פרק ב
[א]
וְֽ֠הָיָה
מִסְפַּ֤ר
בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
כְּח֣וֹל
הַיָּ֔ם
אֲשֶׁ֥ר
לֹֽא־יִמַּ֖ד
וְלֹ֣א
יִסָּפֵ֑ר
וְֽ֠הָיָה
בִּמְק֞וֹם
אֲשֶׁר־יֵאָמֵ֤ר
לָהֶם֙
לֹא־עַמִּ֣י
אַתֶּ֔ם
יֵאָמֵ֥ר
לָהֶ֖ם
בְּנֵ֥י
אֵֽל־חָֽי:
[ב]
וְ֠נִקְבְּצוּ
בְּנֵֽי־יְהוּדָ֤ה
וּבְנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙
יַחְדָּ֔ו
וְשָׂמ֥וּ
לָהֶ֛ם
רֹ֥אשׁ
אֶחָ֖ד
וְעָל֣וּ
מִן־הָאָ֑רֶץ
כִּ֥י
גָד֖וֹל
י֥וֹם
יִזְרְעֶֽאל:
[ג]
אִמְר֥וּ
לַאֲחֵיכֶ֖ם
עַמִּ֑י
וְלַאֲחוֹתֵיכֶ֖ם
רֻחָֽמָה:
[ד]
רִ֤יבוּ
בְאִמְּכֶם֙
רִ֔יבוּ
כִּי־הִיא֙
לֹ֣א
אִשְׁתִּ֔י
וְאָנֹכִ֖י
לֹ֣א
אִישָׁ֑הּ
וְתָסֵ֤ר
זְנוּנֶ֙יהָ֙
מִפָּנֶ֔יהָ
וְנַאֲפוּפֶ֖יהָ
מִבֵּ֥ין
שָׁדֶֽיהָ:
[ה]
פֶּן־אַפְשִׁיטֶ֣נָּה
עֲרֻמָּ֔ה
וְהִ֨צַּגְתִּ֔יהָ
כְּי֖וֹם
הִוָּֽלְדָ֑הּ
וְשַׂמְתִּ֣יהָ
כַמִּדְבָּ֗ר
וְשַׁתִּהָ֙
כְּאֶ֣רֶץ
צִיָּ֔ה
וַהֲמִתִּ֖יהָ
בַּצָּמָֽא:
[ו]
וְאֶת־בָּנֶ֖יהָ
לֹ֣א
אֲרַחֵ֑ם
כִּֽי־בְנֵ֥י
זְנוּנִ֖ים
הֵֽמָּה:
[ז]
כִּ֤י
זָֽנְתָה֙
אִמָּ֔ם
הֹבִ֖ישָׁה
הוֹרָתָ֑ם
כִּ֣י
אָמְרָ֗ה
אֵלְכָ֞ה
אַחֲרֵ֤י
מְאַֽהֲבַי֙
נֹתְנֵ֤י
לַחְמִי֙
וּמֵימַ֔י
צַמְרִ֣י
וּפִשְׁתִּ֔י
שַׁמְנִ֖י
וְשִׁקּוּיָֽי:
[ח]
לָכֵ֛ן
הִנְנִי־שָׂ֥ךְ
אֶת־דַּרְכֵּ֖ךְ
בַּסִּירִ֑ים
וְגָֽדַרְתִּי֙
אֶת־גְּדֵרָ֔הּ
וּנְתִיבוֹתֶ֖יהָ
לֹ֥א
תִמְצָֽא:
[ט]
וְרִדְּפָ֤ה
אֶת־מְאַהֲבֶ֙יהָ֙
וְלֹא־תַשִּׂ֣יג
אֹתָ֔ם
וּבִקְשָׁ֖תַם
וְלֹ֣א
תִמְצָ֑א
וְאָמְרָ֗ה
אֵלְכָ֤ה
וְאָשׁ֙וּבָה֙
אֶל־אִישִׁ֣י
הָרִאשׁ֔וֹן
כִּ֣י
ט֥וֹב
לִ֛י
אָ֖ז
מֵעָֽתָּה:
[י]
וְהִיא֙
לֹ֣א
יָֽדְעָ֔ה
כִּ֤י
אָֽנֹכִי֙
נָתַ֣תִּי
לָ֔הּ
הַדָּגָ֖ן
וְהַתִּיר֣וֹשׁ
וְהַיִּצְהָ֑ר
וְכֶ֨סֶף
הִרְבֵּ֥יתִי
לָ֛הּ
וְזָהָ֖ב
עָשׂ֥וּ
לַבָּֽעַל:
[יא]
לָכֵ֣ן
אָשׁ֔וּב
וְלָקַחְתִּ֤י
דְגָנִי֙
בְּעִתּ֔וֹ
וְתִירוֹשִׁ֖י
בְּמוֹעֲד֑וֹ
וְהִצַּלְתִּי֙
צַמְרִ֣י
וּפִשְׁתִּ֔י
לְכַסּ֖וֹת
אֶת־עֶרְוָתָֽהּ:
[יב]
וְעַתָּ֛ה
אֲגַלֶּ֥ה
אֶת־נַבְלֻתָ֖הּ
לְעֵינֵ֣י
מְאַהֲבֶ֑יהָ
וְאִ֖ישׁ
לֹא־יַצִּילֶ֥נָּה
מִיָּדִֽי:
[יג]
וְהִשְׁבַּתִּי֙
כָּל־מְשׂוֹשָׂ֔הּ
חַגָּ֖הּ
