מאגר הכתר יואל פרק א עם פירוש ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד

פרק א
(א-ב) דבר יי' אשר היה אל יואל בן פתואל. שמעו זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ , ההיתה זאת הרעה בימיכם ואם בימי אבותיכם - יתכן כי היה שנת בצורת קודם הארבה (ראה להלן , ד). (ג) עליה לבניכם - כלומר: זאת הרעה לבניכם ספרו , ובניכם (לבניהם) . (ד) יתר הגזם אכל הארבה. גזם וארבה וילק וחסיל - הכל מין ארבה הוא. (ו) כי גוי עלה על ארצי - זה הארבה (ראה לעיל , ד). (ז) ותאינתי לקצפה - כמו "קצף על פני מים" (הו' י , ז). חשף חשפה והשליך - כלומר: יקלוף העור שלמעלה עד שיישארו השריגים לבנים. ודמיונו: "חשף יי' את זרוע קדשו" (יש' נב , י). (ח-ט) אלי כבתולה חגורת שק - פירוש: יאמר הנביא לישראל: תעשה יללה כבתולה שחוגרת שק על בעל נעוריה , כי הכרת מנחה ונסך מבית יי'. (טו) אהה ליום כי קרוב יום יי' - להביא זה הארבה. וכשוד משדי יבוא - פירוש: וכשד מתקיף יבא; ודמיונו: "וקול (לפנינו: כקול) מים רבים כקול שדי" (יח' א , כד) , שפירושו: כקול תקיף. (טז) הלא (בנוסחנו: הלוא) נגד עינינו אכל נכרת , ונכרת מבית אלהינו שמחה וגיל. (יז) עבשו פרודות תחת מגרפותיהם - פירוש: לזו המילה אין לה דמיון במקרא; ופתרונו: עפשו; כלומר: אפילו אותם החיטים שהם זרועים והם נפרדים , נתעפשו תחת מגרפותיהם , כלומר: תחת האגרוף שלהם , והוא התֶלֶם. וגם נשמו האוצרות ונהרסו ממגורות. ועל כן נשמו ונהרסו - כי הוביש דגן. (יח) גם עדרי הצאן נאשמו - כי אין להם עשב. (כ) גם בהמות שדה תערג (בנוסחנו: תערוג) אליך - פירוש: תצעק אליך; ודמיונו: "כאייל תערוג על אפיקי מים" (תה' מב , ב).