיָשְׁב֣וּ
עָלֶ֡יהָ
הֵ֠מָּה
וּבְנֵיהֶ֞ם
וּבְנֵ֤י
בְנֵיהֶם֙
עַד־עוֹלָ֔ם
וְדָוִ֣ד
עַבְדִּ֔י
נָשִׂ֥יא
לָהֶ֖ם
לְעוֹלָֽם:
[כו]
וְכָרַתִּ֤י
לָהֶם֙
בְּרִ֣ית
שָׁל֔וֹם
בְּרִ֥ית
עוֹלָ֖ם
יִהְיֶ֣ה
אוֹתָ֑ם
וּנְתַתִּים֙
וְהִרְבֵּיתִ֣י
אוֹתָ֔ם
וְנָתַתִּ֧י
אֶת־מִקְדָּשִׁ֛י
בְּתוֹכָ֖ם
לְעוֹלָֽם:
[כז]
וְהָיָ֤ה
מִשְׁכָּנִי֙
עֲלֵיהֶ֔ם
וְהָיִ֥יתִי
לָהֶ֖ם
לֵאלֹהִ֑ים
וְהֵ֖מָּה
יִהְיוּ־לִ֥י
לְעָֽם:
[כח]
וְיָֽדְעוּ֙
הַגּוֹיִ֔ם
כִּ֚י
אֲנִ֣י
יְהוָ֔ה
מְקַדֵּ֖שׁ
אֶת־יִשְׂרָאֵ֑ל
בִּהְי֧וֹת
מִקְדָּשִׁ֛י
בְּתוֹכָ֖ם
לְעוֹלָֽם:
פ
פרק לז
(א)
יד
יי'
-
כל
'יד
יי''
שבנבואה
,
לשון
כפייה
הוא;
שהיתה
הרוח
כופה
אותו
לילך
כמשתגע
אל
מקום
שהרוח
חפץ.
והיא
מליאה
עצמות
-
רבותינו
אמרו
(סנה'
צב
,
ב)
,
שהיו
משבט
אפרים
שיצאו
ממצרים
לפני
הקץ
,
"והרגום
אנשי
גת
הנולדים
בארץ"
,
כמו
שאמור
בדברי
הימים
(דה"א
ז
,
כא).
(ב)
והעבירני
עליהם
סביב
סביב
-
לבקעה;
ולא
הכניסו
לתוכה
,
לפי
שהיה
כהן.
(ג)
התחיינה
-
הנראה
בעיניך
שיוכלו
לחיות?
(ו)
ונתתי
עליכם
גידים
וגו'
-
ובספר
איוב
הוא
אומר
"עור
ובשר
תלבישיני"
תחילה
,
ואחר
כך
"ובעצמות
וגידים
תסוככיני"
(בנוסחנו:
תשככני;
י
,
יא)!?
אלא
למה
היו
אלו
דומין?
לאדם
שפושט
וחוזר
ולובש
,
שמה
שפושט
אחרון
לובש
ראשון;
אבל
בתחילת
בריית
הוולד
,
עור
ובשר
תחילה
ואחר
כך
עצמות
וגידים
(ראה
ב"ר
יד
,
ה).
וקרמתי
-
לשון
'קרום'.
['איקרוטייארייא'
בלעז].
(ז)
ויהי
קול
-
והנה
רעש
העצמות
,
שהיו
טופחין
זה
לזה.
עצם
אל
עצמו
-
עצמות
כל
אחד
ואחד;
כל
מקום
שנתפזרו
,
היו
קופצין
ומתקרבין
כל
אחד
ואחד
אצל
מקום
חבורו.
(ט)
מארבע
רוחות
-
כל
מקום
שהלכו
נשמותיהן
לשוט
,
לארבע
רוחות
העולם
,
משם
יתקבצו
ויבאו.
ופחי
-
כמו
"נופח
באש
פחם"
(יש'
נד
,
טז).
(יא-יב)
העצמות
האלה
כל
בית
ישראל
המה
-
רמז
ודוגמא
לכל
בית
ישראל
בגלותם
המה
,
שהרי
הם
אומרים:
יבשו
עצמותינו
בצרות
,
אבדה
תקותינו
,
ומה
נוחיל
לתשועה
עוד?
דבר
אחר
(ראה
פר"א
לג):
כולם
אילו
משל
ישראל
היו
,
ומפני
שהחייתָם
עכשיו
,
הם
אומרים:
אבדה
תקותינו
,
ולא
נחיה
עוד
שנית
כשיחיו
המתים;
לכן
הנבא
-
שעתיד
אני
להחיותם
שנית.
(טז)
וכתוב
עליו
ליהודה
ולבני
ישראל
חביריו
-
ארבע
תיבות
הללו
כתוֹב
עליו
,
לומר:
עץ
זה
ליהודה
ולשבט
בנימן
שנלוה
עליו.
וקח
עץ
אחד
וכתוב
עליו
-
זה
ליוסף
עץ
אפרים
ושאר
תשעת
שבטים
שהיו
אחרי
ירבעם
,
שהיה
משבט
אפרים
(ראה
מ"א
יא
,
כו).
(יז)
והיו
לאחדים
-
אני
אחברם
,
לשני
העצים
,
שיהיו
עץ
אחד
בידך.
(יט)
הנה
אני
לוקח
וגו'
-
שלא
יהיו
עוד
לשתי
ממלכות.
(כה)
לעבדי
ליעקב
-
כעין
שנתתיה
ליעקב
,
בלא
מְצָרִים.