חָדְשָׁ֣הּ
וְשַׁבַּתָּ֑הּ
וְכֹ֖ל
מוֹעֲדָֽהּ:
[יד]
וַהֲשִׁמֹּתִ֗י
גַּפְנָהּ֙
וּתְאֵ֣נָתָ֔הּ
אֲשֶׁ֣ר
אָמְרָ֗ה
אֶתְנָ֥ה
הֵ֙מָּה֙
לִ֔י
אֲשֶׁ֥ר
נָתְנוּ־לִ֖י
מְאַהֲבָ֑י
וְשַׂמְתִּ֣ים
לְיַ֔עַר
וַאֲכָלָ֖תַם
חַיַּ֥ת
הַשָּׂדֶֽה:
[טו]
וּפָקַדְתִּ֣י
עָלֶ֗יהָ
אֶת־יְמֵ֤י
הַבְּעָלִים֙
אֲשֶׁ֣ר
תַּקְטִ֣יר
לָהֶ֔ם
וַתַּ֤עַד
נִזְמָהּ֙
וְחֶלְיָתָ֔הּ
וַתֵּ֖לֶךְ
אַחֲרֵ֣י
מְאַהֲבֶ֑יהָ
וְאֹתִ֥י
שָׁכְחָ֖ה
נְאֻם־יְהוָֽה:
ס
[טז]
לָכֵ֗ן
הִנֵּ֤ה
אָנֹכִי֙
מְפַתֶּ֔יהָ
וְהֹלַכְתִּ֖יהָ
הַמִּדְבָּ֑ר
וְדִבַּרְתִּ֖י
עַל־לִבָּֽהּ:
[יז]
וְנָתַ֨תִּי
לָ֤הּ
אֶת־כְּרָמֶ֙יהָ֙
מִשָּׁ֔ם
וְאֶת־עֵ֥מֶק
עָכ֖וֹר
לְפֶ֣תַח
תִּקְוָ֑ה
וְעָ֤נְתָה
שָּׁ֙מָּה֙
כִּימֵ֣י
נְעוּרֶ֔יהָ
וּכְי֖וֹם
עֲלוֹתָ֥הּ
מֵאֶרֶץ־מִצְרָֽיִם:
[יח]
וְהָיָ֤ה
בַיּוֹם־הַהוּא֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
תִּקְרְאִ֖י
אִישִׁ֑י
וְלֹא־תִקְרְאִי־לִ֥י
ע֖וֹד
בַּעְלִֽי:
[יט]
וַהֲסִרֹתִ֛י
אֶת־שְׁמ֥וֹת
הַבְּעָלִ֖ים
מִפִּ֑יהָ
וְלֹא־יִזָּכְר֥וּ
ע֖וֹד
בִּשְׁמָֽם:
[כ]
וְכָרַתִּ֨י
לָהֶ֤ם
בְּרִית֙
בַּיּ֣וֹם
הַה֔וּא
עִם־חַיַּ֤ת
הַשָּׂדֶה֙
וְעִם־ע֣וֹף
הַשָּׁמַ֔יִם
וְרֶ֖מֶשׂ
הָאֲדָמָ֑ה
וְקֶ֨שֶׁת
וְחֶ֤רֶב
וּמִלְחָמָה֙
אֶשְׁבּ֣וֹר
מִן־הָאָ֔רֶץ
וְהִשְׁכַּבְתִּ֖ים
לָבֶֽטַח:
[כא]
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִ֖י
לְעוֹלָ֑ם
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִי֙
בְּצֶ֣דֶק
וּבְמִשְׁפָּ֔ט
וּבְחֶ֖סֶד
וּֽבְרַחֲמִֽים:
[כב]
וְאֵרַשְׂתִּ֥יךְ
לִ֖י
בֶּאֱמוּנָ֑ה
וְיָדַ֖עַתְּ
אֶת־יְהוָֽה:
פ
[כג]
וְהָיָ֣ה׀
בַּיּ֣וֹם
הַה֗וּא
אֶֽעֱנֶה֙
נְאֻם־יְהוָ֔ה
אֶעֱנֶ֖ה
אֶת־הַשָּׁמָ֑יִם
וְהֵ֖ם
יַעֲנ֥וּ
אֶת־הָאָֽרֶץ:
[כד]
וְהָאָ֣רֶץ
תַּעֲנֶ֔ה
אֶת־הַדָּגָ֖ן
וְאֶת־הַתִּיר֣וֹשׁ
וְאֶת־הַיִּצְהָ֑ר
וְהֵ֖ם
יַעֲנ֥וּ
אֶֽת־יִזְרְעֶֽאל:
[כה]
וּזְרַעְתִּ֤יהָ
לִּי֙
בָּאָ֔רֶץ
וְרִחַמְתִּ֖י
אֶת־לֹ֣א
רֻחָ֑מָה
וְאָמַרְתִּ֤י
לְלֹֽא־עַמִּי֙
עַמִּי־אַ֔תָּה
וְה֖וּא
יֹאמַ֥ר
אֱלֹהָֽי:
פ
פרק ב
[א]
והיה
מספר
בני ישראל
כחול
הים
אשר
לא ימד
ולא
יספר
והיה
