מאגר הכתר הושע פרק י עם פירוש ראב"ע

פרק י
(א) גפן בוקק - רֵק , אין בו כח לפרות , ואין פרי. ישוה לו - יחשוב כי יפרה. או: פריו יהיה שוה כגפן שהוא בוקק , כי כאשר הרביתי פריו , הרבו למזבחות. (ב) חלק - כי אין להם אלוה אחד. עתה יאשמו - מגזרת "שממה" (שמ' כג , כט) , כמו "תאשם שומרון" (הו' יד , א) , שהוא כמו "והאדמה לא תשם" (בר' מז , יט). ולבם שנחלק הוא יערף מזבחותם שהרבו (ראה לעיל , א); כדרך "וערפתו" (שמ' יג , יג) - הריסות. (ג) כי. כאשר "חלק לבם" (לעיל , ב) , לא ירצו להיות עליהם מלך , ולא יראו מהשם; על כן אין להם מורא , והכל יעשה רצונו. (ד) דברו. אלות שוא - דרך זרה , כאלו המלה מורכבת משם הפועל הסמוך ושאינו סמוך. או היה כן בעבור אות הגרון. ומשל משפט - שהוא מתוק והָהְפַּך למר , כמו "ההופכים לענה (לפנינו: ללענה) משפט" (עמ' ה , ז). והוא יפרח כראש - משפט שאינו ישר. על תלמי - כמו "תלמיה רוה" (תה' סה , יא). ושדי - כמו 'שדה'; והעד: "יעלוז שדי" (תה' צו , יב). (ה) לעגלות - הם עגלי הזהב בביתאל. יגורו - יפחדו השוכנים בשומרון. כי אבל עליו - הטעם: על כל עגל בביתאל , כאשר תחרב. וכמריו , אשר עליו יגילו היום , יתאבלו; כי הטעם כפול. (ו) גם עגל שומרון לאשור יובל , כי הוא זהב. בשנה - בתוספת הנו"ן , כמו "שבענה בנים" (איוב מב , יג). (ז) נדמה - ישרת בעבור אחר; וכן הוא: נדמה שומרון , נדמה מלכה. כקצף - כמו "[ותאנתי] לקצפה" (יואל א , ז). (ח) ונשמדו במות הבעלים בסור העגלים. ואמרו - אמר רבי משה [הכהן] , כי אמרו - דרך משל בעבור המזבחות , כדרך "כי היא שמעה" (יהו' כד , כז); והטעם , שלא ירָאו עוד. ויפת אמר (ראה יפת הושע ע' 414 ): ויאמרו עובדיהם מרב צרתם. (ט) מימי - יותר; כמו "מזקינים אתבונן" (תה' קיט , ק); "מאויבי תחכמיני מצותיך" (שם , צח). ופירוש שם עמדו - על חטאי דורו , כאלו בגבעה עמדו עם בני בנימן (ראה שו' יט , כב ואי') , הם בני עלוה - כמו "עולה" (ש"ב ג , לד); "והיתה (בנוסחנו: והיית) לזעוה" (דב' כח , כה) , "והיה רק זועה" (יש' כח , יט). והיום לא יפחדו שתשיגם מלחמה , כאשר השיגה את בני בנימן מהשבטים (ראה שו' כ , יד ואי'). וזה הכתוב - כמו "כריח שדה" (בר' כז , כז) , שטעמו: ראה ריח בני , אשר ברכו יי' , כריח שדה. (י) באותי. ואסרם - מגזרת "מוסר" (הו' ה , ב); והיו"ד מובלע בדגשות עי"ן הפעל , כדרך "בטרם אצרך בבטן" (יר' א , ה); "כי אצק מים" (יש' מד , ג). ופירוש ואספו עליהם - איך איסרם? על יד עמים שיתאספו עליהם. ויאסרום כמו יאסרו השורים. לשתי עונותם - כמו "כבחצי מענה" (ש"א יד , יד); "האריכו למעניתם" (תה' קכט , ג). וטעם 'שתים' - בעבור יהודה ואפרים. (יא-יב) ואפרים - אני למדתיו מתחלה לסבל עול מצותי. ואני עברתי החוק על כל חורש , שהטיבותי לצוארה; והרכבתי אפרים עם יהודה , יחרש יעקב כלו השדה שלי - דרך משל על התורה. וציויתים: זרעו. וקצרו - הוא התגמול. נירו - להסיר הקוצים , לסקל הנתיב. ועת תדרשו השם לרוות הזרע , אז יבא מלקוש ויורה צדק לכם - כמו "יורה ומלקוש" (דב' יא , יד). וכל המפרשים אומרים (ראה רש"י): בקשו אתם תורתו , והוא יבא ויורה אתכם. (יג) חרשתם - וכל זה עשיתם , שלא סבלתם עולי , כי בטחתם בגיבוריכם; ובעבור זה: (יד) וקאם. כשד שלמן - אולי הוא שלמנאצר. בבית ארבאל - שם מקום , רטשה שָם אם על בנים. ולהיותו מגזרת "אורב" (יהו' ח , ב; ראה ת"י) , אין טעם לו. (טו) ככה. ביתאל - ששם העגל , שהוא ככה הרע מכל רעתם , כי רוב מלכי ישראל לא סרו מחטאת ירבעם. וטעם בשחר - כי יושדו (ראה לעיל , יד) בלילה , ובשחר יכָרת מלכם.