מאגר הכתר הושע פרק יב עם פירוש רד"ק

פרק יב
(א) סבבוני בכחש - אבל עתה סבבו אותי בכחש ובמרמה שעושים. וטעם סבבוני - כי אני שוכן בקרבם , והם הקיפוני סביב בית המקדש בעבודת אלהים אחרים , ולא נשאר אלא שבט יהודה בתוך; לפיכך אמר: ויהודה עוד רד עם אל. וזכר אפרים בעבור ירבעם שהיה משבט אפרים , ובית ישראל - שאר שבטי ישראל שהיו עמו , זולתי יהודה ובנימן. ולא זכר בנימן כי יהודה הוא העיקר , והמלך משבטו. ויהודה עוד רד עם אל - כשהחלו אפרים ושאר השבטים לעבוד העגלים , עוד משל יהודה ביראת האל ובעבודתו , כמו שאמר אביה מלך יהודה לירבעם ולישראל: "ואתם המון רב ועמכם עגלי זהב" וגו' , "כל הבא למלא את (בנוסחנו ללא 'את') ידו בפר בן בקר... והיה כהן ללא אלהים. ואנחנו יי' אלהינו ולא עזבנוהו וכהנים משרתים ליי' בני אהרן" וגו' (דה"ב יג , ח - י). רד - עניין ממשלה , כמו "מדוע אמרו עמי רדנו" (יר' ב , לא); ופירוש רד עם אל - כמו "כי שרית עם אלהים" (בר' לב , כט). או זכר עניין הממשלה - לפי שכשהיה המלך עובד את יי' היה מכריח העם לעבוד את אלהים לבדו. ועם קדושים נאמן - כפל עניין במלות שונות , כי 'קדושים' במקום 'אל'; ואמר לשון רבים , כמו "אלהים קדושים הוא" (יהו' כד , יט). אמר , כי נאמן היה יהודה עם האל ומחזיק בעבודתו , אע"פ שאפרים היה עובד העגלים. ואדני אבי ז"ל פירש נאמן - על האל יתעלה. ומן התמה שתרגם יונתן עִם אל כמו 'עַם אל' בפתח - לא ידענו אם היה קורא אותו כך; שתרגם: "אסגיאו קדמי בכדבין דבית אפרים ובנכלין דבית ישראל; ודבית יהודה הוו מתקפין בפולחנא עד דיגלא עמא דאלהא מארעהון. ואינון דהוו פלחין קדמי בבית מקדשא מתקרן עמא קדישא בכן הוו קיימין". (ב) אפרים רועה רוח ורודף קדים - בעבדו העגלים דומה למי שפותח פיו אל הרוח ורועה אותו , כי לא יחיה ממנו. ורודף קדים - כפל עניין במלות שונות. וזכר קדים , כי הוא הקשה שברוחות ומזקת לבני אדם; כן הם: לא די שלא הועילה להם עבודת העגלים , אלא שהזיקה להם. כל היום כזב ושוד ירבה - אינו חוזר בו מרשעו , אלא כל הימים מרבה בכזב , שהיא עבודת העגלים; וכן מרבה בשוד ובשבר (ע"פ יש' נא , יט) שיבא אליו עונש עבודתם. ועם כל זה , לא יבין ולא ישוב מעבודת העגלים לעבודת האלהים; אלא מה עושה כשתבא אליו צרת האויב? יכרתו ברית עם אשור לעזרם , וכן עם מצרים; פעם עם זה ופעם עם זה. יובל - שהם מובילים השמן למצרים לשחד , כי השמן בא להם למצרים ולשאר ארצות מארץ ישראל; כמו שכתוב בנבואת צר "יהודה וארץ ישראל המה רוכליך בחטי מנית ופנג ודבש ושמן וצרי נתנו מערבך" (יח' כז , יז) , ואמר בישעיה "ותשורי למלך בשמן" (נז , ט); כי היתה ארץ ישראל ארץ זית שמן (ראה דב' ח , ח). (ג) וריב ליי' עם יהודה - אע"פ שאמר "ויהודה עוד רד עם אל" (לעיל , א); אע"פ שהחזיק בעבודת האל בבית המקדש , אחר כן הרעו מעלליהם. לפיכך אמר שיש ליי' ריב ותוכחה עם יהודה ועם יעקב , לפקוד עליהם כמעלליהם כשהיו מלכיהם רעים , כי לא זכרו חסדי עמהם ולא עם אביהם יעקב , כי הכל בעבור זרעו. והראיתי עליו אות , שיהיה לזרעו אחריו אם יתנו לבם אלי , ויֵדעו כי בעבורם נעשה אותו האות , לא בעבור יעקב עצמו; כי הוא לא היה אדון לעשו מימיו , ומה שהראיתי עליו לא היה אלא בעבור זרעו; והם אינם מכירים זה , כי אלו היו מכירים היו דביקים בי ובעבודתי , ואני הייתי מקים להם ברכת יעקב אביהם. ומה הוא האות שעשיתי לו? (ד) בבטן עקב את אחיו - כמו שאמר "וידו אוחזת בעקב עשו" (בר' כה , כו). והיה זה פלא גדול; כי העובר בעודו בבטן אין לו כח ויכולת באחד מאיבריו , אף כי יבקע השִליָא ויתפש בעקב העובר האחר , זו פליאה גדולה! וזאת עשיתי אני - להיות לאות לבניו אחריו כי בסוף , והוא העקב , ישלטו בני יעקב בבני עשו. אע"פ שבימי דוד היה להם ממשלה בהם , כמו שאמר "ותהי אדום עבדים לדוד" (ראה ש"ב ח , יד) , לא היתה הממשלה קיימת עד בסוף הימים , כמו שכתוב "והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו" וגו' (עו' א , יח). וכל זה לא נתנו אל לבם בניו. ובאונו שרה את אלהים - ועוד אות אחר הראיתי לו להיות לאות לבניו אחריו , כי נתתי בו כח להאבק עם מלאך ולהיותו שר כנגדו כאלו היה במערכת אחת עמו. וזה האות הראיתי לו , כי בניו יהיו חלק יי' (ראה דב' לב , ט) לבדו , לא ישלטו בהם כוכב ומלאך כל זמן שיעשו רצונו , ומאותות השמים לא יחתו (ראה יר' י , ב) כי אין להם כח ויכולת בהם; כי השגחת האל דְבקה בהם כל זמן שיעשו רצונו , ולא יפלו תחת מקרה הזמן. וכן אמר בתורה "אשר חלק יי' אלהיך אותם לכל העמים תחת כל השמים , ואתכם לקח יי'" (דב' ד , יט - כ). (ה) וישר אל מלאך ויוכל - כפל העניין (ראה לעיל , ד) לחזק , כי פלא גדול היה להאבק אדם עם מלאך ויכול עמו; כמו שאמר "וירא כי לא יכול לו" (בר' לב , כו). בכה ויתחנן לו - זה לא נזכר בתורה; ופירושו: כאלו המלאך בכה והתחנן ליעקב שישלחנו , כמו שאמר "ויאמר שלחני" (שם , כז). וכל זה להודיעו , כי האל שולח המלאך לעזרת הצדיק ולעשות לו רצונו , ובעבור זה לא נפרד ממנו אלא ברצונו. ביתאל (בנוסחנו: בית - אל) ימצאנו - המלאך מצא אותו גם כן בביתאל , ושם ברכו גם כן (ראה בר' לה , ט - טו); ומלת ימצאנו - עתיד במקום עבר. ואדני אבי ז"ל פרשו כמשמעו: אמר לו המלאך , כי ביתאל ימצאנו האל - בִּשרו כי שם יִגָלה לו ויקרא שמו 'ישראל'. ושם ידבר עמנו - דברי הנביא; אמר: שם , בביתאל , מדבר עמי ועם עמוס להוכיח את ישראל על עבודת העגל בביתאל , כמו שאמר עמוס "דרשוני וחיו ואל תדרשו ביתאל" וגו' (בנוסחנו: בית - אל; ה , ד - ה). ואדני אבי ז"ל פירש ושם ידבר עמנו - דברי המלאך; אמר לו , כי האל יתעלה ימצאנו בביתאל ושם ידבר עמי ועמך , לקיים ברכתי לך ולקרא שמך 'ישראל' , לאמר "כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל" (בר' לב , כט). והגאון רב סעדיה ז"ל פירש ושם ידבר עמנו - כמו 'בעבורינו' או 'עלינו' , כלומר: בעבור זרע ישראל; שאמר לו "פרה ורבה גוי וקהל גוים יהיה ממך" (בר' לה , יא). ואמרו רבותינו ז"ל (ראה תנ"ב וישלח ז) , כי המלאך הזה הוא מיכאל; ועליו אמר "המלאך הגואל אותי מכל רע" (בר' מח , טז). (ו) ויי' אלהי הצבאות - אע"פ שנגלה לאביכם ב"אל שדי" ואמר לו "אני אל שדי פרה ורבה" (בר' לה , יא) , עוד חִדש שמו הנכבד למשה (ראה שמ' ו , ג); והכל בעבורכם , לחדש בו אותות ומופתים להוציאכם מעבדות לחירות , והוא יו"ד ה"א ו"ו ה"א , והוא אלהי הצבאות - צבאות מעלה , שהם המלאכים והגלגלים עם כוכביהם. ובשם 'אל' ו'אלהים' הוא משתתף עמהם , אבל בזה השם אינו משתתף עם זולתו. ואתם , אם