במקום
אשר יאמר
להם
לא עמי
אתם
יאמר
להם
בני
אל חי:
[ב]
ונקבצו
בני יהודה
ובני ישראל
יחדו
ושמו
להם
ראש
אחד
ועלו
מן הארץ
כי
גדול
יום
יזרעאל:
[ג]
אמרו
לאחיכם
עמי
ולאחותיכם
רחמה:
[ד]
ריבו
באמכם
ריבו
כי היא
לא
אשתי
ואנכי
לא
אישה
ותסר
זנוניה
מפניה
ונאפופיה
מבין
שדיה:
[ה]
פן אפשיטנה
ערמה
והצגתיה
כיום
הולדה
ושמתיה
כמדבר
ושתה
כארץ
ציה
והמתיה
בצמא:
[ו]
ואת בניה
לא
ארחם
כי בני
זנונים
המה:
[ז]
כי
זנתה
אמם
הבישה
הורתם
כי
אמרה
אלכה
אחרי
מאהבי
נתני
לחמי
ומימי
צמרי
ופשתי
שמני
ושקויי:
[ח]
לכן
הנני שך
את דרכך
בסירים
וגדרתי
את גדרה
ונתיבותיה
לא
תמצא:
[ט]
ורדפה
את מאהביה
ולא תשיג
אתם
ובקשתם
ולא
תמצא
ואמרה
אלכה
ואשובה
אל אישי
הראשון
כי
טוב
לי
אז
מעתה:
[י]
והיא
לא
ידעה
כי
אנכי
נתתי
לה
הדגן
והתירוש
והיצהר
וכסף
הרביתי
לה
וזהב
עשו
לבעל:
[יא]
לכן
אשוב
ולקחתי
דגני
בעתו
ותירושי
במועדו
והצלתי
צמרי
ופשתי
לכסות
את ערותה:
[יב]
ועתה
אגלה
את נבלתה
לעיני
מאהביה
ואיש
לא יצילנה
מידי:
[יג]
והשבתי
כל משושה
חגה
חדשה
ושבתה
וכל
מועדה:
[יד]
והשמתי
גפנה
ותאנתה
אשר
אמרה
אתנה
המה
לי
אשר
נתנו לי
מאהבי
ושמתים
ליער
ואכלתם
חית
השדה:
[טו]
ופקדתי
עליה
את ימי
הבעלים
אשר
תקטיר
להם
ותעד
נזמה
וחליתה
ותלך
אחרי
מאהביה
ואתי
שכחה
נאם יהוה:
ס
[טז]
לכן
הנה
אנכי
מפתיה
והלכתיה
המדבר
ודברתי
על לבה:
[יז]
ונתתי
לה
את כרמיה
משם
ואת עמק
עכור
לפתח
תקוה
וענתה
שמה
כימי
נעוריה
וכיום
עלותה
מארץ מצרים:
[יח]
והיה
ביום ההוא
נאם יהוה
תקראי
אישי
ולא תקראי לי
עוד
בעלי:
[יט]
והסרתי
את שמות
הבעלים
מפיה
ולא יזכרו
עוד
בשמם:
[כ]
וכרתי
להם
ברית
ביום
ההוא
עם חית
השדה
ועם עוף
השמים
ורמש
האדמה
וקשת
וחרב
ומלחמה
אשבור
מן הארץ
והשכבתים
לבטח:
[כא]
וארשתיך
לי
לעולם
וארשתיך
לי
בצדק
ובמשפט
ובחסד
וברחמים:
[כב]
וארשתיך
לי
באמונה
וידעת
את יהוה:
פ
[כג]
והיה׀
ביום
ההוא
אענה
נאם יהוה
אענה
את השמים
והם
יענו
את הארץ:
[כד]
והארץ
תענה
את הדגן
ואת התירוש
ואת היצהר
והם
יענו
את יזרעאל:
[כה]
וזרעתיה
לי
בארץ
ורחמתי
את לא
רחמה
ואמרתי
ללא עמי
עמי אתה
והוא
יאמר
אלהי:
פ