פרק יב
[א]
סְבָבֻ֤נִֽי
בְכַ֙חַשׁ֙
אֶפְרַ֔יִם
וּבְמִרְמָ֖ה
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
וִיהוּדָ֗ה
עֹ֥ד
רָד֙
עִם־אֵ֔ל
וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים
נֶאֱמָֽן:
[ב]
אֶפְרַ֜יִם
רֹעֶ֥ה
ר֙וּחַ֙
וְרֹדֵ֣ף
קָדִ֔ים
כָּל־הַיּ֕וֹם
כָּזָ֥ב
וָשֹׁ֖ד
יַרְבֶּ֑ה
וּבְרִית֙
עִם־אַשּׁ֣וּר
יִכְרֹ֔תוּ
וְשֶׁ֖מֶן
לְמִצְרַ֥יִם
יוּבָֽל:
[ג]
וְרִ֥יב
לַֽיהוָ֖ה
עִם־יְהוּדָ֑ה
וְלִפְקֹ֤ד
עַֽל־יַעֲקֹב֙
כִּדְרָכָ֔יו
כְּמַעֲלָלָ֖יו
יָשִׁ֥יב
לֽוֹ:
[ד]
בַּבֶּ֖טֶן
עָקַ֣ב
אֶת־אָחִ֑יו
וּבְאוֹנ֖וֹ
שָׂרָ֥ה
אֶת־אֱלֹהִֽים:
[ה]
וַיָּ֤שַׂר
אֶל־מַלְאָךְ֙
וַיֻּכָ֔ל
בָּכָ֖ה
וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ
בֵּֽית־אֵל֙
יִמְצָאֶ֔נּוּ
וְשָׁ֖ם
יְדַבֵּ֥ר
עִמָּֽנוּ:
[ו]
וַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
הַצְּבָא֑וֹת
יְהוָ֖ה
זִכְרֽוֹ:
[ז]
וְאַתָּ֖ה
בֵּאלֹהֶ֣יךָ
תָשׁ֑וּב
חֶ֤סֶד
וּמִשְׁפָּט֙
שְׁמֹ֔ר
וְקַוֵּ֥ה
אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ
תָּמִֽיד:
[ח]
כְּנַ֗עַן
בְּיָד֛וֹ
מֹאזְנֵ֥י
מִרְמָ֖ה
לַעֲשֹׁ֥ק
אָהֵֽב:
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
אֶפְרַ֔יִם
אַ֣ךְ
עָשַׁ֔רְתִּי
מָצָ֥אתִי
א֖וֹן
לִ֑י
כָּל־יְגִיעַ֕י
לֹ֥א
יִמְצְאוּ־לִ֖י
עָוֺ֥ן
אֲשֶׁר־חֵֽטְא:
[י]
וְאָנֹכִ֛י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
עֹ֛ד
אוֹשִֽׁיבְךָ֥
בָאֳהָלִ֖ים
כִּימֵ֥י
מוֹעֵֽד:
[יא]
וְדִבַּ֙רְתִּי֙
עַל־הַנְּבִיאִ֔ים
וְאָנֹכִ֖י
חָז֣וֹן
הִרְבֵּ֑יתִי
וּבְיַ֥ד
הַנְּבִיאִ֖ים
אֲדַמֶּֽה:
[יב]
אִם־גִּלְעָ֥ד
אָ֙וֶן֙
אַךְ־שָׁ֣וְא
הָי֔וּ
בַּגִּלְגָּ֖ל
שְׁוָרִ֣ים
זִבֵּ֑חוּ
גַּ֤ם
מִזְבְּחוֹתָם֙
כְּגַלִּ֔ים
עַ֖ל
תַּלְמֵ֥י
שָׂדָֽי:
[יג]
וַיִּבְרַ֥ח
יַעֲקֹ֖ב
שְׂדֵ֣ה
אֲרָ֑ם
וַיַּעֲבֹ֤ד
יִשְׂרָאֵל֙
בְּאִשָּׁ֔ה
וּבְאִשָּׁ֖ה
שָׁמָֽר:
[יד]
וּבְנָבִ֕יא
הֶעֱלָ֧ה
יְהוָ֛ה
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִמִּצְרָ֑יִם
וּבְנָבִ֖יא
נִשְׁמָֽר:
[טו]
הִכְעִ֥יס
אֶפְרַ֖יִם
תַּמְרוּרִ֑ים
וְדָמָיו֙
עָלָ֣יו
יִטּ֔וֹשׁ
וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ
יָשִׁ֥יב
ל֖וֹ
אֲדֹנָֽיו:
פרק יב
[א]
סבבני
בכחש
אפרים
ובמרמה
בית
ישראל
ויהודה
עד
רד
עם אל
ועם קדושים
נאמן:
[ב]
אפרים
רעה
רוח
ורדף
קדים
כל היום
כזב
ושד
ירבה
וברית
עם אשור
יכרתו
ושמן
למצרים
יובל:
[ג]
וריב
ליהוה
עם יהודה
ולפקד
על יעקב
כדרכיו
כמעלליו
ישיב
לו:
[ד]
בבטן
עקב
את אחיו
ובאונו
שרה
את אלהים:
[ה]
וישר
אל מלאך
ויכל
בכה
ויתחנן לו
בית אל
ימצאנו
ושם
ידבר
עמנו:
[ו]
ויהוה
אלהי
הצבאות
יהוה
זכרו:
[ז]
ואתה
באלהיך
תשוב
חסד
ומשפט
שמר
וקוה
אל אלהיך
תמיד:
[ח]
כנען
בידו
מאזני
מרמה
לעשק
אהב:
[ט]
ויאמר
אפרים
אך
עשרתי
מצאתי
און
לי
כל יגיעי
לא
ימצאו לי
עון
אשר חטא:
[י]
ואנכי
יהוה
אלהיך
מארץ
מצרים
עד
אושיבך
באהלים
כימי
מועד:
[יא]
ודברתי
על הנביאים
ואנכי
חזון
הרביתי
וביד
הנביאים
אדמה:
[יב]
אם גלעד
און
אך שוא
היו
בגלגל
שורים
זבחו
גם
מזבחותם
כגלים
על
תלמי
שדי:
[יג]
ויברח
יעקב
שדה
ארם
ויעבד
ישראל
באשה
ובאשה
שמר:
[יד]
ובנביא
העלה
יהוה
את ישראל
ממצרים
ובנביא
נשמר:
[טו]
הכעיס
אפרים
תמרורים
ודמיו
עליו
יטוש
וחרפתו
ישיב
לו
אדניו: