מאגר הכתר הושע פרק ו עם פירוש ראב"ע

פרק ו
[א] לְכוּ֙ וְנָשׁ֣וּבָה אֶל־יְהוָ֔ה כִּ֛י ה֥וּא טָרָ֖ף וְיִרְפָּאֵ֑נוּ יַ֖ךְ וְיַחְבְּשֵֽׁנוּ:
[ב] יְחַיֵּ֖נוּ מִיֹּמָ֑יִם בַּיּוֹם֙ הַשְּׁלִישִׁ֔י יְקִמֵ֖נוּ וְנִחְיֶ֥ה לְפָנָֽיו:
[ג] וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ:
[ד] מָ֤ה אֶֽעֱשֶׂה־לְּךָ֙ אֶפְרַ֔יִם מָ֥ה אֶעֱשֶׂה־לְּךָ֖ יְהוּדָ֑ה וְחַסְדְּכֶם֙ כַּעֲנַן־בֹּ֔קֶר וְכַטַּ֖ל מַשְׁכִּ֥ים הֹלֵֽךְ:
[ה] עַל־כֵּ֗ן חָצַ֙בְתִּי֙ בַּנְּבִיאִ֔ים הֲרַגְתִּ֖ים בְּאִמְרֵי־פִ֑י וּמִשְׁפָּטֶ֖יךָ א֥וֹר יֵצֵֽא:
[ו] כִּ֛י חֶ֥סֶד חָפַ֖צְתִּי וְלֹא־זָ֑בַח וְדַ֥עַת אֱלֹהִ֖ים מֵעֹלֽוֹת:
[ז] וְהֵ֕מָּה כְּאָדָ֖ם עָבְר֣וּ בְרִ֑ית שָׁ֖ם בָּ֥גְדוּ בִֽי:
[ח] גִּלְעָ֕ד קִרְיַ֖ת פֹּ֣עֲלֵי אָ֑וֶן עֲקֻבָּ֖ה מִדָּֽם:
[ט] וּכְחַכֵּ֨י אִ֜ישׁ גְּדוּדִ֗ים חֶ֚בֶר כֹּהֲנִ֔ים דֶּ֖רֶךְ יְרַצְּחוּ־שֶׁ֑כְמָה כִּ֥י זִמָּ֖ה עָשֽׂוּ:
[י] בְּבֵית֙ יִשְׂרָאֵ֔ל רָאִ֖יתִי שַׁעֲרֽיּרִיָּ֑ה שַׁעֲרֽוּרִיָּ֑ה שָׁ֚ם זְנ֣וּת לְאֶפְרַ֔יִם נִטְמָ֖א יִשְׂרָאֵֽל:
[יא] גַּם־יְהוּדָ֕ה שָׁ֥ת קָצִ֖יר לָ֑ךְ בְּשׁוּבִ֖י שְׁב֥וּת עַמִּֽי: פ

פרק ו
(א) לכו. אמר טרף - בעבור "ככפיר" (הו' ה , יד). יך - מכה. ויחבשנו - כמו "ולא חבשו" (יש' א , ו) , כי המכה צריכה לזור ולחבש ולרכך באחרונה בשמן (ראה שם). ובאת מלת טרף - פועל עבר , עם יך שהוא עתיד , על דרך הזמן העומד , כאשר פירשתי בספרי (מאזנים ע' נז). (ב) יחיינו - ירפאנו , כמו "וימרחו על השחין ויחי" (יש' לח , כא); "עד חיותם" (יהו' ה , ח). וטעם יומיים - זמן קרוב. שלישי - הפך כל נשבר , כי אז יכאב (ראה בר' לד , כה). (ג) ונדעה - שנרדפה לדעת את יי' , כי זה סוד כל החכמות , ובעבור זה לבדו נברא האדם. רק לא יוכל לדעת את השם עד שילמד חכמות הרבה , שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה. וטעם כשחר - כי בתחלה ידע המשכיל השם במעשיו , כמו השחר בצאתו , ורגע אחרי רגע יגדל האור , עד שיראה האמת. ויבא - הטעם: שהשם יעירנו ויורנו האמת , על דרך "יערף כמטר לקחי" (דב' לב , ב). ואחרים (ראה יפת הושע ע' 339 ) אמרו , כי יבא לנו מרפא מהשם , כגשם "אשר לא יקוה לאיש" (מי' ה , ו); והטעם: כי אין מרפא כי אם מאתו. כמלקוש יורה ארץ - חסר וא"ו , כדרך "אדם שת" (דה"א א , א). גם יחסר אות בי"ת , כדרך "כי ששת ימים" (שמ' כ , יא). וככה הוא: כמלקוש ויורה בארץ. (ד) מה. הטעם , שהחסד הזה שאמרתם שתשובו לדעת השם - כענן בקר שלא יעמד. ומלת משכים איננו פועל , כמו "משכים היו" (יר' ה , ח): כאילו הוא שם לשחר. ולפי דעתי ש"משכים היו" - כל אחד; אם כן יהיה גם זה כן. (ה) על. חצבתי - כמו "חוצב בהר" (מ"א ה , כט). והטעם , שהרג קצות הנביאים שלהם , שהיו מתעים אותם שלא ישובו. הרגתים - בעבור שהם אמרו שקר לאמר אמרי פיהם , על כן הרגתים גם אני באמרי פי , אולי תשוב ישראל. ומשפטיך אור יצא - כמו "והוציא כאור צדקך" (תה' לז , ו). ועוד , בעבור שאמרו: "כשחר נכון מוצאו" (לעיל , ג). (ו) כי חסד חפצתי - חסד נכון , לא חסד כענן (ראה לעיל , ד). (ז) והמה - על נביאי השקר. (ח) גלעד. עקובה - כמו "עקוב הלב" (יר' יז , ט); "עשה בעקבה" (מ"ב י , יט). מדם - שנשפך. (ט) וכחכי - היו"ד תחת ה"א , על דרך "לכלא הפשע" (דנ' ט , כד) - גם הוא באל"ף תחת ה"א. ואלה השתים - מלות זרות הן , כי משפט בעלי הה"א בסמוך: 'לכלות' , 'לחכות'. והטעם - כאשר יחכו גדודים איש שיבא ויפשטוהו , ככה הם חבר כהנים. והנה הזכיר נביאי השקר (הו' ד , ה; לעיל , ה) גם הכהנים. שכמה - כמו "לעבדו שכם" (צפ' ג , ט). והנה 'גדודים' ישרת בעבור אחר: כגדודים בדרך ירצחו כולם. הטעם , שהכהנים יקחו מתנות כהונה בחזקה. (י) בבית. שערוריה - הטעם: דבר מגועל: "כתאנים השוערים" (יר' כט , יז). שם זנות לאפרים - רמז לעגלים בביתאל , שהוא לאפרים. (יא) גם יהודה - אחר שהזכיר אפרים. ושת קציר - כמו "ועשה קציר כמו נטע" (איוב יד , ט); והטעם , ששת קציר לך , ועזרך לעבד הבעל בביתאל. כאשר היה בלבי להשיב שבות עמי , שיאמרו "לכו ונשובה אל יי'" (לעיל , א) , ובעבור יהודה שהניח ביתי ועזרך , לא אשיב שבותך.