מאגר הכתר הושע פרק ט עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק ט
[א] אַל־תִּשְׂמַ֨ח יִשְׂרָאֵ֤ל ׀ אֶל־גִּיל֙ כָּעַמִּ֔ים כִּ֥י זָנִ֖יתָ מֵעַ֣ל אֱלֹהֶ֑יךָ אָהַ֣בְתָּ אֶתְנָ֔ן עַ֖ל כָּל־גָּרְנ֥וֹת דָּגָֽן:
[ב] גֹּ֥רֶן וָיֶ֖קֶב לֹ֣א יִרְעֵ֑ם וְתִיר֖וֹשׁ יְכַ֥חֶשׁ בָּֽהּ:
[ג] לֹ֥א יֵשְׁב֖וּ בְּאֶ֣רֶץ יְהוָ֑ה וְשָׁ֤ב אֶפְרַ֙יִם֙ מִצְרַ֔יִם וּבְאַשּׁ֖וּר טָמֵ֥א יֹאכֵֽלוּ:
[ד] לֹא־יִסְּכ֨וּ לַיהוָ֥ה ׀ יַיִן֘ וְלֹ֣א יֶעֶרְבוּ־לוֹ֒ זִבְחֵיהֶ֗ם כְּלֶ֤חֶם אוֹנִים֙ לָהֶ֔ם כָּל־אֹכְלָ֖יו יִטַּמָּ֑אוּ כִּֽי־לַחְמָ֣ם לְנַפְשָׁ֔ם לֹ֥א יָב֖וֹא בֵּ֥ית יְהוָֽה:
[ה] מַֽה־תַּעֲשׂ֖וּ לְי֣וֹם מוֹעֵ֑ד וּלְי֖וֹם חַג־יְהוָֽה:
[ו] כִּֽי־הִנֵּ֤ה הָֽלְכוּ֙ מִשֹּׁ֔ד מִצְרַ֥יִם תְּקַבְּצֵ֖ם מֹ֣ף תְּקַבְּרֵ֑ם מַחְמַ֣ד לְכַסְפָּ֗ם קִמּוֹשׂ֙ יִֽירָשֵׁ֔ם ח֖וֹחַ בְּאָהֳלֵיהֶֽם:
[ז] בָּ֣אוּ׀ יְמֵ֣י הַפְּקֻדָּ֗ה בָּ֚אוּ יְמֵ֣י הַשִּׁלֻּ֔ם יֵדְע֖וּ יִשְׂרָאֵ֑ל אֱוִ֣יל הַנָּבִ֗יא מְשֻׁגָּע֙ אִ֣ישׁ הָר֔וּחַ עַ֚ל רֹ֣ב עֲוֺנְךָ֔ וְרַבָּ֖ה מַשְׂטֵמָֽה:
[ח] צֹפֶ֥ה אֶפְרַ֖יִם עִם־אֱלֹהָ֑י נָבִ֞יא פַּ֤ח יָקוֹשׁ֙ עַל־כָּל־דְּרָכָ֔יו מַשְׂטֵמָ֖ה בְּבֵ֥ית אֱלֹהָֽיו:
[ט] הֶעְמִ֥יקוּ שִׁחֵ֖תוּ כִּימֵ֣י הַגִּבְעָ֑ה יִזְכּ֣וֹר עֲוֺנָ֔ם יִפְק֖וֹד חַטֹּאותָֽם: ס
[י] כַּעֲנָבִ֣ים בַּמִּדְבָּ֗ר מָצָ֙אתִי֙ יִשְׂרָאֵ֔ל כְּבִכּוּרָ֤ה בִתְאֵנָה֙ בְּרֵ֣אשִׁיתָ֔הּ רָאִ֖יתִי אֲבוֹתֵיכֶ֑ם הֵ֜מָּה בָּ֣אוּ בַֽעַל־פְּע֗וֹר וַיִּנָּֽזְרוּ֙ לַבֹּ֔שֶׁת וַיִּהְי֥וּ שִׁקּוּצִ֖ים כְּאָהֳבָֽם:
[יא] אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן:
[יב] כִּ֤י אִם־יְגַדְּלוּ֙ אֶת־בְּנֵיהֶ֔ם וְשִׁכַּלְתִּ֖ים מֵאָדָ֑ם כִּֽי־גַם־א֥וֹי לָהֶ֖ם בְּשׂוּרִ֥י מֵהֶֽם:
[יג] אֶפְרַ֛יִם כַּאֲשֶׁר־רָאִ֥יתִי לְצ֖וֹר שְׁתוּלָ֣ה בְנָוֶ֑ה וְאֶפְרַ֕יִם לְהוֹצִ֥יא אֶל־הֹרֵ֖ג בָּנָֽיו:
[יד] תֵּן־לָהֶ֥ם יְהוָ֖ה מַה־תִּתֵּ֑ן תֵּן־לָהֶם֙ רֶ֣חֶם מַשְׁכִּ֔יל וְשָׁדַ֖יִם צֹמְקִֽים:
[טו] כָּל־רָעָתָ֤ם בַּגִּלְגָּל֙ כִּי־שָׁ֣ם שְׂנֵאתִ֔ים עַ֚ל רֹ֣עַ מַעַלְלֵיהֶ֔ם מִבֵּיתִ֖י אֲגָרְשֵׁ֑ם לֹ֤א אוֹסֵף֙ אַהֲבָתָ֔ם כָּל־שָׂרֵיהֶ֖ם סֹרֲרִֽים:
[טז] הֻכָּ֣ה אֶפְרַ֔יִם שָׁרְשָׁ֥ם יָבֵ֖שׁ פְּרִ֣י בַֽלי־בַֽל־יַעֲשׂ֑וּן גַּ֚ם כִּ֣י יֵלֵד֔וּן וְהֵמַתִּ֖י מַחֲמַדֵּ֥י בִטְנָֽם:
[יז] יִמְאָסֵ֣ם אֱלֹהַ֔י כִּ֛י לֹ֥א שָׁמְע֖וּ ל֑וֹ וְיִֽהְי֥וּ נֹדֲדִ֖ים בַּגּוֹיִֽם: ס

פרק ט
(א) אל תשמח ישראל אל גיל כעמים - כמו שיגילו עמים. למה? כי זנית מעל אלהיך. אהבת אתנן - פירוש: אהבת ליתן אתנן לבעל מכל גרנות דגן. על כן: (ב) גרן ויקב לא ירעם - כלומר: לא יספיק להם. (ד) לא יערבו לו - דומה לו: "וערבה ליי'" (מל' ג , ד). זבחיהם כלחם אונים - פירוש: זבחיהם כלחם מתים; ודמיונו: "לא אכלתי באוני ממנו" (דב' כו , יד); שכל מי שאוכל אותו יטמא. כי לחמם לנפשם יקחו אותו , לא יביאו אותו בית יי'. (ה) ומה תעשו ליום מועד , ששם לכם הקדוש ברוך הוא להביא עליכם הרע? (ו) כי הנה הלכו משד - פירוש: יאמר הנביא: כשיבוא השודד עליכם , ותברחו במצרים - מה יועיל לכם? במף תקָברו. מחמד לכספם - כלומר: תחת מחמד כספכם תירשו קימשונים. קמוש וחוח - אחד הוא. (ז) באו ימי הפקודה , באו ימי השילום - פירוש: יאמר הנביא לישראל: באו הימים אשר פקד יי' על ישראל להביא עליהם הרעה , ובאו ימי התשלום , שישלם להם הקדוש ברוך הוא גמול. ידעו ישראל כי באו ימי הפקודה וימי השילום , על כי היו אומרים לנביא שהיה מוכיח אותם: אויל הוא ומשוגע ואיש הרוח; ועל רוב עונות. ורבה משטמה - דמיונו: "וישטם עשו" (בר' כז , מא). (ח) צפה אפרים עם אלהי - פירוש: לפי שהיו אומרים על נביאי יי' שהם אוילים ומשוגעים (ראה לעיל , ז) , העמידו להם נביא השקר ואומרים כי זה עם אלהי. והנביא ההוא הוא פח יקוש על כל דרכיו ומשטמה בבית האלוה שלהם. (ט) העמיקו להשחית כימי הגבעה , על כן יזכור עוונם. (י) כענבים מצאתי ישראל במדבר; כבכורה בתאינה בראשיתה - שהיא חמודה לראות , כך ראיתי אבותיכם. והמה הרעו ועבדו לבעל פעור , וינזרו לבשת ויהיו שיקוצים כאהבם - כמו הפסל , אשר אהבו לילך אחריו. (יא) אפרים כעוף יעוף כבודם מלידה ומבטן ומהריון - כלומר: לא ילדו. (יב) וגם אם יגדלו את בניהם , כלומר: אם ילדו ויגדלו את בניהם - ושיכלתים מאדם; כלומר: אהרוג אותם. כי גם אוי להם בשורי מהם - פירוש: כשאסוּר מהם. (יג) אפרים כאשר ראיתי לצור שתולה בנוה - פירוש: יאמר הנביא: כך ראיתי אפרים שתולה בנוה כמו צֹר , אבל עתה יוציא אל הרג בניו. (יד) תן להם יי' , מה תתן - פירוש: אמר הנביא: מאחר שאם יגדלו את בניהם אתה תהרגם (ראה לעיל , יב) , וגם הוא יוציא "אל הרג בניו" (לעיל , יג) , תן להם מעתה רחם משכיל ושדים צומקים , שלא ילדו ויצטערו כל כך אחר כן.