פרק יב
[א]
סְבָבֻ֤נִֽי
בְכַ֙חַשׁ֙
אֶפְרַ֔יִם
וּבְמִרְמָ֖ה
בֵּ֣ית
יִשְׂרָאֵ֑ל
וִיהוּדָ֗ה
עֹ֥ד
רָד֙
עִם־אֵ֔ל
וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים
נֶאֱמָֽן:
[ב]
אֶפְרַ֜יִם
רֹעֶ֥ה
ר֙וּחַ֙
וְרֹדֵ֣ף
קָדִ֔ים
כָּל־הַיּ֕וֹם
כָּזָ֥ב
וָשֹׁ֖ד
יַרְבֶּ֑ה
וּבְרִית֙
עִם־אַשּׁ֣וּר
יִכְרֹ֔תוּ
וְשֶׁ֖מֶן
לְמִצְרַ֥יִם
יוּבָֽל:
[ג]
וְרִ֥יב
לַֽיהוָ֖ה
עִם־יְהוּדָ֑ה
וְלִפְקֹ֤ד
עַֽל־יַעֲקֹב֙
כִּדְרָכָ֔יו
כְּמַעֲלָלָ֖יו
יָשִׁ֥יב
לֽוֹ:
[ד]
בַּבֶּ֖טֶן
עָקַ֣ב
אֶת־אָחִ֑יו
וּבְאוֹנ֖וֹ
שָׂרָ֥ה
אֶת־אֱלֹהִֽים:
[ה]
וַיָּ֤שַׂר
אֶל־מַלְאָךְ֙
וַיֻּכָ֔ל
בָּכָ֖ה
וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ
בֵּֽית־אֵל֙
יִמְצָאֶ֔נּוּ
וְשָׁ֖ם
יְדַבֵּ֥ר
עִמָּֽנוּ:
[ו]
וַיהוָ֖ה
אֱלֹהֵ֣י
הַצְּבָא֑וֹת
יְהוָ֖ה
זִכְרֽוֹ:
[ז]
וְאַתָּ֖ה
בֵּאלֹהֶ֣יךָ
תָשׁ֑וּב
חֶ֤סֶד
וּמִשְׁפָּט֙
שְׁמֹ֔ר
וְקַוֵּ֥ה
אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ
תָּמִֽיד:
[ח]
כְּנַ֗עַן
בְּיָד֛וֹ
מֹאזְנֵ֥י
מִרְמָ֖ה
לַעֲשֹׁ֥ק
אָהֵֽב:
[ט]
וַיֹּ֣אמֶר
אֶפְרַ֔יִם
אַ֣ךְ
עָשַׁ֔רְתִּי
מָצָ֥אתִי
א֖וֹן
לִ֑י
כָּל־יְגִיעַ֕י
לֹ֥א
יִמְצְאוּ־לִ֖י
עָוֺ֥ן
אֲשֶׁר־חֵֽטְא:
[י]
וְאָנֹכִ֛י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
עֹ֛ד
אוֹשִֽׁיבְךָ֥
בָאֳהָלִ֖ים
כִּימֵ֥י
מוֹעֵֽד:
[יא]
וְדִבַּ֙רְתִּי֙
עַל־הַנְּבִיאִ֔ים
וְאָנֹכִ֖י
חָז֣וֹן
הִרְבֵּ֑יתִי
וּבְיַ֥ד
הַנְּבִיאִ֖ים
אֲדַמֶּֽה:
[יב]
אִם־גִּלְעָ֥ד
אָ֙וֶן֙
אַךְ־שָׁ֣וְא
הָי֔וּ
בַּגִּלְגָּ֖ל
שְׁוָרִ֣ים
זִבֵּ֑חוּ
גַּ֤ם
מִזְבְּחוֹתָם֙
כְּגַלִּ֔ים
עַ֖ל
תַּלְמֵ֥י
שָׂדָֽי:
[יג]
וַיִּבְרַ֥ח
יַעֲקֹ֖ב
שְׂדֵ֣ה
אֲרָ֑ם
וַיַּעֲבֹ֤ד
יִשְׂרָאֵל֙
בְּאִשָּׁ֔ה
וּבְאִשָּׁ֖ה
שָׁמָֽר:
[יד]
וּבְנָבִ֕יא
הֶעֱלָ֧ה
יְהוָ֛ה
אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל
מִמִּצְרָ֑יִם
וּבְנָבִ֖יא
נִשְׁמָֽר:
[טו]
הִכְעִ֥יס
אֶפְרַ֖יִם
תַּמְרוּרִ֑ים
וְדָמָיו֙
עָלָ֣יו
יִטּ֔וֹשׁ
וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ
יָשִׁ֥יב
ל֖וֹ
אֲדֹנָֽיו:
פרק יב
(א)
סבבוני
בכחש
אפרים
-
שב
לענינו
,
להוכיחם
על
רעתם
היום.
רד...
-
משל;
כטעם
"שרית
עם
אלהים"
(בר'
לב
,
כט).
ואין
כתוב
'על'
,
וכן
כתוב
אחר
כן
"שרה
את
אלהים"
(להלן
,
ד)
,
וכן
"וישר
אל
מלאך"
(להלן
,
ה)
-
אבל
אין
כתוב
'על'.
נאמן
-
היה
נאמן;
והטעם:
עתה
ישראל
בכחש
ובמרמה
,
אבל
עדיין
נשאר
יהודה
בממשלתו
ואמונתו
על
השם
והמקדש.
וזה
היה
בעת
חלוקת
המלכות
לירבעם
ורחבעם
,
כמו
שמפורש
במלכים
(מ"א
יב
,
כ)
ודברי
הימים
(דה"ב
י
,
טז
-
יז).
(ג)
אבל
אמר
אחר
כן:
וריב
ליי'
עם
יהודה
,
כי
אחר
כן
נמשכו
לעזוב
המקדש
והאל
ועשו
אלילים
,
כמו
שמפורש
במלכים
(ראה
מ"א
טו
,
ג).
וכן
קדם
"גם
יהודה
שת
קציר
לך"
(הו'
ו
,
יא).
(ד)
בבטן
עקב
את
אחיו
-
על
יעקב
,
שהוא
סוג
כולל
"אפרים"
ו"יהודה"
(לעיל
,
א).
ולא
זכר
זה
דרך
גנאי
,
אבל
לשבח
גדול;
כי
עקב
-
אין
ענינו
רק
'אחז
בעקב
אחיו'
,
כי
'התגבר
עליו'
,
כי
כן
גזר
השם.
וטעם
זה
הריב
מהשם
עם
עמֵנו
-
כטעם
"זכר
נא
מה
יעץ"
(מי'
ו
,
ה);
ובכלל
,
זכירת
החסדים
וכמה
מעלות
טובות
שעשה
השם
לאבותינו
מקדם
,
ואיך
ראוי
לנו
שנעבדהו
גם
כן.
(ה)
בכה
ויתחנן
לו
-
הטעם:
המלאך.
ואין
אלו
ההעברות
חמורות
בחק
המלאך
,
כל
שכן
אותו
המלאך;
וביאור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
ימצאנו
-
הכנוי
למדברים
בעדם
,
כמו
עמנו.
ואם
הוא
לנסתר
-
אין
היזק
,
כי
כן
דרך
הנבואות.
ואלו
דברי
המלאך
ההוא
ליעקב
,
שאמר
לו:
"שלחני
כי
עלה
השחר"
(בר'
לב
,
כז)
,
ואמר
לו
כי
עוד
פעם
אחרת
ימצא
אצלו
בבית
אל
,
ושם
ידבר
עמו
,
כמו
שמפורש
בתורה
(ראה
בר'
לה
,
ט
-
טו).
