מאגר הכתר הושע פרק ו עם פירוש רש"י

פרק ו
(א) לכו ונשובה - ויאמרו: לכו ונשובה וגו'. יך - לשון הווה הוא; הוא מכה אותנו , והוא יחבשנו. (ב) יחיינו מיומים - יחזקנו משתי פורעניות שעברו עלינו , משתי מקדשות שחרבו. ביום השלישי - בבניין הבית השלישי יקימנו. מיומים - משתי עתים שעברו עלינו. ביום השלישי - בעת השלישי [יחיינו מיומים - יבריאנו משני ימים שיתחיל בתחבושת , כדרך רופא אומן מומחה לרבים האומר: בשני ימים אבריא את חולייך. ביום השלישי יקימנו - יקום והתהלך בחוץ על משענתו (ע"פ שמ' כא , יט). ונחיה לפניו - גם יאריך ימינו , לשון "ישמעאל יחיה לפניך" (בר' יז , יח). ומצינו דרכו של רופא חנם , הבראתו בשני ימים והקמתו בשלישי: "הנני רופא לך ביום השלישי תעלה בית יי'" (מ"ב כ , ה); כך פשוטו של דבר.]. (ג) לדעת את יי' - באמת ובתמים נכונים , כשחר זה אשר נכון מוצאו. ויבא (בנוסחנו: ויבוא) כגשם לנו - כגשם הבא להיות חיים לעולם , כך יבא להורות חיים לנו. יורה ארץ - ירוה ארץ. (ד) מה אעשה לך - מפני מידת הדין , [איך אוציא משפטיך לאור (ראה להלן , ה)]? חסדכם כענן בקר וגו' - כל טובתכם וצדקתכם אינן כלום. (ה) על כן חצבתי בנביאים וגו' - על אשר חצבתי להם דבריי על ידי הנביאים , והם לא נזהרו בהם , לפיכך הרגתים באמרי פי - בשביל אמרי פי; כך תירגם יונתן. על כן - כמו 'על אשר'; וכן "כי על כן ראיתי פניך" (בר' לג , י); "כי על כן לא נתתיה לשלה בני" (בר' לח , כו). ומשפטיך אור יצא - בתמיה: ואיך אוכל לשאת לכם פנים מפני מידת הדין?! ומוסב על "מה אעשה לך" (לעיל , ד). (ו) ודעת אלהים - חפצתי מעולות. (ז) כאדם - כאדם הראשון. שם בגדו בי - בארץ טובה שהושבתים בה , שם בגדו בי , כאדם שהכנסתיו לגן עדן ועבר על מצותי (ראה ב"ר יט , ט). (ח) עקבה מדם - מלאה אורבי רציחה; כמו "ואת עקבו" (יהו' ח , יג); "ויעקבני" (בר' כז , לו). (ט) וכחכי איש גדודים - וכאסיפות איש צייד דגים , האוספם יחד בחכה , כן חכי גדודיהם - חבורות כהניהם המתחברים ללכת בדרך אשר ירצחו שם כולם שכם אחד (ע"פ בר' מח , כב). כי זמה עשו - כי עצה היא אשר נתייעצו לפני אסיפתם , לאיזה מקום ילכו לרצח ולשלול שלל. וכחכי - 'איימורורש' בלעז. ואף בלשון משנה חכי איש לשון חיבור הוא (ראה ב"ק קיט , ב): ולא יטיל בו יותר משלשה חכין - הם תפירות שהסורק מחבר בהן שני ראשי הבגד יחד כשחובטן במקלות. ולשון זה משלי , והגון בעיניי; [וכן פירושו: וכשיש בהם חיבורי אדם הנאספים יחד , חבר כהנים , הוא לרצח יחד.] והראשון מדברי רבי מאיר שליח ציבור זצ"ל. שכמה - לשון 'כת אחת'. (י) שערוריה - יונתן תירגמו לשון שינוי , ששינו את דרכם. [וכן "שמה ושערוריה" (ראה יר' ה , ל).] (יא) גם יהודה - אף היא , הואיל וקלקלה , שת - המשית זמן פורענות לה. בשובי שבות עמי - בהוכיחי אותם לשובב משובותם. קציר - עת סילוקה וגלותה; כמו "עוד מעט ובאה עת הקציר לה" , בפורענות בבל בספר ירמיה (נא , לג). שבות עמי - לשון "משובה" (יר' ג , ו) , נערות וילדות; 'אינשביידורא' [בלעז]; וכן "בנים שובבים" (יר' ג , יד); "הבת השובבה" (יר' לא , כא).