מאגר הכתר הושע פרק יא עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק יא
(א) כי נער ישראל ואוהבהו - כאדם שמאיים את בנו נער ומלמדו דרך הטוב באהבתו אותו , כך הקדוש ברוך הוא מייסרם ומלמדם מנעוריהם דרך החיים; וכל כך למה? מפני שאהב אותם. וממצרים קראתי לבני - מגלות מצרים שנשתעבדו , שם קראתי על ידי משה ואהרן: "בני בכורי ישראל" (שמ' ד , כב) , להוציא אותם ממצרים. וכן נהגתי עמהם עד עתה , שאני שולח להם נביאיי "יום השכם ושלוח" (יר' ז , כה) לייסרם ולהחזירם למוטב. (ב) קראו להם כן הלכו מפניהם - וכשהנביאים קוראים להם להשמיעם דברי הנבואה - והם הולכים יותר מפניהם , לפי שמאסו בדבר יי' ולא יחפצו בו (ע"פ יר' ח , ט; ו , י). כן - פתרון: יותר (ראה פירושו הו' ד , ז). ולבעלים (לפנינו: לבעלים) יזבחו - ואנה הם הולכים? לזבח לבעלים ולקטר לפסילים. (ג) ואנכי תרגלתי לאפרים קחם על זרועותיו - בתחילה הוצאתי אותם מארץ מצרים על ידי משה ואהרן; לסוף ארבעים שנה שהלכו במדבר , תרגלתי - הכנסתים לארץ ישראל על ידי יהושע בן נון למטה אפרים , ולקח אותם על זרועותיו והביאם לארץ ישראל; ולא ידעו כי רפאתים? - הם היו יודעים! (ד) בחבלי אדם אמשכם בעבותות אהבה - כשהבאתי יעקב ובניו מצרימה , משכתים שם בחבלים ובעבותות של אהבה; שהמשכתי את יוסף בנו , שהיה מושל בכל ארץ מצרים (ראה בר' מה , כו) , שנתן להם עגלות (ראה שם , כא) להביאם שם והושיבם במיטב הארץ (ראה בר' מז , יא) ועל טוב ארץ מצרים (ראה בר' מה , יח). למה? מפני הגזירה שנגזרה כבר לאברהם אבינו בין הבתרים , שאמר לו הקדוש ברוך הוא: "ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בר' טו , יג; ראה שבת פט , ב). ואהיה להם כמרימי עול על לחיהם - כאיכר זה שמרחם על בהמתו , מרים העול וסומכו בידו כדי שלא יכבד על צוארו; כמו כן אני הייתי מרחם עליהם במצרים , כמה דאמר "ראה ראיתי את עוני עמי אשר במצרים" (שמ' ג , ז). ואט אליו אוכיל - הטיתי עליו עבודת מצרים לפי כוחם להכיל ולסבול , עד שגאלתים משם. (ה) לא ישוב אל ארץ מצרים ואשור הוא מלכו - משנגאלו משם ציויתים: "לא תוסיפון לשוב בדרך הזה עוד" (דב' יז , טז); מפני שלא יוכל לשוב , פנו להם לדרך אשור מלכם. כי מאנו לשוב - אבל אלי לא שבו. (ו) ואכלה - מנוגן הוא ב'אתנחתא' , ושָם סיום הדבר. ממועצותיהם - הרעים; פירוש הוא לואכלה. וכך פתרונו: וכלתה החרב מגיבוריו ואכלה אותם , ומאי זה חטא יגיע להם כך? ממועצותיהם הרעים , שנתייעצו עם ירבעם לעשות שני עגלים (ראה מ"א יב , כח); וכן הוא אומר למעלה "ככה עשה להם (בנוסחנו: לכם) שמרון (לפנינו: בית אל) מפני... רעתכם" (הו' י , טו). (ז) ועמי תלואים למשובתי - הם תלויים בכך אם ישובו או אם לא ישובו. ואל על יקראוהו - יש פותרין (ראה רש"י): עלילה חזקה יקרא אותם בכך; ומפרשים ואל כמו "יש לאל ידי" (בר' לא , כט) , שפתרונו לשון חוזק , ועל מפרשים כמו "עלילה" (תה' יד , א). אבל אילו שתי תיבות ונקודותיהן אינם מוכיחים על פתרונם זה: ואל נקוד פתח קטן (סגול) ומחובר במקף לעיל , והוא כמו כל 'ואל' שמשמש לתיבות שלאחריו , כמו "אל משה ואל אהרן" (שמ' ו , יג); ועל פתח הוא כמו כל 'על' שהוא משמש לתיבה שלפניו , כמו "על מצרים ועל כוש" (יש' כ , ג); ולכך אינם יוצאים מגזרתם. וכה פתרונו: ואל על יקראוהו - כלומר: ואל הדבר שיקראוהו עליו הנביאים לישראל. יחד לא ירומם - פתרון: כולם יחדו לא ירוממו ולא יועילון תשובה לעשות. (ח) איך אתנך אפרים אמגנך ישראל - אע"פ שהם חוטאים , היאך אעשה שאתנם ביד האומות ואמגנם בידיהם?! אמגנך - לשון שֶׁבר , כמו "מגינת לב" (איכה ג , סה). כאדמה - איך אתנך הפוכה רגע (ע"פ איכה ד , ו) כמהפכת אדמה וצבויים (בנוסחנו: צבֹאִם; וראה דב' כט , כב)?! יחד נכמרו ניחומיי - שאני מרחם עליהם. נכמרו - לשון חימום; כמו 'כומר של תאינים' (ראה ב"מ עד , א) - שמקבצים התאינים יחד והם מתחממים ומתגלגלים. (ט) כי אל אנכי ולא איש - איני כאיש , שאין לו ארך אפיים אלא מיד נוקם את חמתו; אבל אני מאריך אפי , כי אל ארך אפיים אני להם. בקרבך קדוש ולא אבוא בעיר - ולכך , כל זמן שבקרבך קדוש , לא אבוא בעיר כדי ליקח נקמתי מהם. (י) אחרי יי' ילכו - אם ילכו ישראל אחרי יי' ואחרי דרכיו של הקדוש ברוך הוא לדרוש אותו בגלותם , כאריה ישאג - ישאג הקדוש ברוך הוא על האומות המשעבדין בהם. יחרדו בנים מים - יחרדו בני ישראל מן הגלות מעת שנגלו שם. (יא) יחרדו כציפור ממצרים וכיונה מארץ אשור - יחרדו בני ישראל מגלות מצרים ואשור כציפור השבה לקינה וכיונה החוזרת לשובכה.