מאגר הכתר הושע פרק יג עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק יג
(א) כדבר אפרים - בראשונה , רתת היה מחזיק לכל הגוים; גם בישראל הוא נשיא וגדול. וכאשר אשם בבעל וימת - וכלה זרעו , ולא נתיסרו הנותרים , (ב) ועתה יוסיפו לחטא. כתבונם - כתבניתם. להם הם אומרים - לעצמם הם יכולים לומר , להשיב אל לבם דבר זה , שמעשה חרשים כלה , ושקר בימינם (ע"פ יש' מד , כ). זבחי אדם - בנים ובנות , לעגלים; ונושקין אותם - כלומר: אין בלבנו עליכם , ומאהבה אנו זובחים לכם בנינו ובנותינו. (ג) יסוער - הוא מסוער. וכעשן מארובה - כן יכלו ויאבדו. (ד) והרי אנכי יי' אלהיך - שקבלת אלהותי עליך מארץ מצרים , ואלהים זולתי לא היה לך לידע ולהכיר , ולא מושיע בלתי. (ה) כי אני ידעתיך ושמתי לבי ועיני עליך לטובה (ע"פ יר' כד , ו) במדבר , בארץ תיאבון וציה וצמא (ע"פ יח' יט , יג). למ"ד של תלאובות - כמו למ"ד של "שלאנן ושליו" (איוב כא , כג): "שאנן" (יש' לג , כ) - "שלאנן"; 'תאובות' - תלאובות. ובארץ ציה וצמא הספקתי לכם צרכיכם. (ו) וכאשר רעו וישבעו , שבעו וירם לבם , ויאמרו: מי יי' , ושכחו טובתי; כענין "פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יי'" (מש' ל , ט). על כן - על שבעתם ורום לבם - שכחוני. (ז) ולפיכך: ואהיה (לפנינו: ואהי) להם כמו שחל - לטורפם ולשכלם. כנמר - השוקד (ע"פ יר' ה , ו) על הדרכים בבקר , כן אשור ואתהלך להם על הדרך. אשור , כמו 'אאשור' - אהלך; כמו "תמוך אשורי במעגלותיך" (תה' יז , ה); וכיוצא בו "תשורי מראש אמנה" (שה"ש ד , ח) , שענינו יורה עליו: "תבאי" (בנוסחנו: תבואי; שם). אף כאן ענינו יורה עליו: על דרך. (ח) אפגשם כדוב שכול - מְשַׁכֵּל , בעל שְכוֹל; כמו "חנון" (שמ' כב , כו) - בעל חנינה; ומעִנין "פגוש דוב שכול" (מש' יז , יב). סגור לבם - הסָגוּר מלשמוע לי. חית השדה - כאילו חית השדה תבקעם. (ט) שחתך ישראל - שחת אותך דבר זה מעולם , כי בי היה לך לבטוח בעזרך ש"אהי מלכך" (להלן , י , ראה פירושו ליואל א , טז) - ולא הייתי , אלא מאסתני ממלך (ראה ש"א טו , כג). (י-יא) ועכשיו איפה (בנוסחנו: אפוא) יהי מלכך ושפטיך , שיושיעך בכל עריך וישפטוך מיד אויביך , שביקשת ממני: תנה לי מלך ושרים?! הלא כשנתתי לך מלך - באפי היה , ואקחהו ממך בעברתי. אהי - כמו 'יהי'; כמו "אשתוללו" (תה' עו , ו) - 'ישתוללו'. (יב) צרור עִמִי עון אפרים זה , ששאל לו מלך ושרים להושיעו מאויביו (ראה לעיל , י); צפונה אתי חטאתו זאת - וביום פקדי ופקדתי עליו חטאתו (ע"פ שמ' לב , לד). (יג) חבלי יולדה יבאו לו - שגוים נלחמים בו. שהרי הוא בן לא חכם להכיר תורת אביו ולבטוח בו , ולידע כי עת יבא שלא יעמד במשבר בנים , עם מלכו ושריו; ויבאו לו בנים עד משבר וכח אין ללדה (ע"פ יש' לז , ג) ולרווחה. (יד) ואז אומר לו: איפא יהא מלכך ושריך ויושיעוך (ראה לעיל , י)? שהרי עד שלא היה להם מלך , אני הייתי פודם מיד שאול וגואלם ממות; והם בחרו להם מלך. ולפיכך , יהי דברך (בנוסחנו: דבריך) מות , יהי קטבך שאול. נוחם יסתר מעיני - שלא אנחם לך עוד על הרעה. אהי - כמו 'יהי' (ראה פירושו לעיל , י - יא). דברך - כמו "מדבר באפל יהלך" (תה' צא , ו) , ומלשון קטבך הכפול עליו. (טו) כי הוא שכחני , וירם לבו מתוך שבעתו (ראה לעיל , ו). בין אחים - שהושבתיו במרעה שמן וטוב (ע"פ דה"א ד , מ); שם נעשה פרא אדם , ומורד וסורר ובועט וכופה טובתי. ולפיכך יבא (בנוסחנו: יבוא) קדים רוח יי' ממדבר עולה - בכל חזקו ואיתנו , לפי שמקום פנוי הוא. ויבש (בנוסחנו: ויבוש) מקורו ויחרב מעינו - שעל ידו. [אחים - ] האחו גדל לו למרעיתו; כענין "יסגא (לפנינו: ישגא) אחו בלי מים" (איוב ח , יא). ולפי מליצתו: גוי יבא עליהם והוא ישסה אוצר כל כלי חמדה , וימותו ברעב.