מאגר הכתר הושע פרק ט עם פירוש ר' ישעיה מטראני

פרק ט
[א] אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־גִּיל֙ כָּעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן:
[ב] גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ:
[ג] לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ:
[ד] לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֘ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה:
[ה] מַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־יְהוָֽה:
[ו] כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶֽם:
[ז] בָּ֣אוּ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּ֚אוּ יְמֵ֣י הַשִּׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה:
[ח] צֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ עַל־כָּל־דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו:
[ט] הֶעְמִ֥יקוּ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם: ס
[י] כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם:
[יא] אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן:
[יב] כִּ֤י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם:
[יג] אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו:
[יד] תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים:
[טו] כָּל־רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּי־שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַ֚ל רֹ֣עַ מַעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרֲרִֽים:
[טז] הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י בַֽלי־בַֽל־יַעֲשׂ֑וּן גַּ֚ם כִּ֣י יֵלֵד֔וּן וְהֵמַתִּ֖י מַחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם:
[יז] יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִֽהְי֥וּ נֹדֲדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם: ס

פרק ט
(א) אל תשמח ישראל אל גיל כעמים - שעושין חגים לעבודה זרה. אהבת אתנן על כל גרנות דגן - כזונה שהולכת בגרנות מאהביה לקבל אתנן. (ג) ובאשור - לחם טמא יאכלו. (ד) כלחם אונים - האוכלים , כך הוא לחמם. כל אוכליו יטמאו - מפני שהם טמאי מת. כי לחמם לנפשם יהיה , לא יבוא בית יי' - שאין הבורא מקבלו. (ה) מה תעשו ליום מועד - שקבע להם השם לבוא אידם? וליום חג יי' - גם חג לשון 'זמן' הוא. (ו) כי הנה הלכו - בגולה משד האויבים. מצרים תקבצם - שיברחו שם. מוף תקברם - מארץ מצרים היא. החדרים הטובים שהיו מחמד לכספם - לאוצרותם , קמוש יירשם , חוח יעלה באהליהם. (ז) באו ימי השלום - שישלם להם השם גמולם. עתה ידעו ישראל - שהיו אומרין: הנביא אויל הוא , משוגע הוא איש הרוח , ולא היו שומעים לו. על רוב עונך ורבה משטמה - שֶלַשֵם עליך; והוי"ו יתירה. (ח) צופה הוא נעשה אפרים עם אלהים - שאומרין לנביאי אמת: אנחנו נביאים ולא אתה. והנביא , שמתנבא בשם הבורא , פח יקוש לו על כל דרכיו - שמעמידין עליו סרדיוטים לתופשו ולאוסרו במאסר , כמו שעשו לירמיה כמה פעמים (ראה יר' לז , טו - טז); ומשטמה יש לו בבית אלהיו. (ט) כימי הגבעה - חטאת ישראל (ע"פ הו' י , ט) שחטאו בפילגש בגבעה (ראה שו' יט - כא) ובפסל מיכה (ראה שו' יז - יח) , ולקו ישראל ובנימן. (י) ויהיו שיקוצים - בעיני השם. כאהבם - כפי מה שאהבם , שקצם. והוא כמו "כשמרם" (בנוסחנו: בשמרם; תה' יט , יב); ומפני הה"א נהפך לחטף קמץ והאל"ף לפתח (קמץ) , כדרך א"ח ה"ע. (יא) אפרים כעוף יתעופף כבודם - או מלידה או מבטן או מהריון; וזהו טוב להן. (יב) כי אם יגדלו... בניהם ושכלתים מאדם , כי גם אוי להם בשורי מהם - ממעשיהם; כמו 'בסורי' - כשאסור מביניהם. (יג) אפרים כאשר ראיתי לצר (בנוסחנו: לצור) - שהיתה שתולה בנוה שלה בשלוה גדולה ובגאוה , ואחריכן נחרבה , כך אראה אפרים , ואפרים עתיד להוציא אל הורג בניו. (יד) תן להם יי' - זאת הקללה; ומפרש: מה תתן להם? תן להם רחם משכיל ושדים צמקים - ואל יגדלו ליפול בחרב. (טו) כל רעתם בגלגל - שם היו רוב פסילים.