פרק ב
[א]
וְֽ֠הָיָה
מִסְפַּ֤ר
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
כְּח֣וֹל
הַיָּ֔ם
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יִמַּ֖ד
וְלֹ֣א
יִסָּפֵ֑ר
וְֽ֠הָיָה
בִּמְק֞וֹם
אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר
לָהֶם֙
לֹא־עַמִּ֣י
אַתֶּ֔ם
יֵאָמֵ֥ר
לָהֶ֖ם
בְּנֵ֥י
אֵֽל־חָֽי:
[ב]
וְ֠נִקְבְּצוּ
בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה
וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
יַחְדָּ֔ו
וְשָׂמ֥וּ
לָהֶ֛ם
רֹ֥אשׁ
אֶחָ֖ד
וְעָל֣וּ
מִן־הָאָ֑רֶץ
כִּ֥י
גָד֖וֹל
י֥וֹם
יִזְרְעֶֽאל:
[ג]
אִמְר֥וּ
לַאֲחֵיכֶ֖ם
עַמִּ֑י
וְלַאֲחוֹתֵיכֶ֖ם
רֻחָֽמָה:
[ד]
רִ֤יבוּ
בְאִמְּכֶם֙
רִ֔יבוּ
כִּי־הִיא֙
לֹ֣א
אִשְׁתִּ֔י
וְאָנֹכִ֖י
לֹ֣א
אִישָׁ֑הּ
וְתָסֵ֤ר
זְנוּנֶ֙יהָ֙
מִפָּנֶ֔יהָ
וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ
מִבֵּ֥ין
שָׁדֶֽיהָ:
[ה]
פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה
עֲרֻמָּ֔ה
וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ
כְּי֖וֹם
הִוָּֽלְדָ֑הּ
וְשַׂמְתִּ֣יהָ
כַמִּדְבָּ֗ר
וְשַׁתִּהָ֙
כְּאֶ֣רֶץ
צִיָּ֔ה
וַהֲמִתִּ֖יהָ
בַּצָּמָֽא:
[ו]
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ
לֹ֣א
אֲרַחֵ֑ם
כִּֽי־בְנֵ֥י
זְנוּנִ֖ים
הֵֽמָּה:
[ז]
כִּ֤י
זָֽנְתָה֙
אִמָּ֔ם
הֹבִ֖ישָׁה
הוֹרָתָ֑ם
כִּ֣י
אָמְרָ֗ה
אֵלְכָ֞ה
אַחֲרֵ֤י
מְאַֽהֲבַי֙
נֹתְנֵ֤י
לַחְמִי֙
וּמֵימַ֔י
צַמְרִ֣י
וּפִשְׁתִּ֔י
שַׁמְנִ֖י
וְשִׁקּוּיָֽי:
[ח]
לָכֵ֛ן
הִנְנִי־שָׂ֥ךְ
אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ
בַּסִּירִ֑ים
וְגָֽדַרְתִּי֙
אֶת־גְּדֵרָ֔הּ
וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ
לֹ֥א
תִמְצָֽא:
[ט]
וְרִדְּפָ֤ה
אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙
וְלֹא־תַשִּׂ֣יג
אֹתָ֔ם
וּבִקְשָׁ֖תַם
וְלֹ֣א
תִמְצָ֑א
וְאָמְרָ֗ה
אֵלְכָ֤ה
וְאָשׁ֙וּבָה֙
אֶל־אִישִׁ֣י
הָרִאשׁ֔וֹן
כִּ֣י
ט֥וֹב
לִ֛י
אָ֖ז
מֵעָֽתָּה:
[י]
וְהִיא֙
לֹ֣א
יָֽדְעָ֔ה
כִּ֤י
אָֽנֹכִי֙
נָתַ֣תִּי
לָ֔הּ
הַדָּגָ֖ן
וְהַתִּיר֣וֹשׁ
וְהַיִּצְהָ֑ר
וְכֶ֨סֶף
הִרְבֵּ֥יתִי
