מאגר הכתר הושע פרק יב עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק יב
[א] סְבָבֻ֤נִֽי בְכַ֙חַשׁ֙ אֶפְרַ֔יִם וּבְמִרְמָ֖ה בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֑ל וִיהוּדָ֗ה עֹ֥ד רָד֙ עִם־אֵ֔ל וְעִם־קְדוֹשִׁ֖ים נֶאֱמָֽן:
[ב] אֶפְרַ֜יִם רֹעֶ֥ה ר֙וּחַ֙ וְרֹדֵ֣ף קָדִ֔ים כָּל־הַיּ֕וֹם כָּזָ֥ב וָשֹׁ֖ד יַרְבֶּ֑ה וּבְרִית֙ עִם־אַשּׁ֣וּר יִכְרֹ֔תוּ וְשֶׁ֖מֶן לְמִצְרַ֥יִם יוּבָֽל:
[ג] וְרִ֥יב לַֽיהוָ֖ה עִם־יְהוּדָ֑ה וְלִפְקֹ֤ד עַֽל־יַעֲקֹב֙ כִּדְרָכָ֔יו כְּמַעֲלָלָ֖יו יָשִׁ֥יב לֽוֹ:
[ד] בַּבֶּ֖טֶן עָקַ֣ב אֶת־אָחִ֑יו וּבְאוֹנ֖וֹ שָׂרָ֥ה אֶת־אֱלֹהִֽים:
[ה] וַיָּ֤שַׂר אֶל־מַלְאָךְ֙ וַיֻּכָ֔ל בָּכָ֖ה וַיִּתְחַנֶּן־ל֑וֹ בֵּֽית־אֵל֙ יִמְצָאֶ֔נּוּ וְשָׁ֖ם יְדַבֵּ֥ר עִמָּֽנוּ:
[ו] וַיהוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַצְּבָא֑וֹת יְהוָ֖ה זִכְרֽוֹ:
[ז] וְאַתָּ֖ה בֵּאלֹהֶ֣יךָ תָשׁ֑וּב חֶ֤סֶד וּמִשְׁפָּט֙ שְׁמֹ֔ר וְקַוֵּ֥ה אֶל־אֱלֹהֶ֖יךָ תָּמִֽיד:
[ח] כְּנַ֗עַן בְּיָד֛וֹ מֹאזְנֵ֥י מִרְמָ֖ה לַעֲשֹׁ֥ק אָהֵֽב:
[ט] וַיֹּ֣אמֶר אֶפְרַ֔יִם אַ֣ךְ עָשַׁ֔רְתִּי מָצָ֥אתִי א֖וֹן לִ֑י כָּל־יְגִיעַ֕י לֹ֥א יִמְצְאוּ־לִ֖י עָוֺ֥ן אֲשֶׁר־חֵֽטְא:
[י] וְאָנֹכִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם עֹ֛ד אוֹשִֽׁיבְךָ֥ בָאֳהָלִ֖ים כִּימֵ֥י מוֹעֵֽד:
[יא] וְדִבַּ֙רְתִּי֙ עַל־הַנְּבִיאִ֔ים וְאָנֹכִ֖י חָז֣וֹן הִרְבֵּ֑יתִי וּבְיַ֥ד הַנְּבִיאִ֖ים אֲדַמֶּֽה:
[יב] אִם־גִּלְעָ֥ד אָ֙וֶן֙ אַךְ־שָׁ֣וְא הָי֔וּ בַּגִּלְגָּ֖ל שְׁוָרִ֣ים זִבֵּ֑חוּ גַּ֤ם מִזְבְּחוֹתָם֙ כְּגַלִּ֔ים עַ֖ל תַּלְמֵ֥י שָׂדָֽי:
[יג] וַיִּבְרַ֥ח יַעֲקֹ֖ב שְׂדֵ֣ה אֲרָ֑ם וַיַּעֲבֹ֤ד יִשְׂרָאֵל֙ בְּאִשָּׁ֔ה וּבְאִשָּׁ֖ה שָׁמָֽר:
[יד] וּבְנָבִ֕יא הֶעֱלָ֧ה יְהוָ֛ה אֶת־יִשְׂרָאֵ֖ל מִמִּצְרָ֑יִם וּבְנָבִ֖יא נִשְׁמָֽר:
[טו] הִכְעִ֥יס אֶפְרַ֖יִם תַּמְרוּרִ֑ים וְדָמָיו֙ עָלָ֣יו יִטּ֔וֹשׁ וְחֶ֨רְפָּת֔וֹ יָשִׁ֥יב ל֖וֹ אֲדֹנָֽיו:

פרק יב
(א) סבבוני בכחש אפרים - שב לענינו , להוכיחם על רעתם היום. רד... - משל; כטעם "שרית עם אלהים" (בר' לב , כט). ואין כתוב 'על' , וכן כתוב אחר כן "שרה את אלהים" (להלן , ד) , וכן "וישר אל מלאך" (להלן , ה) - אבל אין כתוב 'על'. נאמן - היה נאמן; והטעם: עתה ישראל בכחש ובמרמה , אבל עדיין נשאר יהודה בממשלתו ואמונתו על השם והמקדש. וזה היה בעת חלוקת המלכות לירבעם ורחבעם , כמו שמפורש במלכים (מ"א יב , כ) ודברי הימים (דה"ב י , טז - יז). (ג) אבל אמר אחר כן: וריב ליי' עם יהודה , כי אחר כן נמשכו לעזוב המקדש והאל ועשו אלילים , כמו שמפורש במלכים (ראה מ"א טו , ג). וכן קדם "גם יהודה שת קציר לך" (הו' ו , יא). (ד) בבטן עקב את אחיו - על יעקב , שהוא סוג כולל "אפרים" ו"יהודה" (לעיל , א). ולא זכר זה דרך גנאי , אבל לשבח גדול; כי עקב - אין ענינו רק 'אחז בעקב אחיו' , כי 'התגבר עליו' , כי כן גזר השם. וטעם זה הריב מהשם עם עמֵנו - כטעם "זכר נא מה יעץ" (מי' ו , ה); ובכלל , זכירת החסדים וכמה מעלות טובות שעשה השם לאבותינו מקדם , ואיך ראוי לנו שנעבדהו גם כן. (ה) בכה ויתחנן לו - הטעם: המלאך. ואין אלו ההעברות חמורות בחק המלאך , כל שכן אותו המלאך; וביאור יותר 'אוצר יי'' יבא. ימצאנו - הכנוי למדברים בעדם , כמו עמנו. ואם הוא לנסתר - אין היזק , כי כן דרך הנבואות. ואלו דברי המלאך ההוא ליעקב , שאמר לו: "שלחני כי עלה השחר" (בר' לב , כז) , ואמר לו כי עוד פעם אחרת ימצא אצלו בבית אל , ושם ידבר עמו , כמו שמפורש בתורה (ראה בר' לה , ט - טו). ואין פלא אם המלאך ידבר על עצמו בלשון רבים , כי יותר נפלא מה שימָצא בשם יתעלה , כמו "נעשה" (בר' א , כו) , "נרדה" (בר' יא , ז). גם אין פלא אם לא בא בתורה בפירוש שהמלאך אמר לו זה , כי הכל מובן לחכמים ממה שכתוב שם. וביאור הכל 'אוצר יי'' יבא. (ח) כנען בידו מאזני מרמה - כאלו אמר: ונשוב לכוונתינו. וטעם כנען - כמו 'הוא הוא'. והנה שֵם 'כנען' - שם מסופק (ראה פירושו יהו' כב , כח) , כי נקרא כל רוכל 'כנען' , מצד היות העקר בזאת המלאכה והאומנות לבני כנען פחותים , רוכלים סובבים , עם היותם מזויפים גדולים. (ט) און - חוזק. כל יגיעי - בכל יגיעי. לא ימצאו - מוצאים; והכונה , כי הוא זך בעיניו , ומחשבתו שכל קניניו ועשרו נאספו באמונה גדולה , וכי אין בם עון שיהיה חטא; כלומר: חסרון בנפש. כי עון וחטא הם שני עניינים , וביאור זה 'אוצר יי'' יבא. (י) עוד אושיבך באהלים - גם זה לרמז לזמן חזקיה ולזמן זרובבל (ראה פירושו הו' יא , י). ובכלל , כי דרך הנביאים לערב תמיד דיברי נחמה עם דברי תוכחה , כמו הסכנגבין (ראה מו"נ ב , א). וזה התחיל משה הראש , כדי שלא יצא לב ההמון ויתיאשו מן הטובה. ואלו ענינים גדולים , והכל 'אוצר יי'' יבא. (יא) הרביתי - דברים. אדמה - אעשה דמיונים ומשלים. (יב) אם גלעד און - אין זה דרך הקודם בהקש תנאיי המתדבק; אבל המכוון: אם גלעד - הֵנָה הוא און; וידוע שגלעד היא כמו ראש לעשרת השבטים. וזה כעניין מלת 'אם' בהיקש תנאיי המתחלק , וכן יאמר בכאן: אם גלעד אם גלגל - הכל רע. וידוע שהירדן בין שני אלה. שדי - כמו 'שדה'. (יג) ויברח יעקב שדה ארם - גם (ראה לעיל , ד) בזה שב לספר איך עזר השם לאבותינו מקדם ביום רעה. שמר - הצאן , וגם שמר יום כנגד יום. (יד) ובנביא - זה משה , וזה יותר מעולה. נשמר - ישראל במדבר. (טו) הכעיס אפרים - כי כפר בכל זאת הטובה אחר שנכנס לארץ ועשה כעסים מרים ורעים. עליו - על עצמו; כטעם "דמו בראשו" (יהו' ב , יט). וגם השם שהוא אדוניו ישיב לו חרפתו וישיב גמולו בראשו (ע"פ יואל ד , ד) , שתכפוהו צרות ופחד לילה ויומם (ע"פ דב' כח , סו).