מאגר הכתר הושע פרק ט טקסט בלבד

פרק ט
[א] אל־תשמח ישראל ׀ אל־גיל כעמים כי זנית מעל אלהיך אהבת אתנן על כל־גרנות דגן:
[ב] גרן ויקב לא ירעם ותירוש יכחש בה:
[ג] לא ישבו בארץ יהוה ושב אפרים מצרים ובאשור טמא יאכלו:
[ד] לא־יסכו ליהוה ׀ יין ולא יערבו־לו זבחיהם כלחם אונים להם כל־אכליו יטמאו כי־לחמם לנפשם לא יבוא בית יהוה:
[ה] מה־תעשו ליום מועד וליום חג־יהוה:
[ו] כי־הנה הלכו משד מצרים תקבצם מף תקברם מחמד לכספם קמוש יירשם חוח באהליהם:
[ז] באו׀ ימי הפקדה באו ימי השלם ידעו ישראל אויל הנביא משגע איש הרוח על רב עונך ורבה משטמה:
[ח] צפה אפרים עם־אלהי נביא פח יקוש על־כל־דרכיו משטמה בבית אלהיו:
[ט] העמיקו שחתו כימי הגבעה יזכור עונם יפקוד חטאותם: ס
[י] כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשיתה ראיתי אבותיכם המה באו בעל־פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם:
[יא] אפרים כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון:
[יב] כי אם־יגדלו את־בניהם ושכלתים מאדם כי־גם־אוי להם בשורי מהם:
[יג] אפרים כאשר־ראיתי לצור שתולה בנוה ואפרים להוציא אל־הרג בניו:
[יד] תן־להם יהוה מה־תתן תן־להם רחם משכיל ושדים צמקים:
[טו] כל־רעתם בגלגל כי־שם שנאתים על רע מעלליהם מביתי אגרשם לא אוסף אהבתם כל־שריהם סררים:
[טז] הכה אפרים שרשם יבש פרי בלי־בל־יעשון גם כי ילדון והמתי מחמדי בטנם:
[יז] ימאסם אלהי כי לא שמעו לו ויהיו נדדים בגוים: ס