מאגר הכתר הושע פרק ג עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ג
[א] וַיֹּ֨אמֶר יְהוָ֜ה אֵלַ֗י ע֚וֹד לֵ֣ךְ אֱֽהַב־אִשָּׁ֔ה אֲהֻ֥בַת רֵ֖עַ וּמְנָאָ֑פֶת כְּאַהֲבַ֤ת יְהוָה֙ אֶת־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְהֵ֗ם פֹּנִים֙ אֶל־אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְאֹהֲבֵ֖י אֲשִׁישֵׁ֥י עֲנָבִֽים:
[ב] וָאֶכְּרֶ֣הָ לִּ֔י בַּחֲמִשָּׁ֥ה עָשָׂ֖ר כָּ֑סֶף וְחֹ֥מֶר שְׂעֹרִ֖ים וְלֵ֥תֶךְ שְׂעֹרִֽים:
[ג] וָאֹמַ֣ר אֵלֶ֗יהָ יָמִ֤ים רַבִּים֙ תֵּ֣שְׁבִי לִ֔י לֹ֣א תִזְנִ֔י וְלֹ֥א תִֽהְיִ֖י לְאִ֑ישׁ וְגַם־אֲנִ֖י אֵלָֽיִךְ:
[ד] כִּ֣י׀ יָמִ֣ים רַבִּ֗ים יֵֽשְׁבוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֥ין מֶ֙לֶךְ֙ וְאֵ֣ין שָׂ֔ר וְאֵ֥ין זֶ֖בַח וְאֵ֣ין מַצֵּבָ֑ה וְאֵ֥ין אֵפ֖וֹד וּתְרָפִֽים:
[ה] אַחַ֗ר יָשֻׁ֙בוּ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וּבִקְשׁוּ֙ אֶת־יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיהֶ֔ם וְאֵ֖ת דָּוִ֣יד מַלְכָּ֑ם וּפָחֲד֧וּ אֶל־יְהוָ֛ה וְאֶל־טוּב֖וֹ בְּאַחֲרִ֥ית הַיָּמִֽים: פ

פרק ג
(א) עוד לך אהב אשה - לבד מאשתו. אמר שיאהב אחרת שתהא אהובת ריע - שהיא אהובה לרֵיעָהּ , והיא בוגדה בריעה ומנאפת תחתיו. ודבר זה דומה לישראל , שהקדוש ברוך הוא אוהב לישראל והם פונים לאלהים אחרים. ואוהבי אשישי ענבים - אוהבים לרדוף שֵׁכר. ועל מלכי אפרים הוא אומר; כמו שאמר ישעיה "הוי עטרת גיאות שיכורי אפרים" (כח , א). (ב) ואכרה לי בחמשה עשר כסף - למה הם פונים לעבודה זרה? והלא קניתי אותה לי לאשה בחמשה עשר בניסן - הוצאתיה מארץ מצרים; 'כסף' עולה לגימטריא כמיניין 'ניסן' (נסן). וחומר שעורים - הוא שלושים כור , כלומר: מחמשה עשר בניסן ליום חמשה עשר באייר , שהם שלושים יום. ולתך שעורים - לתך - חצי כור , שהם חמשה עשר יום: משנתתי לכם המן עד שנתתי לכם התורה - חמשה עשר יום. בחודש סיון נתתי להם את התורה. (ג) ואומר אליה. ימים רבים: ימים - שנים; רבים - שלשה; שאז נתן להם את התורה. אילו חמשים ימים שבין פסח לעצרת. ימים רבים תשבי לי לא תזני ולא תהיי לאיש וגם אני אליך - כלומר: גם אני אשוב אלייך. ואומר אליה: על תנאי כן קדשתיך לי , שתשבי לי ותמתיני לי בגלות כשאלך ממך , שחטאותיך גורמים. כביכול , כאדם שהלך למדינת הים ואשתו יושבת ומצפה ליום שובו אליה. לא תזני ולא תהיי לאיש - לא תנאפי בסתר; ולא תהיי לאיש - בהווייה , וזהו בפרהסיא. (ד) כי ימים רבים ישבו בני ישראל אין מלך. כי - פירוש הוא למקרא של מעלה; כלומר: למה אני אומר לך "ימים רבים תשבי לי ולא תזני" (לעיל , ג)? בשביל שימים רבים ישבו בני ישראל בגלות , שלא יהא להם מלך ושר שיצפו להם; שעתידה מלכות בית דוד ליבטל , ובית המקדש ליחרב. אין (בנוסחנו: ואין) זבח ואין מצבה - לכפר על עוונותיהם. אין (בנוסחנו: ואין) אפוד - אורים ותומים לשאול בהם. ותרפים - שלא יעבדו עבודה זרה שהיא תרפים; תרגומו: "מחווה"; שלא יהא להם בגלות להגיד להם הקץ. (ה) אחר ישובו בני ישראל - כלומר: לאחר שיעשו תשובה בגלות , ובקשו את יי' בצר להם (ע"פ הו' ה , טו); ובקשו את... דוד (בנוסחנו: דויד) מלכם - לפי שעד עכשיו לא היה מלך (ראה לעיל , ד). ויִמָצא להם הקדוש ברוך הוא , ובא לציון גואל ולשבי פשע ביעקב (ע"פ יש' נט , כ). ופחדו אל יי' ואל טובו באחרית הימים - כמו "ובאו ורננו במרום ציון ונהרו אל טוב יי' על דגן ועל תירוש ועל יצהר ועל בני צאן ובקר" וגו' (יר' לא , יא); ואומר "אז תראי ונהרת ופחד ורחב לבבך כי יהפך עליך המון ים חיל גוים יבאו לך" (יש' ס , ה).