מאגר הכתר הושע פרק ט עם פירוש ראב"ע

פרק ט
(א-ב) אל - הטעם: כל גוי אם ישמח בבא להם גדולה , דין הוא כי אין אחד מהם שיזנה מתחת אלהיו , כאשר עשית אתה. אהבת לתת אתנן לבעלים תחת מעשר אלהיך , וזאת ה'זנות'; על כן: גרן ויקב... - כי זרים יקחום. יכחש בם - כאילו לא יכירם. (ג) לא ישבו. ובאשור טמא יאכלו - כי כן היו אוכלים בארץ יי' , אחר שלא יתנו קודש השם , ויתנו אתנן (ראה לעיל , א). (ד) לא... - הנשארים. ואילו היו להם - לא יערבו לו. כלחם אונים - כמו "לא אכלתי באוני" (דב' כו , יד); והוא שם דבר , ולשון רבים: אונים. (ה) מה. חג יי' - כנגד זבחיכם. (ו) כי הנה הלכו מפחד שד [מצרים] שיבואם. יש מהם שימותו במצרים גם בדרכים. על כן אמר: מחמד לכספם. והנה לשוד ילכו. (ז) באו ימי השלום - שישלם השם לכם , שהייתם אומרים על נביא השם שהוא אויל , ואיש אשר רוח השם בו - הוא משגע , על רב עונך ורב המשטמה שיש בלב כל אחד. (ח) צפה - הטעם: שאמר כי נביא השם הוא אויל (ראה לעיל , ז) , והוא עשה מעצמו צפה; והוא כמו נביא שהוא צופה מה להיות. וזה נביא השקר הוא פח יקוש. וטעם משטמה בבית אלהיו - כדרך שהזכיר בתחלה "וכשלת היום וכשל גם נביא" (הו' ד , ה). (ט) העמיקו - להרע. כימי הגבעה - שמרד בנימן (ראה שו' כ , יב ואי'). (י) כענבים... - כדרך "ימצאהו בארץ מדבר" (דב' לב , י). וטעם כענבים במדבר - שאין שם יישוב; כל מוצאם ישמח בהם. וככה: כבכורה בתאנה. ולא היתה שמחתי רק (אלא) מעט , כי לא עמדה. כי השתחוו לבעל פעור , וינזרו מאחרי לבשת - כמו "והבשת אכלה... יגיע" (יר' ג , כד) - שם לאליל. ויהיו שקוצים - שנטמאו בעבור אהבת נשי מדין (ראה במ' כה). (יא) אפרים. טעם כעוף - על המהירות , שלא ישמחו ולא יהיה להם כבוד מהלידה. גם מבטן - כאשר תראה בטן ההרה שהתנפחה. מהריון - כאשר יפסק דם האשה. והנה הטעם: כי ימעט ההריון , ואם היה - לא יגיע להראות , ואם הגיע - ימות הוולד לפני הלידה. והוא שם דבר , כמו 'דיעה' , על כן אחריו אם ילדו ויגדלו את בניהם , אשכלם , שלא יגיעו להיותם אדם (ראה להלן , יב). (יב) בשורי מהם - שי"ן תחת סמ"ך. (יג) אפרים יהיה כצור , שהיתה שתולה בנוה וכסוה המים - כך ראיתי בנבואה שיוציא האב אל הורג בניו. (יד) תן - יתפלל הנביא: אחרי שגזרת עליהם שיוציא כל אחד בניו אל ההורג (ראה לעיל , יג) - אולי ימותו קטנים , ולא יהיה צערם גדול. וזהו: תן... רחם משכיל - שימותו בבטן , והילודים ימותו באפס חלב. צומקים - כמו "צמוקים" (ש"א כה , יח) , יבישים. (טו) כל. טעם בגלגל - הוא המקום שהיו שם בעברם את הירדן (ראה יהו' ד , יט). היה ראוי שיזכירו את טובתי בהיות אבותיהם שם , שהבאתים אל ארצי; ועתה אגרשם מביתי. (טז) הוכה - הטעם: הוכה העץ; משל לאבות ובנים. (יז) ימאסם. אמר הנביא: אלהי , כי אינינו אלהיהים.