מאגר הכתר הושע פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
(א) [דבר יי' אשר היה וגו' - אשר התחילה שכינה להשׁרוֹת עליו באותו זמן.] בימי עוזיה יותם וגו' - ארבעה מלכים הללו קיפח בימיו , שהאריך שנים בחיי כולם; מכאן אמרו (ראה פסחים פז , ב): אוי לה לרבנות שמקברת את בעלה. ובימי ירבעם בן יואש - מבני יהוא , ואף הוא מלך עם עוזיה ויותם , אלא שגרמה לו זכות להמנות עם הצדיקים הללו לפי שלא קיבל לשון הרע על עמוס , כמו שמפורש בפסחים (שם) , שנאמר "וישלח אמציה" וגו' , "קשר עליך עמוס" וגו' (עמ' ז , י). (ב) תחילת דבר יי' בהושע - רבותינו אמרו (ראה סע"ר כ): תחילה לארבעה נביאים שנתנבאו בימים הללו: הושע , ישעיה , עמוס ומיכה. ישעיה נתנבא ביום הרעש (ראה זכ' יד , ה; תנח' צו , יג) , שנאמר "וינועו אמות הסיפים" וגו' (יש' ו , ד) , והוא היה יום שנתנגע עוזיה , שנכנס להיכל (ראה דה"ב כו , יט); שרעשו העליונים לשרפו והתחתונים לבולעו , כעונשן של עדת קרח , שהיו בהן בלועים ושרופים. בעמוס נאמר "שנתים לפני הרעש" (א , א); והושע קדם לכולם , ומיכה היה אחרון לכולם , [שנאמר בו "בימי יותם אחז יחזקיה" (מי' א , א) , ולא נאמר בו "עוזיה" (ראה לעיל , א)]. ופשוטו של מקרא: תחלת דיבור שנִדְבר הקדוש ברוך הוא עם הושע , אמר לו כן: קח לך אשת זנונים - רבותינו אמרו: כמשמעו; לפי שאמר על ישראל: החליפם באומה אחרת! - כמו שמפורש בפסחים (פז , א). וילדי זנונים - שתלד לך ילדים שיהו ספיקי ממזרות (ראה שם). ויונתן תירגם: "איתנבי על יתבי קרתא טעיתא"; וקח האמור כאן - לשון לימוד הוא: למֵד אותם לשוב בתשובה. כי זנה תזנה - לשון הווה הוא. (ג) את גומר... - רבותינו אמרו (ראה פסחים פז , א - ב): כך שמה , על שם זנותה: שהכל גומרין בה ודשין אותה כדבלה. ויונתן תירגם גומר: שאם ישובו מדרכם - גמרה פורענותם , ואם לאו - יהו כנובלת מתאינה (ע"פ יש' לד , ד). ותהר ותלד - "ואוסיפו למעבד עובדין בישין" (ת"י). (ד) קרא שמו יזרעאל - "קרי שמהון מבדריא" (ת"י) - התנבא עליהם שיגלו ויהיו זרועים בעמים. את דמי יזרעאל - כתרגומו: את דמי בית אחאב שהרג יהוא ביזרעאל על שעבדו את הבעל , והלכו הוא ובניו אחרי כן ועבדו עבודה זרה (ראה מ"ב ט - י); לכך אני חושב עליהם דמי בית אחאב כדם נקי. על בית יהוא - ירבעם בן יואש מבני יהוא היה , וזכריה בנו נהרג (ראה מ"ב טו , י). (ה) [בעמק יזרעאל - בזריעת גולה עמוקה ושפלה.] (ו) [לא אוסיף עוד ארחם - לרחם.] כי נשא אשא להם - אחלק להם מנת כוסם (ע"פ תה' יא , ו) ופעולתם; כמו "וישא משאות" (בר' מג , לד). (ז) ואת בית יהודה ארחם - לאחר [שאשבית את ממלכות בית ישראל (ראה לעיל , ד) , ] שגלו עשרת השבטים , היו בית יהודה בכלל הרחמים , מחזקיהו עד צדקיהו. (ח) ותגמל את לא רוחמה - לפי תרגומו: וַיִכלה אותו הדור בין העמים שגלו שם. ותהר ותלד בן - "ואוסיפו ועבדו עובדין בישין" (ת"י). ולפי פשוטו: כמשמעו.