מאגר הכתר יואל פרק א עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק א
(א) דבר יי' אשר היה אל יואל בן פתואל - לא זכר בזה זמנו ושם המלכים שהיו בזמנו כמו שעשה הושע וישעיה. ואולם מדבריו נכר , לפי דעתי , כי זה הנביא לא דבר כלל ביעוד חורבן בית ראשון , ולכן לא ידבר כלל ביעוד בית שני , כל שכן בחרבן בית שני ובבנין השלישי; רק נבא על מאורע הארבה שהיה בארץ ישראל. והיה להם בית המקדש , אם הראשון או השני , כמו שמבואר מדבריו. ואחַר נבא על הִוָּשע עַמֵנו מצרות חזקות מיתר האומות , בעת היות להם בית המקדש. ולכן יֵרָאה לי , כי זה הנביא , אחר שנתאמת לו מפי הושע וישעיה וזולתם מן הקודמים לו כי בית ראשון יחרב ויבָּנה שני , והם לא יעדו מאורעים שיהיו לעמנו בזמן בית שני , זולת מה שיעד יחזקאל (ראה פירושו יואל ג , א) ענין קום החיה השלישית (ראה דנ' ז , ו; ח , כא) וצרות עמנו מִצדה , עד שבאו בני חשמונאי ונצחום - חִזק זה הנביא זה הענין גם כן; ולכן אמר: "ובני יהודה ובני ירושלם מכרתם לבני היונים" (יואל ד , ו). וזה , כי ממשלת החיה השנית (ראה דנ' ז , ה) לא שקדה , רק כמו שלשים שנה , ותכף בא ממשלת החיה השלישית שהיא מלכות יון , הצרו לישראל מאד , עד שבאו בני חשמונאי. ועל זה כתב זה הנביא "והיה אחרי כן אשפוך (בנוסחנו נוסף 'את') רוחי על כל בשר" (ג , א) , עד סוף ספרו. רק שנבא תחלה מאורע הארבה , שהיה מדעתי בזמן בית שני , אם בממשלת החיה השנית או בשלישית. כי אין זה ענין אחד עם הבצרות שזכר ירמיה (ראה יר' יד , א) , כי מדעתי אותו המאורע היה בבית ראשון; כי לא דבר כלל מענין בית שני , רק בנייתו , אבל יחזקאל וזה הנביא עברו יותר. ועוד אבאר זה (ראה יואל ג , א). (ג) ובניהם לדור אחר - הטעם: וכן תמיד , כל מה שיפקוד לכם זכרונות. ויותר קצר מה שאמר ירמיה: "לכן עוד אריב אתכם נאם יי' ואת בני בניכם אריב" (ב , ט). והכל נכון בעברי ובהגיון. (ו) גוי - ענינו: קיבוץ. שניו שני אריה - להפלגה. והרבה הפלגות גם כן בזה הספר , וכבר העירם המורה (מו"נ ב , כט). (ח) כבתולה - על שם העבר. (יא-יב) על חטה - זה רומז לאכרים; ואמרוֹ הגפן הובישה - רמז לכורמים. (יג) אלהי - ואחר: אלהיכם; והכל נכון. (טו) וכשד משדי יבא (בנוסחנו: יבוא) - כן זכר זה ישעיה (יג , ו) , ושם העירונו. (יז) עבשו - שרש היה בעברי , לא נמצא , רק זה הנה. כמה וכמה יש , לא נמצא בספרים שהם אצלנו , רק אחד; וחלילה שיהיה בכל העברי תמורה! וטעם זה: נפסדו. פרדות - הגרעינים מן הזרע , שהם חלקים נפרדים , חלוקים. מגרפותיהם - גושי העפר. ממגורות - כטעם אוצרות; כי שם יאספו התבואות. (יח) נאשמו - חטאו וחסרו.