מאגר הכתר הושע פרק י עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק י
[א] גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת:
[ב] חָלַ֥ק לִבָּ֖ם עַתָּ֣ה יֶאְשָׁ֑מוּ ה֚וּא יַעֲרֹ֣ף מִזְבְּחוֹתָ֔ם יְשֹׁדֵ֖ד מַצֵּבוֹתָֽם:
[ג] כִּ֤י עַתָּה֙ יֹֽאמְר֔וּ אֵ֥ין מֶ֖לֶךְ לָ֑נוּ כִּ֣י לֹ֤א יָרֵ֙אנוּ֙ אֶת־יְהוָ֔ה וְהַמֶּ֖לֶךְ מַה־יַּעֲשֶׂה־לָּֽנוּ:
[ד] דִּבְּר֣וּ דְבָרִ֔ים אָל֥וֹת שָׁ֖וְא כָּרֹ֣ת בְּרִ֑ית וּפָרַ֤ח כָּרֹאשׁ֙ מִשְׁפָּ֔ט עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי:
[ה] לְעֶגְלוֹת֙ בֵּ֣ית אָ֔וֶן יָג֖וּרוּ שְׁכַ֣ן שֹׁמְר֑וֹן כִּֽי־אָבַ֨ל עָלָ֜יו עַמּ֗וֹ וּכְמָרָיו֙ עָלָ֣יו יָגִ֔ילוּ עַל־כְּבוֹד֖וֹ כִּי־גָלָ֥ה מִמֶּֽנּוּ:
[ו] גַּם־אוֹתוֹ֙ לְאַשּׁ֣וּר יוּבָ֔ל מִנְחָ֖ה לְמֶ֣לֶךְ יָרֵ֑ב בָּשְׁנָה֙ אֶפְרַ֣יִם יִקָּ֔ח וְיֵב֥וֹשׁ יִשְׂרָאֵ֖ל מֵעֲצָתֽוֹ:
[ז] נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־פְּנֵי־מָֽיִם:
[ח] וְנִשְׁמְד֞וּ בָּמ֣וֹת אָ֗וֶן חַטַּאת֙ יִשְׂרָאֵ֔ל ק֣וֹץ וְדַרְדַּ֔ר יַעֲלֶ֖ה עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם וְאָמְר֤וּ לֶהָרִים֙ כַּסּ֔וּנוּ וְלַגְּבָע֖וֹת נִפְל֥וּ עָלֵֽינוּ: פ
[ט] מִימֵי֙ הַגִּבְעָ֔ה חָטָ֖אתָ יִשְׂרָאֵ֑ל שָׁ֣ם עָמָ֔דוּ לֹא־תַשִּׂיגֵ֧ם בַּגִּבְעָ֛ה מִלְחָמָ֖ה עַל־בְּנֵ֥י עַֽלְוָֽה:
[י] בְּאַוָּתִ֖י וְאֶסֳּרֵ֑ם וְאֻסְּפ֤וּ עֲלֵיהֶם֙ עַמִּ֔ים בְּאָסְרָ֖ם לִשְׁתֵּ֥י עֹינֹתָֽם עוֹנֹתָֽם:
[יא] וְאֶפְרַ֜יִם עֶגְלָ֤ה מְלֻמָּדָה֙ אֹהַ֣בְתִּי לָד֔וּשׁ וַאֲנִ֣י עָבַ֔רְתִּי עַל־ט֖וּב צַוָּארָ֑הּ אַרְכִּ֤יב אֶפְרַ֙יִם֙ יַחֲר֣וֹשׁ יְהוּדָ֔ה יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ יַעֲקֹֽב:
[יב] זִרְע֨וּ לָכֶ֤ם לִצְדָקָה֙ קִצְר֣וּ לְפִי־חֶ֔סֶד נִ֥ירוּ לָכֶ֖ם נִ֑יר וְעֵת֙ לִדְר֣וֹשׁ אֶת־יְהוָ֔ה עַד־יָב֕וֹא וְיֹרֶ֥ה צֶ֖דֶק לָכֶֽם:
[יג] חֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־כָ֑חַשׁ כִּי־בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יד] וְקָ֣אם שָׁאוֹן֘ בְּעַמֶּךָ֒ וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ יוּשַּׁ֔ד כְּשֹׁ֧ד שַֽׁלְמַ֛ן בֵּ֥ית אַֽרְבֵ֖אל בְּי֣וֹם מִלְחָמָ֑ה אֵ֥ם עַל־בָּנִ֖ים רֻטָּֽשָׁה:
[טו] כָּ֗כָה עָשָׂ֤ה לָכֶם֙ בֵּֽית־אֵ֔ל מִפְּנֵ֖י רָעַ֣ת רָעַתְכֶ֑ם בַּשַּׁ֕חַר נִדְמֹ֥ה נִדְמָ֖ה מֶ֥לֶךְ יִשְׂרָאֵֽל:

פרק י