לָ֛הּ
וְזָהָ֖ב
עָשׂ֥וּ
לַבָּֽעַל:
[יא]
לָכֵ֣ן
אָשׁ֔וּב
וְלָקַחְתִּ֤י
דְגָנִי֙
בְּעִתּ֔וֹ
וְתִירוֹשִׁ֖י
בְּמוֹעֲד֑וֹ
וְהִצַּלְתִּי֙
צַמְרִ֣י
וּפִשְׁתִּ֔י
לְכַסּ֖וֹת
אֶת־עֶרְוָתָֽהּ:
[יב]
וְעַתָּ֛ה
אֲגַלֶּ֥ה
אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ
לְעֵינֵ֣י
מְאַהֲבֶ֑יהָ
וְאִ֖ישׁ
לֹא־יַצִּילֶ֥נָּה
מִיָּדִֽי:
[יג]
וְהִשְׁבַּתִּי֙
כָּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ
חַגָּ֖הּ
חָדְשָׁ֣הּ
וְשַׁבַּתָּ֑הּ
וְכֹ֖ל
מוֹעֲדָֽהּ:
[יד]
וַהֲשִׁמֹּתִ֗י
גַּפְנָהּ֙
וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ
אֲשֶׁ֣ר
אָמְרָ֗ה
אֶתְנָ֥ה
הֵ֙מָּה֙
לִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
נָתְנוּ־לִ֖י
מְאַהֲבָ֑י
וְשַׂמְתִּ֣ים
לְיַ֔עַר
וַאֲכָלָ֖תַם
חַיַּ֥ת
הַשָּׂדֶֽה:
[טו]
וּפָקַדְתִּ֣י
עָלֶ֗יהָ
אֶת־יְמֵ֤י
הַבְּעָלִים֙
אֲשֶׁ֣ר
תַּקְטִ֣יר
לָהֶ֔ם
וַתַּ֤עַד
נִזְמָהּ֙
וְחֶלְיָתָ֔הּ
וַתֵּ֖לֶךְ
אַחֲרֵ֣י
מְאַהֲבֶ֑יהָ
וְאֹתִ֥י
שָׁכְחָ֖ה
נְאֻם־יְהוָֽה:
ס
[טז]
לָכֵ֗ן
הִנֵּ֤ה
אָנֹכִי֙
מְפַתֶּ֔יהָ
וְהֹלַכְתִּ֖יהָ
הַמִּדְבָּ֑ר
וְדִבַּרְתִּ֖י
עַל־לִבָּֽהּ:
[יז]
וְנָתַ֨תִּי
לָ֤הּ
אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙
מִשָּׁ֔ם
וְאֶת־עֵ֥מֶק
עָכ֖וֹר
לְפֶ֣תַח
תִּקְוָ֑ה
וְעָ֤נְתָה
שָּׁ֙מָּה֙
כִּימֵ֣י
נְעוּרֶ֔יהָ
וּכְי֖וֹם
עֲלוֹתָ֥הּ
מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם:
[יח]
וְהָיָ֤ה
בַיּוֹם־הַהוּא֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
תִּקְרְאִ֖י
אִישִׁ֑י
וְלֹא־תִקְרְאִי־לִ֥י
ע֖וֹד
בַּעְלִֽי:
[יט]
וַהֲסִרֹתִ֛י
אֶת־שְׁמ֥וֹת
הַבְּעָלִ֖ים
מִפִּ֑יהָ
וְלֹא־יִזָּכְר֥וּ
ע֖וֹד
בִּשְׁמָֽם:
[כ]
וְכָרַתִּ֨י
לָהֶ֤ם
בְּרִית֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
עִם־חַיַּ֤ת
הַשָּׂדֶה֙
וְעִם־ע֣וֹף
הַשָּׁמַ֔יִם
וְרֶ֖מֶשׂ
הָאֲדָמָ֑ה
וְקֶ֨שֶׁת
וְחֶ֤רֶב
וּמִלְחָמָה֙
אֶשְׁבּ֣וֹר
מִן־הָאָ֔רֶץ
וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים
לָבֶֽטַח:
[כא]
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִ֖י
לְעוֹלָ֑ם
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִי֙
בְּצֶ֣דֶק
וּבְמִשְׁפָּ֔ט
וּבְחֶ֖סֶד
וּֽבְרַחֲמִֽים:
[כב]
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִ֖י
בֶּאֱמוּנָ֑ה
וְיָדַ֖עַתְּ
אֶת־יְהוָֽה:
פ
[כג]
וְהָיָ֣ה׀
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
אֶֽעֱנֶה֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
אֶעֱנֶ֖ה
אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם
וְהֵ֖ם
יַעֲנ֥וּ
אֶת־הָאָֽרֶץ:
[כד]
וְהָאָ֣רֶץ
תַּעֲנֶ֔ה
אֶת־הַדָּגָ֖ן
וְאֶת־הַתִּיר֣וֹשׁ
וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר
וְהֵ֖ם
יַעֲנ֥וּ
אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל:
[כה]
וּזְרַעְתִּ֤יהָ
לִּי֙
בָּאָ֔רֶץ
וְרִחַמְתִּ֖י
אֶת־לֹ֣א
רֻחָ֑מָה
וְאָמַרְתִּ֤י
לְלֹֽא־עַמִּי֙
עַמִּי־אַ֔תָּה
וְה֖וּא
יֹאמַ֥ר
אֱלֹהָֽי:
פ
פרק ב
(א)
והיה
מספר
בני
ישראל
-
אומר
,
כי
זה
הפסוק
לא
נאמר
כי
אם
לגנאי.
כי
כשרבו
הרעים
,
אמר
הנביא:
והיה
מספר
בני
ישראל
הרעים
כחול
הים.
והיה
במקום
אשר
יאמר
להם
לא
עמי
-
כאשר
נאמר
"כי
אתם
לא
עמי"
(הו'
א
,
ט)
,
יאמר
להם
בני
אל
חי
-
יאמרו
לעצמם:
בני
אל
חי.
(ג-ה)
אמרו
לאחיכם
עמי
-
פירוש:
יאמר
הנביא:
למה
תאמרו
לאחיכם
שהם
עמי
ולאחותיכם
שהיא
רוחמה?
ולא
יתכן
זה
,
כי
היא
לא
אשתי
ואנכי
לא
אישה!
אלא:
תסר
זנוניה
מפניה;
ואם
לא
תסר
זנוניה
,
אפשיטנה
ערומה
וגו'.
(ח)
סך
(בנוסחנו:
שך)
את
דרכך
-
דמיונו:
"כמסוכת
(בנוסחנו:
כמשכת)
חדק"
(מש'
טו
,
יט).
(טו)
ותעד
נזמה
וחליתה.
ותעד
-
מן
-
"ועדית
עדי"
(יח'
כג
,
מ);
שהיתה
מתקשטת
מנזמים
ומחלי
כתם
(ע"פ
מש'
כה
,
יב)
והולכת
אחרי
מאהביה.
(יז)
וענתה
שמה
-
כמו
"ותען
להם
מרים"
(שמ'
טו
,
כא).
(יח)
ולא
תקראי
לי
עוד
בעלי
-
לפי
שהוא
ספק:
שמא
תאמרו:
ממני
,
או
שמא
תאמרו:
מן
הבעל.
(כג)
והיה
ביום
ההוא
אענה
נאם
יי'
-
פירוש:
יאמר
הנביא:
אם
יחזרו
בתשובה
,
אענה
להם
נאם
יי';
כמו
"והכסף
יענה
את
הכל"
(קה'
י
,
יט).
אענה
להם
את
השמים
-
שיתן
את
המטר
,
והם
יענו
את
הארץ
-
כלומר:
ימצאו
למלך
הארץ
לעבוד
לו.
(כד)
והם
יענו
את
יזרעאל
-
כלומר:
ימצאו
למלך
יזרעאל.