מאגר הכתר הושע פרק יא עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק יא
[א] כִּ֛י נַ֥עַר יִשְׂרָאֵ֖ל וָאֹהֲבֵ֑הוּ וּמִמִּצְרַ֖יִם קָרָ֥אתִי לִבְנִֽי:
[ב] קָרְא֖וּ לָהֶ֑ם כֵּ֚ן הָלְכ֣וּ מִפְּנֵיהֶ֔ם לַבְּעָלִ֣ים יְזַבֵּ֔חוּ וְלַפְּסִלִ֖ים יְקַטֵּרֽוּן:
[ג] וְאָנֹכִ֤י תִרְגַּ֙לְתִּי֙ לְאֶפְרַ֔יִם קָחָ֖ם עַל־זְרוֹעֹתָ֑יו וְלֹ֥א יָדְע֖וּ כִּ֥י רְפָאתִֽים:
[ד] בְּחַבְלֵ֨י אָדָ֤ם אֶמְשְׁכֵם֙ בַּעֲבֹת֣וֹת אַהֲבָ֔ה וָאֶהְיֶ֥ה לָהֶ֛ם כִּמְרִ֥ימֵי עֹ֖ל עַ֣ל לְחֵיהֶ֑ם וְאַ֥ט אֵלָ֖יו אוֹכִֽיל:
[ה] לֹ֤א יָשׁוּב֙ אֶל־אֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וְאַשּׁ֖וּר ה֣וּא מַלְכּ֑וֹ כִּ֥י מֵאֲנ֖וּ לָשֽׁוּב:
[ו] וְחָלָ֥ה חֶ֙רֶב֙ בְּעָרָ֔יו וְכִלְּתָ֥ה בַדָּ֖יו וְאָכָ֑לָה מִֽמֹּעֲצ֖וֹתֵיהֶֽם:
[ז] וְעַמִּ֥י תְלוּאִ֖ים לִמְשׁוּבָתִ֑י וְאֶל־עַל֙ יִקְרָאֻ֔הוּ יַ֖חַד לֹ֥א יְרוֹמֵֽם:
[ח] אֵ֞יךְ אֶתֶּנְךָ֣ אֶפְרַ֗יִם אֲמַגֶּנְךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֚יךְ אֶתֶּנְךָ֣ כְאַדְמָ֔ה אֲשִֽׂימְךָ֖ כִּצְבֹאיִ֑ם נֶהְפַּ֤ךְ עָלַי֙ לִבִּ֔י יַ֖חַד נִכְמְר֥וּ נִחוּמָֽי:
[ט] לֹ֤א אֶֽעֱשֶׂה֙ חֲר֣וֹן אַפִּ֔י לֹ֥א אָשׁ֖וּב לְשַׁחֵ֣ת אֶפְרָ֑יִם כִּ֣י אֵ֤ל אָנֹכִי֙ וְלֹא־אִ֔ישׁ בְּקִרְבְּךָ֣ קָד֔וֹשׁ וְלֹ֥א אָב֖וֹא בְּעִֽיר:
[י] אַחֲרֵ֧י יְהוָ֛ה יֵלְכ֖וּ כְּאַרְיֵ֣ה יִשְׁאָ֑ג כִּֽי־ה֣וּא יִשְׁאַ֔ג וְיֶחֶרְד֥וּ בָנִ֖ים מִיָּֽם:
[יא] יֶחֶרְד֤וּ כְצִפּוֹר֙ מִמִּצְרַ֔יִם וּכְיוֹנָ֖ה מֵאֶ֣רֶץ אַשּׁ֑וּר וְהוֹשַׁבְתִּ֥ים עַל־בָּתֵּיהֶ֖ם נְאֻם־יְהוָֽה: ס

פרק יא
(א-ב) כי נער ישראל - יאמר הקדוש ברוך הוא לישראל: כמה טובות עשיתי לכם; כי ממצרים קראתי אתכם 'בניי'. ואתם מה עשיתם? - כשבא עליכם האויב לא הייתם קוראים אלי לעזור לכם , אלא הייתם קוראים להם , כמו שנאמר "מצרים קראו" וגו' (הו' ז , יא). וכן הלכתם מפניהם , לבעלים זבחתם. (ג) ואנכי תרגלתי - כלומר: הרגלתי אותם , כמו האשה שמרגלת בנה מעט מעט. (ד) בחבלי אדם אמשכם - שהם קטנים , ולא בחבלי בהמה. ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם - כלומר: כך הייתי להם , כמו השור שישימו העול על צוארו כנגד לחייו כדי שלא יזיק לו העול , לפי שיש לשם בשר הרבה; כך אני לא הזקתי להם. ואט אליו אוכיל - כלומר: מעט מעט האכלתיו. אט - דמיונו: "לאט לי לנער" (ש"ב יח , ה). (ה-ו) וכל זה עשיתי להם כדי שלא ישובו אל ארץ מצרים; והם הלכו לשם ולמלך אשור , כמו שנאמר "מצרים קראו אשור הלכו" (הו' ז , יא) , כי מאנו לשוב אלי. על כן חלה חרב בעריו וכלתה שעיפיו (ע"פ יש' כז , י). (ז) ועמי תלואים למשובתי - כלומר: עדיין עמי הם משובבים. ואל על יקראוהו - פירוש: והנביאים יקראו להקדוש ברוך הוא בשבילם , והם לא ירוממו להקדוש ברוך הוא. (ח) יאמר הקדוש ברוך הוא: איך אתנך אפרים ביד אויב? ואמגנך ישראל - דמיונו: "מגן צריך" (בר' יד , כ). (ט) בקרבך קדוש - ולא אבוא בעיר אחרת.