תעשו את רצונו , הוא יהיה לכם לאלהים כמו שהוא אלהי הצבאות. יי' זכרו - כמו שאמר "זה שמי לעולם וזה זכרי לדור דור" (שמ' ג , טו). ועל הדרך הזה תרגם יונתן: "נבייא אמר להון הוא יי' אלהי צבאות דאיתגלי על אברהם יצחק ויעקב וכמה דאמיר על ידי משה יי' דוכרניה לכל דר ודר". (ז) ואתה - ואתה , עתה שאתה זרע ישראל , אם תרצה באלהיך - תשוב , כלומר: תנוח; כמו "בשובה ונחת תושעון" (יש' ל , טו). חסד ומשפט שמור - בתנאי זה תוכל לנוח ולא תפחד מאויב , אם תשמור לעשות חסד ומשפט , כי מדותיו הם; כמו שאמר "כי אני יי' עושה חסד משפט וצדקה בארץ כי באלה חפצתי נאם יי'" (יר' ט , כג). ואע"פ שלא הזכיר הֵנה "צדקה" , הנה אמר וקוה אל אלהיך תמיד - והוא צדקה ויושר שתקוה תמיד אל יי'. ואף תהיה לך טובה גדולה ועושר ונכסים (ע"פ קה' ה , יח) , תאמר כי מאתו הוא הכל: תזכרהו תמיד ותקוה לו , כמו שאמר בתורה "וזכרת את יי' אלהיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" (דב' ח , יח); לא כאפרים שאמר "אך עשרתי מצאתי און לי" (להלן , ט). ויש לפרש בי"ת 'באלהיך' במקום למ"ד , ויהיה תשוב - עניין 'תשובה'; וכמוהו "ושלח את השעיר במדבר" (וי' טז , כב) - כמו 'למדבר'; "רננו צדיקים ביי'" (תה' לג , א) - כמו 'ליי''. ויונתן תרגם: "ואת בפולחנא דאלהך תתקף". (ח) כנען בידו - ואתה , אין אתה כן , אלא אתה כמו הכנען , והוא הסוחר , אשר בידו מאזני מרמה. לעשוק אהב - הפך "חסד ומשפט שמור" (לעיל , ז). ויונתן תרגם: "לא תהון כתגרין די בידיהון מוזנוון דנכיל". (ט) ויאמר אפרים אך עשרתי מצאתי און לי - הפך "וקוה אל אלהיך תמיד" (לעיל , ז): אינו מקוה לאל ואינו מודה שהוא נתן לו כח לעשות חיל (ע"פ דב' ח , יח) , אבל אומר: כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ושוכח האל שנתן לו הכח; כמו שאמר בתורה "ושכחת את יי' אלהיך" (שם , יד). זהו שאמר עשרתי - מעצמי. און - כמו "הון" (יח' כז , יב); או פירושו: כח , כמו "ולאין אונים" (יש' מ , כט). כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא - עוד רעה אחרת אומר; כי הוא עושק , ואומר כי בכל מה שיגע ואסף לא ימצאו לי ממון שלעון וחטא. אשר חטא - כמו 'וחטא'; וכן "טוב אשר יפה" (קה' ה , יז) - כמו 'טוב ויפה'. או פירושו: לא ימצאו לי עון ולא דבר אשר בו חטא. והחטא פחות מן העון , כי החטא יבא פעמים על השגגה. או פירושו: עון אשר היה לי בו חטא; כלומר , שחטאתי אני עליו. כי אם בא לידי ממון בעון ובגזלה , לא היה בידיעתי , שחטאתי אני עליו ולקחתיו בעון בידיעתי. ועל הדרך הזה "והשיאו אותם עון אשמה" (וי' כב , טז) - הסמיכות רוצה לומר: עון שיאשמו עליו. ויונתן תרגם: "ואמרו דבית אפרים ברם עתרנא אשכחנא אונם לנא נבייא אמר להון כל עותריכון לא יתקיים לכון ביום תושלמת חובין". (י) ואנכי יי' אלהיך מארץ מצרים - משם ידעוני אבותיך , שעשיתי עמהם כמה אותות ומופתים והוצאתים מבית עבדים; וכן אמר בתורה "אנכי יי' אלהיך" וגו' (שמ' כ , ב). ועליך היה לדעתי ממה שעשיתי עם אבותיך ועמכם אחריהם כל זמן ששמעתם בקולי. וכן אני עתיד עוד להוציאך מהגלות שתהיו שם , כמו שעשיתי כשהוצאתי אתכם ממצרים וכלכלתי אתכם במדבר והושבתי באהלים; כן אני עתיד עוד , כשאוציאכם מארצות העמים , להושיב אתכם