ואין
פלא
אם
המלאך
ידבר
על
עצמו
בלשון
רבים
,
כי
יותר
נפלא
מה
שימָצא
בשם
יתעלה
,
כמו
"נעשה"
(בר'
א
,
כו)
,
"נרדה"
(בר'
יא
,
ז).
גם
אין
פלא
אם
לא
בא
בתורה
בפירוש
שהמלאך
אמר
לו
זה
,
כי
הכל
מובן
לחכמים
ממה
שכתוב
שם.
וביאור
הכל
'אוצר
יי''
יבא.
(ח)
כנען
בידו
מאזני
מרמה
-
כאלו
אמר:
ונשוב
לכוונתינו.
וטעם
כנען
-
כמו
'הוא
הוא'.
והנה
שֵם
'כנען'
-
שם
מסופק
(ראה
פירושו
יהו'
כב
,
כח)
,
כי
נקרא
כל
רוכל
'כנען'
,
מצד
היות
העקר
בזאת
המלאכה
והאומנות
לבני
כנען
פחותים
,
רוכלים
סובבים
,
עם
היותם
מזויפים
גדולים.
(ט)
און
-
חוזק.
כל
יגיעי
-
בכל
יגיעי.
לא
ימצאו
-
מוצאים;
והכונה
,
כי
הוא
זך
בעיניו
,
ומחשבתו
שכל
קניניו
ועשרו
נאספו
באמונה
גדולה
,
וכי
אין
בם
עון
שיהיה
חטא;
כלומר:
חסרון
בנפש.
כי
עון
וחטא
הם
שני
עניינים
,
וביאור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
(י)
עוד
אושיבך
באהלים
-
גם
זה
לרמז
לזמן
חזקיה
ולזמן
זרובבל
(ראה
פירושו
הו'
יא
,
י).
ובכלל
,
כי
דרך
הנביאים
לערב
תמיד
דיברי
נחמה
עם
דברי
תוכחה
,
כמו
הסכנגבין
(ראה
מו"נ
ב
,
א).
וזה
התחיל
משה
הראש
,
כדי
שלא
יצא
לב
ההמון
ויתיאשו
מן
הטובה.
ואלו
ענינים
גדולים
,
והכל
'אוצר
יי''
יבא.
(יא)
הרביתי
-
דברים.
אדמה
-
אעשה
דמיונים
ומשלים.
(יב)
אם
גלעד
און
-
אין
זה
דרך
הקודם
בהקש
תנאיי
המתדבק;
אבל
המכוון:
אם
גלעד
-
הֵנָה
הוא
און;
וידוע
שגלעד
היא
כמו
ראש
לעשרת
השבטים.
וזה
כעניין
מלת
'אם'
בהיקש
תנאיי
המתחלק
,
וכן
יאמר
בכאן:
אם
גלעד
אם
גלגל
-
הכל
רע.
וידוע
שהירדן
בין
שני
אלה.
שדי
-
כמו
'שדה'.
(יג)
ויברח
יעקב
שדה
ארם
-
גם
(ראה
לעיל
,
ד)
בזה
שב
לספר
איך
עזר
השם
לאבותינו
מקדם
ביום
רעה.
שמר
-
הצאן
,
וגם
שמר
יום
כנגד
יום.
(יד)
ובנביא
-
זה
משה
,
וזה
יותר
מעולה.
נשמר
-
ישראל
במדבר.
(טו)
הכעיס
אפרים
-
כי
כפר
בכל
זאת
הטובה
אחר
שנכנס
לארץ
ועשה
כעסים
מרים
ורעים.
עליו
-
על
עצמו;
כטעם
"דמו
בראשו"
(יהו'
ב
,
יט).
וגם
השם
שהוא
אדוניו
ישיב
לו
חרפתו
וישיב
גמולו
בראשו
(ע"פ
יואל
ד
,
ד)
,
שתכפוהו
צרות
ופחד
לילה
ויומם
(ע"פ
דב'
כח
,
סו).