מאגר הכתר הושע פרק יא עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק יא
(ב) קראו - חסר הפועֵל , אבל הוא נרמז במה שאמר "קראתי" (לעיל , א); כי הוא יתעלה הקורא הרחוק , אבל שלוחיו ונביאיו הם קוראים קרובים. וכנוי להם - לישראל. כן - כטעם "כן יפרוץ" (שמ' א , יב); כי אינו לדמיון. הלכו - ישראל מפני הנביאים , כי היו נשמטים מפניהם. (ג) תרגלתי - נכון ביסוד העברי , כמו שנכון 'הרגלתי'. קחם - לקחתי אותם. על זרועותיו - נכון , כמו שנכון 'בזרועותיו'; וכן נהוג שיֵעשה לכל נופל , ויותר במים; כמו שיאמר עוד: (ד) בחבלי אדם אמשכם - כטעם "ימשני ממים רבים" (תה' יח , יז). כמרימי עול על לחיהם - זה יֵעשה לבהמה כשירצו שתאכל בנחת וענג. אוכיל - שם דמיון ראשון בעברי , כמו "אוכל" (יואל א , טז). (ה) לא ישוב אל ארץ מצרים - גם זה שלילה לפי הראוי , כמו "לא תשיגם מלחמה" שקדם זכרו (הו' י , ט). ובאור זה הכלל 'אוצר יי'' יבוא. ואשור הוא מלכו - הטעם: ולא ישוב אל אשור שהוא מלכו , כי מאנו לשוב - אלי. וכל זה ממין התנגדות התנועות. (ו) וחלה - מטעם "על ראש רשעים יחול" (יר' כג , יט). (ז) ועמי תלואים למשובתי - כמו "והיו חייך תלואים לך מנגד" (דב' כח , סו); כי 'תלא' תהיה שורש מיוחד בעברי. וזה השם מונח על הדבר המסופק , וזה כענין "עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעפים" (מ"א יח , כא); כמו שקדם "אין מלך ואין שר" וכו' (הו' ג , ד). ואולם שם 'משובה' הוא מיוסד לרעה; ובא הכנוי - לַשם , כמו "תועבת יי'" (דב' ז , כה). וכבר ידוע שנוי צירוף הפעֻלות. ואל על - הפך "לא על" (הו' ז , טז) , כמו שפרשנו. יקראוהו - הקוראים , הם הנביאים המוכיחים. (ח) אתנך - ביד אויב; וכן אמגנך - כטעם "אשר מגן צריך בידיך" (בר' יד , כ). וטעם זה הפסוק עם הבא אחריו , כי לא יעשה בם כלה לגמרי , כמו שהאריכו כל הנביאים. (ט) לא אשוב - נכון בעברי גם על התחלת תנועה , כמו שהודעתיך בכמה מקומות. וטעם כי אל אנכי - כמו שכתוב "אל רחום" (שמ' לד , ו). ואל - טעמו: חזק ותקיף; וכתוב "טוב ארך אפים מגבור ומושל ברוחו מלוכד עיר" (מש' טז , לב); וכן אמר ישעיה "חמה אין לי" (יש' כז , ד). בקרבך קדוש ולא אבא (בנוסחנו: אבוא) בעיר - זה הגדה אחרת. כלומר: אני קדוש שוכן בקרבך; כטעם "ושכנתי בתוך בני ישראל" (שמ' כט , מה) - על צוותו בנין המשכן; וכן "ושכנתי בקרבך" (ראה זכ' ב , יד). אבל להסיר כל אמונת גשמות מן העם אמר: ולא אבא בעיר - בשום עיר , וגם לא בירושלם; ואם אמרתי שאני שוכן בקרבך. כי אין הכונה , רק על כבודו יתעלה , כי אין לו מקום כלל; וכן כתוב "אי זה בית" וכו' (יש' סו , א). וביאור כל זה יותר 'אוצר יי'' יבא. (י) אחרי יי' ילכו - גם בזה רמז לזמן חזקיה ולזמן זרובבל (ראה פירושו הו' ג , ה). (יא) כצפור וכיונה - לדמיון קלות תנועתם. וזה לטובה; הפך מה שקדם "כיונה פותה" , "כעוף השמים" (זכ' ז , יא , יב).