באהלים במדבר בדרך ולהראותכם נפלאות , עד שתשובו לארצכם בשלום; כמו שכתוב "אפתח על שפיים נהרות" וגו' (יש' מא , יח) , ואומר "וארץ ציה למוצאי מים" (יש' מא , יח). ופירוש כימי מועד - מועד צאתך ממצרים (ע"פ דב' טז , ו). וכל זה לא תתנו אל לבבכם , להתבונן בטובות שעשיתי עם אבותיכם ועמכם. (יא) ודברתי על הנביאים - כמו 'עם הנביאים'; וכן "ויבאו האנשים על הנשים" (שמ' לה , כב). מה יכולתי לעשות לכם ולא עשיתי , כדי שלא תשכחוני ומה שעשיתי עם אבותיכם? - דברתי תמיד עם הנביאים להזהירכם מאתי , והרביתי חזון להם ימים רבים. וביד הנביאים אדמה - כלומר: נתתי דמיונות ומשלים ביד הנביאים; כמו המשל שאמר ישעיהו "כרם היה לידידי" (ה , א) , ומה שאמר יחזקאל "מכורותיך ומולדותיך" (טז , ג) וכל הפרשה. ומה שאמר וביד - כי על ידם היה שולח להם הדמיונות והמשלים; כמו "אשר דבר יי' ביד משה" (ראה שמ' ט , לה). (יב) אם גלעד און - אם גלעד החל לעשות און , שהם החלו לעשות הרע תחלה; והם גלו תחלה (ראה מ"ב טו , כט). אך שוא היו - נוכל להדביקו למעלה , שיהיה טעמו על גלעד שזכר , ויהיה העניין כפול במלות שונות; או יהיה טעמו דבק עם בגלגל; אע"פ שה'זקף' במלת היו , אין כל טעמי הפירושים הולכים אחר טעמי הנקוד. בגלגל שורים זבחו - כי בני הגלגל היו שכנים לארץ הגלעד , הירדן ביניהם; ולמדו ממעשיהם והחלו לעבוד עבודה זרה כמוהם ולעשות און ושוא , וזבחו שורים לעבודה זרה. במקום שעשו מזבח לאל והשכינו שם המשכן תחלה אחר שעברו את הירדן - שם שורים זבחו לעבודה זרה. גם מזבחותם כגלים על תלמי שדי - ולא די במזבח שעשו בגלגל לעבודה זרה , כי גם בנו חוץ לעיר מזבחות רבים , נראים כגלי אבנים על תלמי השדות. שדי - כמו 'שָׂדִים'; וכן "וקרע לו חלוני" (יר' כב , יד) כמו "חלונים" (יואל ב , ט). וכן תרגם יונתן: "על תחומי חקלן". (יג) ויברח יעקב - והם אינם זוכרים הטובה שעשיתי עם אביהם שברח מפני עשו אחיו. ויעבד ישראל באשה - ואף כשהיה שם הוצרך לעבוד את לבן , בעבור אשה שיתן לו בתו. והעבודה - ששמר את צאנו (ראה בר' כט , כ). וכן בבתו האחרת שנתן לו שמר צאנו גם כן (ראה שם , כז). ואני הייתי עמו וברכתיו , ושב משם בעושר ובנכסים. (יד) ובנביא העלה - ועוד עשיתי חסד עם בניו , שירדו למצרים ונשתעבדו שם , ושלחתי להם נביא שהעלה אותם ממצרים ברכוש רב , והוא משה. ובנביא נשמר - ארבעים שנה שהיו במדבר נשמרו על ידי נביא שנתתי להם , לא חסרו דבר (ע"פ דב' ב , ז). וכל הטובות האלה אינם זוכרים , ומכעיסים אותי בתועבות וב'לא אל' (ע"פ דב' לב , טז , כא). זהו שאמר: (טו) הכעיס אפרים תמרורים - הכעיס אפרים את האל בתמרורים , והם המזבחות , שהם כגלים (ראה לעיל , יב) וציונים; וכמהו "שימי לך תמרורים" (יר' לא , כ). ויש לפרשו גם כן מעניין "מרורים" (שמ' יב , ח) , ופירושו: כעס תמרורים; כלומר: כעס רע ומר. ודמיו עליו יטוש - דם נקי ששפך אפרים יטוש עליו אדוניו; וכן חרפתו שחרף האל בעשותו העגלים - הכל ישוב לו גמולו בראשו (ע"פ עו' א , טו). יטוש - כמו "והנם (בנוסחנו: והנה) נטושים על פני כל הארץ" (ש"א ל , טז); "ויטש על המחנה" (במ' יא , לא) - עניין התפשטות. ואדניו - הוא הקדוש ברוך הוא; ואע"פ שהוא אינו מכיר באדנותו , על כרחו אדניו הוא , והוא ישיב לו גמולו בראשו.