פרק ג
[א]
וַיֹּ֨אמֶר
יְהוָ֜ה
אֵלַ֗י
ע֚וֹד
לֵ֣ךְ
אֱֽהַב־אִשָּׁ֔ה
אֲהֻ֥בַת
רֵ֖עַ
וּמְנָאָ֑פֶת
כְּאַהֲבַ֤ת
יְהוָה֙
אֶת־בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וְהֵ֗ם
פֹּנִים֙
אֶל־אֱלֹהִ֣ים
אֲחֵרִ֔ים
וְאֹהֲבֵ֖י
אֲשִׁישֵׁ֥י
עֲנָבִֽים:
[ב]
וָאֶכְּרֶ֣הָ
לִּ֔י
בַּחֲמִשָּׁ֥ה
עָשָׂ֖ר
כָּ֑סֶף
וְחֹ֥מֶר
שְׂעֹרִ֖ים
וְלֵ֥תֶךְ
שְׂעֹרִֽים:
[ג]
וָאֹמַ֣ר
אֵלֶ֗יהָ
יָמִ֤ים
רַבִּים֙
תֵּ֣שְׁבִי
לִ֔י
לֹ֣א
תִזְנִ֔י
וְלֹ֥א
תִֽהְיִ֖י
לְאִ֑ישׁ
וְגַם־אֲנִ֖י
אֵלָֽיִךְ:
[ד]
כִּ֣י׀
יָמִ֣ים
רַבִּ֗ים
יֵֽשְׁבוּ֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
אֵ֥ין
מֶ֙לֶךְ֙
וְאֵ֣ין
שָׂ֔ר
וְאֵ֥ין
זֶ֖בַח
וְאֵ֣ין
מַצֵּבָ֑ה
וְאֵ֥ין
אֵפ֖וֹד
וּתְרָפִֽים:
[ה]
אַחַ֗ר
יָשֻׁ֙בוּ֙
בְּנֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֔ל
וּבִקְשׁוּ֙
אֶת־יְהוָ֣ה
אֱלֹהֵיהֶ֔ם
וְאֵ֖ת
דָּוִ֣יד
מַלְכָּ֑ם
וּפָחֲד֧וּ
אֶל־יְהוָ֛ה
וְאֶל־טוּב֖וֹ
בְּאַחֲרִ֥ית
הַיָּמִֽים:
פ
פרק ג
(א)
עוד
לך
אהב
אשה
-
לבד
מאשתו.
אמר
שיאהב
אחרת
שתהא
אהובת
ריע
-
שהיא
אהובה
לרֵיעָהּ
,
והיא
בוגדה
בריעה
ומנאפת
תחתיו.
ודבר
זה
דומה
לישראל
,
שהקדוש
ברוך
הוא
אוהב
לישראל
והם
פונים
לאלהים
אחרים.
ואוהבי
אשישי
ענבים
-
אוהבים
לרדוף
שֵׁכר.
ועל
מלכי
אפרים
הוא
אומר;
כמו
שאמר
ישעיה
"הוי
עטרת
גיאות
שיכורי
אפרים"
(כח
,
א).
(ב)
ואכרה
לי
בחמשה
עשר
כסף
-
למה
הם
פונים
לעבודה
זרה?
והלא
קניתי
אותה
לי
לאשה
בחמשה
עשר
בניסן
-
הוצאתיה
מארץ
מצרים;
'כסף'
עולה
לגימטריא
כמיניין
'ניסן'
(נסן).
וחומר
שעורים
-
הוא
שלושים
כור
,
כלומר:
מחמשה
עשר
בניסן
ליום
חמשה
עשר
באייר
,
שהם
שלושים
יום.
ולתך
שעורים
-
לתך
-
חצי
כור
,
שהם
חמשה
עשר
יום:
משנתתי
לכם
המן
עד
שנתתי
לכם
התורה
-
חמשה
עשר
יום.
בחודש
סיון
נתתי
להם
את
התורה.
(ג)
ואומר
אליה.
ימים
רבים:
ימים
-
שנים;
רבים
-
שלשה;
שאז
נתן
להם
את
התורה.
אילו
חמשים
ימים
שבין
פסח
לעצרת.
ימים
רבים
תשבי
לי
לא
תזני
ולא
תהיי
לאיש
וגם
אני
אליך
-
כלומר:
גם
אני
אשוב
אלייך.
ואומר
אליה:
על
תנאי
כן
קדשתיך
לי
,
שתשבי
לי
ותמתיני
לי
בגלות
כשאלך
ממך
,
שחטאותיך
גורמים.
כביכול
,
כאדם
שהלך
למדינת
הים
ואשתו
יושבת
ומצפה
ליום
שובו
אליה.
לא
תזני
ולא
תהיי
לאיש
-
לא
תנאפי
בסתר;
ולא
תהיי
לאיש
-
בהווייה
,
וזהו
בפרהסיא.
(ד)
כי
ימים
רבים
ישבו
בני
ישראל
אין
מלך.
כי
-
פירוש
הוא
למקרא
של
מעלה;
כלומר:
למה
אני
אומר
לך
"ימים
רבים
תשבי
לי
ולא
תזני"
(לעיל
,
ג)?
בשביל
שימים
רבים
ישבו
בני
ישראל
בגלות
,
שלא
יהא
להם
מלך
ושר
שיצפו
להם;
שעתידה
מלכות
בית
דוד
ליבטל
,
ובית
המקדש
ליחרב.
אין
(בנוסחנו:
ואין)
זבח
ואין
מצבה
-
לכפר
על
עוונותיהם.
אין
(בנוסחנו:
ואין)
אפוד
-
אורים
ותומים
לשאול
בהם.
ותרפים
-
שלא
יעבדו
עבודה
זרה
שהיא
תרפים;
תרגומו:
"מחווה";
שלא
יהא
להם
בגלות
להגיד
להם
הקץ.
(ה)
אחר
ישובו
בני
ישראל
-
כלומר:
לאחר
שיעשו
תשובה
בגלות
,
ובקשו
את
יי'
בצר
להם
(ע"פ
הו'
ה
,
טו);
ובקשו
את...
דוד
(בנוסחנו:
דויד)
מלכם
-
לפי
שעד
עכשיו
לא
היה
מלך
(ראה
לעיל
,
ד).
ויִמָצא
להם
הקדוש
ברוך
הוא
,
ובא
לציון
גואל
ולשבי
פשע
ביעקב
(ע"פ
יש'
נט
,
כ).
ופחדו
אל
יי'
ואל
טובו
באחרית
הימים
-
כמו
"ובאו
ורננו
במרום
ציון
ונהרו
אל
טוב
יי'
על
דגן
ועל
תירוש
ועל
יצהר
ועל
בני
צאן
ובקר"
וגו'
(יר'
לא
,
יא);
ואומר
"אז
תראי
ונהרת
ופחד
ורחב
לבבך
כי
יהפך
עליך
המון
ים
חיל
גוים
יבאו
לך"
(יש'
ס
,
ה).