(א) גפן בקק (בנוסחנו: בוקק) ישראל - פירוש: גפן ריקם ישראל; ודימיונו: "היבוק תיבוק הארץ" (יש' כד , ג). פרי ישוה לו - כלומר: הפרי. ישוה לו - כך הוא הפרי ריקם כמו ישראל. פירוש אחר: גפן בוקק ישראל , פרי ישים הוא?! בתימה. ויעשה מן ישוה כמו "שויתי יי' לנגדי תמיד" (תה' טז , ח). כרב לפריו הרבה - כלומר: על כן לא ישים פרי: כרב לפריו - הוא הרבה למזבחות; כטוב לארצו - הטיבו (בנוסחנו: היטיבו) מצבות. (ב) חלק לבם לילך אחר המצבות - עתה יהיו שוממים , והקדוש ברוך הוא יערף... מצבותם. יערף - דומה לו "וערפו שם את העגלה" (דב' כא , ד). (ג) כי עתה יאמרו אין מלך לנו - פירוש: כי עתה יאמרו ישראל: אין מלך לנו , כי המלך ילך אחר דרכינו , אחר המצבות. כי לא יראנו את יי' - (על) הרעות שנעשה; והמלך מה יעשה לנו? - כלומר: לא יעשה לנו כלום , כי הוא יעשה כמעשינו. (ד) ופרח כראש משפט - פירוש: המשפט שלהקדוש ברוך הוא על ישראל. כראש - כמו "ראש ולענה" (דב' כט , יז). על תלמי שדי - פירוש: בשביל הפסילים ששמו על תלמי שדי והשתחוו להן. (ה) לעגלות בית און יגורו שכן שומרון - פירוש: יאמר הנביא: כשילקח העגל שלביתאל , יפחדו שכני שומרון; ומתאבלין עליו עמו , ובם (אולי: וגם) הכמרים עליו יצעקו. כי 'גיל' הוא כמו 'שיר' , ויתכן שיהיה שיר לשמחה ושיר לצרה , והיא קינה. (ו) גם זה העגל לאשור יובל , מנחה למלך ירב. בושה אפרים יקח - כי הנו"ן היא טפילה; כמו "שבענה בנים" (איוב מב , יג) , שהוא 'שבעה בנים'. (ז) נדמה שמרון מלכה - פירוש: יפסק שומרון; ודומה לו: "ודמיתי אמך" (הו' ד , ה). וגם יפסק המלך , כמו שיפסק הקצף שעל פני המים. (ח) ואמרו להרים כסונו - פירוש: כשיראו שילך העגל בגולה (ראה לעיל , ה) , יאמרו להרים: כסונו - כלומר: קודם נרצה שנמות תחת ההרים , ולא נראה זאת הרעה. (ט) מימי הגבעה חטאת ישראל - פירוש: מעת שעשו בני בנימן הרעה שלפילגש בגבעה (ראה שו' יט) , חטאת ישראל בפסל מיכה (ראה שו' יז , ל - לא) , שם עמדו - בני בנימן , ונצחו המלחמה (ראה שו' כא , א - כה). לפי שנכשלו ישראל בעגל לא תשיגם בגבעה מלחמה על בני עלוה; כלומר: לא נצחו ישראל המלחמה שעשו בגבעה עם בני עלוה , מפני שנכשלו בעגל. (י) באותי ואסרם - פירוש: בתאוותי אייסר אותם. ואספו עליהם עמים - ואתחבר עליהם עמים. באסרם לשתי עונותם - על שאסרו נפשם לשני עגלים שעשה ירבעם. (יא) אפרים עגלה מלומדה אהבתי לדוש - פירוש: כך הוא אפרים: כמו עגלה שאוהבת לדוש. ואני עברתי על טוב צוארה - כלומר: עברתי מעליה חוק שלשאר שוורים ושמתי עליה עול קל , כדי שיטיב לצוארה. ארכיב אפרים יחרש (בנוסחנו: יחרוש) יהודה ישדד לו יעקב - כלומר: הואיל וארכיב אפרים ויחרש יהודה , עתה יש לו ליעקב שדה. (יב-יג) ואמרתי להם: הואיל ויש לכם שדה , זרעו לכם לצדקה קצרו לפי חסד. והם לא עשו כך , אלא חרשו רשע וקצרו עוְלה ואכלו פרי כחש. (יד) וקאם שאון בעמיך - פירוש: לפי שחרשו רשע וקצרו עוולה (ראה לעיל , יג) , יקום שאון בעמיו וכל מבצריו יושד , כמו שבזז שלמנאסר בית ארבאל - שם מקום , ביום מלחמה. (טו) ומי עשה לכם? - החוקים שלא שמרתם , אלא עבדתם לעגל שבביתאל (בנוסחנו: בית - אל). בשחר נדמה נדמה - כלומר: פתאום כמו שחר נפסק מלך ישראל; ודמיונו: "נדמה שמרון" (לעיל , ז).