מאגר הכתר הושע פרק יב עם פירוש ראב"ע

פרק יב
(א) רק אינם הולכים אחרי השם , כי אם סבבוני בכחש... ומרמה - לא באמת. גם כן יהודה , שהיה אומר כי רד עם אל - על משקל "כי אם תם הכסף" (בר' מז , יח) - שהיה חושב , בעבור היות מלכו מבני דוד , כי הוא מלכות השם. (ב) אפרים איננו הולך אחרי השם , כי אם בדרכיו , כי הוא רועה רוח - כמו "הקץ לדברי רוח" (איוב טז , ג); והעד: וברית עם אשור יכרותו ושמן למצרים יובל - דורון למלך מצרים. (ג) וריב. המפרש כי יהודה הוא "נאמן" (לעיל , א) , והוא יהיה מוכיח , ואמר כי הכתוב לא הזכיר וריב ליי' על יהודה , רק עם - הטעם , כי השם ויהודה יריבו על אפרים; והנה טעה מדרך הכתוב והדקדוק. כי למעלה כתוב "ויהודה את מזורו" (הו' ה , יג); "ארכיב אפרים יחרש יהודה" (הו' י , יא); ועל שניהם אמר "אכלתם פרי כחש" (שם , יג). גם שכח "ויריבו רועי גרר עם רועי יצחק" (בר' כו , כ); "וירב העם עם משה" (במ' כ , ג); ורבים אחרים. על כן חבר אפרים עם יהודה , ואמר ולפקד על יעקב כדרכיו - שזה השם כולל שניהם. (ד) בבטן - המפרש (ראה ת"י): בבטן גזר השם דבר הבכורה והברכה - לא ידעתי מה טעם בבטן , וכתוב "בטרם אצרך בבטן ידעתיך" (יר' א , ה)! ולפי דעתי , כי הוא כמשמעו , כי בבטן עקב את אחיו; וזהו מפורש: "וידו אוחזת בעקב עשו" (בר' כה , כו). והטעם: למה לא יזכרו בני יעקב שאני בחרתי אביהם , ועשיתי לו מעלה על כל הנולדים; כי כאשר היה בבטן נתתי לו כח לאחז בעקב. וזהו כמעשה נס , כי אין כח בעומד בשליה ובעת התבקעה לתפש דבר , עד שיצא מהרחם לאויר העולם. והנה בהיותו בבטן נתתי לו כח , ואחריכן התאבק עם המלאך ולא יכול לו (ראה בר' לב , כה - כו). והנה מלאך אחד הרג כל מחנה אשור (ראה מ"ב יט , לה) , ומִראותו יִפחדו בני אדם , כמו דוד שנבעת (ראה דה"א כא , ל) , ואף כי להתאבק עמו! והנה הטעם , שידעו כל העולם כי זרעו לעולם יעמד , ובסוף הוא ינצח את אויביו. והנה אפרים חושב , כי אפרים מצא האון (ראה להלן , ט). (ה) וישר - פרש איך שר את אלהים: ויוכל למלאך (ראה בר' לב , כט) , וכמעט בכה ויתחנן לו שישלחנו. וטעם "עלות השחר" (שם , כה) - לפני שיתחזק האור , שלא יבעת יעקב. וטעם ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) ימצאנו - בשובו לאביו , שם מצא המלאך. ובעבור שהמלאך נראה בביתאל פעמים , הנה המקום "שער השמים" (בר' כח , יז). על כן התנבאתי אני ועמוס (ראה עמ' ז , יא - יג) על ירבעם בביתאל , שהוא מקום מלכותו , כאשר אפרש. (ו) ויי'... - הטעם: המלאך דיבר עם אביכם , והשם גילה שמו למשה , שהוא אלהי המלאכים , להיות להם לאלהים; על כן יי' זכרו. (ז) ואתה , לו שבת אל אלהיך , היה עוזרך להשיבך אליו; וזהו ואתה באלהיך תשוב. וקוה אליו - ואל תסמך אל עשרך ואל כחך , כי הכח מאתו היה לך , גם העושר. (ט) ויאמר. טעם אך - לא נתן לי השם העושר , אני מעצמי עשרתי , כי אינני כמו כנען (ראה לעיל , ח) , הוא הסוחר; כמו "ולא יהיה כנעני עוד" (זכ' יד , כא). והטעם: למה אמר "חסד ומשפט שמור" (לעיל , ז) - ולא יהיה עשוק ככנעני. וכל יגיעי לא ימצאו בני אדם שחטאתי. (י) ואנכי - הטעם: הלא תזכר , כי אני העליתיך ממצרים בעושר רב שלא יגעת בו , וכלכלתיך במדבר בהיותך באהלים; כמו כן אוכל לעשות לו? כימי מועד צאתך ממצרים (ע"פ דב' טז , ו). (יא) ודברתי - והנה כבר דברתי כזאת וכזאת על הנביאים , שיאמרו לכם שתניחו דברי שקר. וביד הנבאים [אדמה] - שמתי דמיונות , משלים , שתבינו. (יב) והנה אם היו אנשי גלעד לפני הנבאים און , אך שוא היו אחרי כן. בגלגל שורים זבחו - לבעל. כגלים - דרך משל , שהם רבים ונראים. (יג-יד) ויברח. היה לכם לחשוב , כי אביכם בברחו אל ארם , עני היה. וכן אמר "ונתן לי לחם לאכל" (בר' כח , כ). ויעבד... באשה - זהו "הלא ברחל עבדתיך" (לפנינו: עבדתי עמך; בר' כט , כה). ובעבור אשה היה שומר צאן. ואני העשרתיו , גם העליתי בניו על יד נביא , הוא משה. ושב ישראל כמו צאן , ושומרו משה. ושכח ישראל כל זה. (טו) הכעיס - השם. תמרורים - בגלוי: "שימי לך תמרורים" (יר' לא , כ); "ויתמרמר" (דנ' ח , ז). ודמיו - דמי נקיים ששפך. יטוש - כמו "והנם נטושים" (ראה ש"א ל , טז).