פרק י
[א]
גפן
בוקק
ישראל
פרי
ישוה־לו
כרב
לפריו
הרבה
למזבחות
כטוב
לארצו
היטיבו
מצבות:
[ב]
חלק
לבם
עתה
יאשמו
הוא
יערף
מזבחותם
ישדד
מצבותם:
[ג]
כי
עתה
יאמרו
אין
מלך
לנו
כי
לא
יראנו
את־יהוה
והמלך
מה־יעשה־לנו:
[ד]
דברו
דברים
אלות
שוא
כרת
ברית
ופרח
כראש
משפט
על
תלמי
שדי:
[ה]
לעגלות
בית
און
יגורו
שכן
שמרון
כי־אבל
עליו
עמו
וכמריו
עליו
יגילו
על־כבודו
כי־גלה
ממנו:
[ו]
גם־אותו
לאשור
יובל
מנחה
למלך
ירב
בשנה
אפרים
יקח
ויבוש
ישראל
מעצתו:
[ז]
נדמה
שמרון
מלכה
כקצף
על־פני־מים:
[ח]
ונשמדו
במות
און
חטאת
ישראל
קוץ
ודרדר
יעלה
על־מזבחותם
ואמרו
להרים
כסונו
ולגבעות
נפלו
עלינו:
פ
[ט]
מימי
הגבעה
חטאת
ישראל
שם
עמדו
לא־תשיגם
בגבעה
מלחמה
על־בני
עלוה:
[י]
באותי
ואסרם
ואספו
עליהם
עמים
באסרם
לשתי
עינתם
עונתם:
[יא]
ואפרים
עגלה
מלמדה
אהבתי
לדוש
ואני
עברתי
על־טוב
צוארה
ארכיב
אפרים
יחרוש
יהודה
ישדד־לו
יעקב:
[יב]
זרעו
לכם
לצדקה
קצרו
לפי־חסד
נירו
לכם
ניר
ועת
לדרוש
את־יהוה
עד־יבוא
וירה
צדק
לכם:
[יג]
חרשתם־רשע
עולתה
קצרתם
אכלתם
פרי־כחש
כי־בטחת
בדרכך
ברב
גבוריך:
[יד]
וקאם
שאון
בעמך
וכל־מבצריך
יושד
כשד
שלמן
בית
ארבאל
ביום
מלחמה
אם
על־בנים
רטשה:
[טו]
ככה
עשה
לכם
בית־אל
מפני
רעת
רעתכם
בשחר
נדמה
נדמה
מלך
ישראל: