פרק י
[א]
גֶּ֤פֶן
בּוֹקֵק֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
פְּרִ֖י
יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ
כְּרֹ֣ב
לְפִרְי֗וֹ
הִרְבָּה֙
לַֽמִּזְבְּח֔וֹת
כְּט֣וֹב
לְאַרְצ֔וֹ
הֵיטִ֖יבוּ
מַצֵּבֽוֹת:
[ב]
חָלַ֥ק
לִבָּ֖ם
עַתָּ֣ה
יֶאְשָׁ֑מוּ
ה֚וּא
יַעֲרֹ֣ף
מִזְבְּחוֹתָ֔ם
יְשֹׁדֵ֖ד
מַצֵּבוֹתָֽם:
[ג]
כִּ֤י
עַתָּה֙
יֹֽאמְר֔וּ
אֵ֥ין
מֶ֖לֶךְ
לָ֑נוּ
כִּ֣י
לֹ֤א
יָרֵ֙אנוּ֙
אֶת־יְהוָ֔ה
וְהַמֶּ֖לֶךְ
מַה־יַּעֲשֶׂה־לָּֽנוּ:
[ד]
דִּבְּר֣וּ
דְבָרִ֔ים
אָל֥וֹת
שָׁ֖וְא
כָּרֹ֣ת
בְּרִ֑ית
וּפָרַ֤ח
כָּרֹאשׁ֙
מִשְׁפָּ֔ט
עַ֖ל
תַּלְמֵ֥י
שָׂדָֽי:
[ה]
לְעֶגְלוֹת֙
בֵּ֣ית
אָ֔וֶן
יָג֖וּרוּ
שְׁכַ֣ן
שֹׁמְר֑וֹן
כִּֽי־אָבַ֨ל
עָלָ֜יו
עַמּ֗וֹ
וּכְמָרָיו֙
עָלָ֣יו
יָגִ֔ילוּ
עַל־כְּבוֹד֖וֹ
כִּי־גָלָ֥ה
מִמֶּֽנּוּ:
[ו]
גַּם־אוֹתוֹ֙
לְאַשּׁ֣וּר
יוּבָ֔ל
מִנְחָ֖ה
לְמֶ֣לֶךְ
יָרֵ֑ב
בָּשְׁנָה֙
אֶפְרַ֣יִם
יִקָּ֔ח
וְיֵב֥וֹשׁ
יִשְׂרָאֵ֖ל
מֵעֲצָתֽוֹ:
[ז]
נִדְמֶ֥ה
שֹׁמְר֖וֹן
מַלְכָּ֑הּ
כְּקֶ֖צֶף
עַל־פְּנֵי־מָֽיִם:
[ח]
וְנִשְׁמְד֞וּ
בָּמ֣וֹת
אָ֗וֶן
חַטַּאת֙
יִשְׂרָאֵ֔ל
ק֣וֹץ
וְדַרְדַּ֔ר
יַעֲלֶ֖ה
עַל־מִזְבְּחוֹתָ֑ם
וְאָמְר֤וּ
לֶהָרִים֙
כַּסּ֔וּנוּ
וְלַגְּבָע֖וֹת
נִפְל֥וּ
עָלֵֽינוּ:
פ
[ט]
מִימֵי֙
הַגִּבְעָ֔ה
חָטָ֖אתָ
יִשְׂרָאֵ֑ל
שָׁ֣ם
עָמָ֔דוּ
לֹא־תַשִּׂיגֵ֧ם
בַּגִּבְעָ֛ה
מִלְחָמָ֖ה
עַל־בְּנֵ֥י
עַֽלְוָֽה:
[י]
בְּאַוָּתִ֖י
וְאֶסֳּרֵ֑ם
וְאֻסְּפ֤וּ
עֲלֵיהֶם֙
עַמִּ֔ים
בְּאָסְרָ֖ם
לִשְׁתֵּ֥י
עֹינֹתָֽם
עוֹנֹתָֽם:
[יא]
וְאֶפְרַ֜יִם
עֶגְלָ֤ה
מְלֻמָּדָה֙
אֹהַ֣בְתִּי
לָד֔וּשׁ
וַאֲנִ֣י
עָבַ֔רְתִּי
עַל־ט֖וּב
צַוָּארָ֑הּ
אַרְכִּ֤יב
אֶפְרַ֙יִם֙
יַחֲר֣וֹשׁ
יְהוּדָ֔ה
יְשַׂדֶּד־ל֖וֹ
יַעֲקֹֽב:
[יב]
זִרְע֨וּ
לָכֶ֤ם
לִצְדָקָה֙
קִצְר֣וּ
לְפִי־חֶ֔סֶד
נִ֥ירוּ
לָכֶ֖ם
נִ֑יר
וְעֵת֙
לִדְר֣וֹשׁ
אֶת־יְהוָ֔ה
עַד־יָב֕וֹא
וְיֹרֶ֥ה
צֶ֖דֶק
לָכֶֽם:
[יג]
חֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע
עַוְלָ֥תָה
קְצַרְתֶּ֖ם
אֲכַלְתֶּ֣ם
פְּרִי־כָ֑חַשׁ
כִּי־בָטַ֥חְתָּ
בְדַרְכְּךָ֖
בְּרֹ֥ב
גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יד]
וְקָ֣אם
שָׁאוֹן֘
בְּעַמֶּךָ֒
וְכָל־מִבְצָרֶ֣יךָ
יוּשַּׁ֔ד
כְּשֹׁ֧ד
שַֽׁלְמַ֛ן
בֵּ֥ית
אַֽרְבֵ֖אל
בְּי֣וֹם
מִלְחָמָ֑ה
אֵ֥ם
עַל־בָּנִ֖ים
רֻטָּֽשָׁה:
[טו]
כָּ֗כָה
עָשָׂ֤ה
לָכֶם֙
בֵּֽית־אֵ֔ל
מִפְּנֵ֖י
רָעַ֣ת
רָעַתְכֶ֑ם
בַּשַּׁ֕חַר
נִדְמֹ֥ה
נִדְמָ֖ה
מֶ֥לֶךְ
יִשְׂרָאֵֽל:
פרק י
[א]
גפן
בוקק
ישראל
פרי
ישוה לו
כרב
לפריו
הרבה
למזבחות
כטוב
לארצו
היטיבו
מצבות:
[ב]
חלק
לבם
עתה
יאשמו
הוא
יערף
מזבחותם
ישדד
מצבותם:
[ג]
כי
עתה
יאמרו
אין
מלך
לנו
כי
לא
יראנו
את יהוה
והמלך
מה יעשה לנו:
[ד]
דברו
דברים
אלות
שוא
כרת
ברית
ופרח
כראש
משפט
על
תלמי
שדי:
[ה]
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
כי אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
על כבודו
כי גלה
ממנו:
[ו]
גם אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
בשנה
אפרים
יקח
ויבוש
ישראל
מעצתו:
[ז]
נדמה
שמרון
מלכה
כקצף
על פני מים:
[ח]
ונשמדו
במות
און
חטאת
ישראל
קוץ
ודרדר
יעלה
על מזבחותם
ואמרו
להרים
כסונו
ולגבעות
נפלו
עלינו:
פ
[ט]
מימי
הגבעה
חטאת
ישראל
שם
עמדו
לא תשיגם
בגבעה
מלחמה
על בני
עלוה:
[י]
באותי
ואסרם
ואספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עינתם
עונתם:
[יא]
ואפרים
עגלה
מלמדה
אהבתי
לדוש
ואני
עברתי
על טוב
צוארה
ארכיב
אפרים
יחרוש
יהודה
ישדד לו
יעקב:
[יב]
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי חסד
נירו
לכם
ניר
ועת
לדרוש
את יהוה
עד יבוא
וירה
צדק
לכם:
[יג]
חרשתם רשע
עולתה
קצרתם
אכלתם
פרי כחש
כי בטחת
בדרכך
ברב
גבוריך:
[יד]
וקאם
שאון
בעמך
וכל מבצריך
יושד
כשד
שלמן
בית
ארבאל
ביום
מלחמה
אם
על בנים
רטשה:
[טו]
ככה
עשה
לכם
בית אל
מפני
רעת
רעתכם
בשחר
נדמה
נדמה
מלך
ישראל: