פרק יג
[א]
כְּדַבֵּ֤ר
אֶפְרַ֙יִם֙
רְתֵ֔ת
נָשָׂ֥א
ה֖וּא
בְּיִשְׂרָאֵ֑ל
וַיֶּאְשַׁ֥ם
בַּבַּ֖עַל
וַיָּמֹֽת:
[ב]
וְעַתָּ֣ה׀
יוֹסִ֣פוּ
לַחֲטֹ֗א
וַיַּעֲשׂ֣וּ
לָהֶם֩
מַסֵּכָ֨ה
מִכַּסְפָּ֤ם
כִּתְבוּנָם֙
עֲצַבִּ֔ים
מַעֲשֵׂ֥ה
חָרָשִׁ֖ים
כֻּלֹּ֑ה
לָהֶם֙
הֵ֣ם
אֹמְרִ֔ים
זֹבְחֵ֣י
אָדָ֔ם
עֲגָלִ֖ים
יִשָּׁקֽוּן:
[ג]
לָכֵ֗ן
יִֽהְיוּ֙
כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר
וְכַטַּ֖ל
מַשְׁכִּ֣ים
הֹלֵ֑ךְ
כְּמֹץ֙
יְסֹעֵ֣ר
מִגֹּ֔רֶן
וּכְעָשָׁ֖ן
מֵאֲרֻבָּֽה:
[ד]
וְאָנֹכִ֛י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֶ֖יךָ
מֵאֶ֣רֶץ
מִצְרָ֑יִם
וֵאלֹהִ֤ים
זוּלָתִי֙
לֹ֣א
תֵדָ֔ע
וּמוֹשִׁ֥יעַ
אַ֖יִן
בִּלְתִּֽי:
[ה]
אֲנִ֥י
יְדַעְתִּ֖יךָ
בַּמִּדְבָּ֑ר
בְּאֶ֖רֶץ
תַּלְאֻבֽוֹת:
[ו]
כְּמַרְעִיתָם֙
וַיִּשְׂבָּ֔עוּ
שָׂבְע֖וּ
וַיָּ֣רָם
לִבָּ֑ם
עַל־כֵּ֖ן
שְׁכֵחֽוּנִי:
[ז]
וָאֱהִ֥י
לָהֶ֖ם
כְּמוֹ־שָׁ֑חַל
כְּנָמֵ֖ר
עַל־דֶּ֥רֶךְ
אָשֽׁוּר:
[ח]
אֶפְגְּשֵׁם֙
כְּדֹ֣ב
שַׁכּ֔וּל
וְאֶקְרַ֖ע
סְג֣וֹר
לִבָּ֑ם
וְאֹכְלֵ֥ם
שָׁם֙
כְּלָבִ֔יא
חַיַּ֥ת
הַשָּׂדֶ֖ה
תְּבַקְּעֵֽם:
[ט]
שִׁחֶתְךָ֥
יִשְׂרָאֵ֖ל
כִּי־בִ֥י
בְעֶזְרֶֽךָ:
[י]
אֱהִ֤י
מַלְכְּךָ֙
אֵפ֔וֹא
וְיוֹשִׁיעֲךָ֖
בְּכָל־עָרֶ֑יךָ
וְשֹׁ֣פְטֶ֔יךָ
אֲשֶׁ֣ר
אָמַ֔רְתָּ
תְּנָה־לִּ֖י
מֶ֥לֶךְ
וְשָׂרִֽים:
[יא]
אֶֽתֶּן־לְךָ֥
מֶ֙לֶךְ֙
בְּאַפִּ֔י
וְאֶקַּ֖ח
בְּעֶבְרָתִֽי:
פ
[יב]
צָרוּר֙
עֲוֺ֣ן
אֶפְרָ֔יִם
צְפוּנָ֖ה
חַטָּאתֽוֹ:
[יג]
חֶבְלֵ֥י
יוֹלֵדָ֖ה
יָבֹ֣אוּ
ל֑וֹ
הוּא־בֵן֙
לֹ֣א
חָכָ֔ם
כִּי־עֵ֥ת
לֹֽא־יַעֲמֹ֖ד
בְּמִשְׁבַּ֥ר
בָּנִֽים:
[יד]
מִיַּ֤ד
שְׁאוֹל֙
אֶפְדֵּ֔ם
מִמָּ֖וֶת
אֶגְאָלֵ֑ם
אֱהִ֨י
דְבָרֶ֜יךָ
מָ֗וֶת
אֱהִ֤י
קָֽטָבְךָ֙
שְׁא֔וֹל
נֹ֖חַם
יִסָּתֵ֥ר
מֵעֵינָֽי:
[טו]
כִּ֣י
ה֔וּא
בֵּ֥ין
אַחִ֖ים
יַפְרִ֑יא
יָב֣וֹא
קָדִים֩
ר֨וּחַ
יְהוָ֜ה
מִמִּדְבָּ֣ר
עֹלֶ֗ה
וְיֵב֤וֹשׁ
מְקוֹרוֹ֙
וְיֶחֱרַ֣ב
מַעְיָנ֔וֹ
ה֣וּא
יִשְׁסֶ֔ה
אוֹצַ֖ר
כָּל־כְּלִ֥י
חֶמְדָּֽה:
פרק יג
(א)
כדבר
אפרים
רתת
-
פירוש:
כשהיו
ישראל
עובדין
להקדוש
ברוך
הוא
המלך
שלהם
,
כשהיה
מדבר
היו
מפחדים
ממנו.
נשא
הוא
בישראל
-
פירוש:
כשהיה
נשיא
בישראל
,
ויאשם
בבעל
וימת
-
פירוש:
לאחר
שעבד
בבעל
,
וימת.
(ב)
להם
הם
אומרים
-
פירוש:
מאחר
שעושין
הפסילים
,
היו
לוקחין
בניהם
ובנותיהם
והיו
זובחין
להם.
עגלים
ישקון
-
פירוש:
והעגלים
היו
נושקין.
(ז)
על
דרך
אשור
-
פירוש:
על
דרך
מביט;
ודמיונו:
"אני
עניתי
ואשורנו"
(הו'
יד
,
ט).
(ט)
שחתך
ישראל
כי
בי
בעזרך
-
פירוש:
נשחת
ישראל
,
כי
אני
הייתי
עוזר
אותך
,
והיית
חושב
כי
לא
אעזב
אותך;
ומעת
שעבדת
את
הפסילים
,
עזבתיך
ונשחַתָ.
(י)
אהי
מלכך
איפא
(בנוסחנו:
אפוא)
-
פירוש:
האומר:
'אני
אהיה
המלך
שלך'
,
איפא?
ויושיעך
בכל
עריך!
(יב)
צרור
עון
אפרים
-
פירוש:
קָשוּר
עון;
ודומה
לו:
"וצרת
הכסף"
(דב'
יד
,
כה).
(יג)
חבלי
יולדה
יבואו
לו
הוא
בן
לא
חכם
,
כי
עת
שיבוא
משבר
בנים
הוא
לא
יוכל
לעמוד.
(יד)
מיד
שאול
אפדם
-
פירוש:
יאמר
הקדוש
ברוך
הוא:
אני
הייתי
פודה
אותם
משאול
ומן
המות
הייתי
גואל
אותם.
אהי
דברך
(בנוסחנו:
דבריך)
מות
-
פירוש:
עכשיו
אהיה
הדֶבר
שלך
והמות.
אהי
קטבך
שאול
-
דמיונו:
"מקטב
ישוד
צהרים"
(תה'
צא
,
ו).
נחם
יסתר
מעיניי
-
פירוש:
אסתיר
עיניי
,
ולא
אֶנָּחם
מן
הרעה
שאעשה
לך.
נחם
-
דמיונו:
"ובן
אדם
ויתנחם"
(במ'
כג
,
יט).
(טו)
כי
הוא
בין
אחים
יפריא.
אחים
-
דמיונו:
"ישגא
(בנוסחנו:
ישגה)
אחו
בלי
מים"
(איוב
ח
,
יא).
וכך
יאמר
הנביא:
כך
הוא
אפרים
,
כמו
צמח
שבין
אחים
יגדל.