מאגר הכתר יואל פרק א טקסט בלבד

פרק א
[א] דבר־יהוה אשר היה אל־יואל בן־פתואל:
[ב] שמעו־זאת הזקנים והאזינו כל יושבי הארץ ההיתה זאת בימיכם ואם בימי אבתיכם:
[ג] עליה לבניכם ספרו ובניכם לבניהם ובניהם לדור אחר:
[ד] יתר הגזם אכל הארבה ויתר הארבה אכל הילק ויתר הילק אכל החסיל:
[ה] הקיצו שכורים ובכו והיללו כל־שתי יין על־עסיס כי נכרת מפיכם:
[ו] כי־גוי עלה על־ארצי עצום ואין מספר שניו שני אריה ומתלעות לביא לו:
[ז] שם גפני לשמה ותאנתי לקצפה חשף חשפה והשליך הלבינו שריגיה:
[ח] אלי כבתולה חגרת־שק על־בעל נעוריה:
[ט] הכרת מנחה ונסך מבית יהוה אבלו הכהנים משרתי יהוה:
[י] שדד שדה אבלה אדמה כי שדד דגן הוביש תירוש אמלל יצהר:
[יא] הבישו אכרים הילילו כרמים על־חטה ועל־שערה כי אבד קציר שדה:
[יב] הגפן הובישה והתאנה אמללה רמון גם־תמר ותפוח כל־עצי השדה יבשו כי־הביש ששון מן־בני אדם: ס
[יג] חגרו וספדו הכהנים הילילו משרתי מזבח באו לינו בשקים משרתי אלהי כי נמנע מבית אלהיכם מנחה ונסך:
[יד] קדשו־צום קראו עצרה אספו זקנים כל ישבי הארץ בית יהוה אלהיכם וזעקו אל־יהוה:
[טו] אהה ליום כי קרוב יום יהוה וכשד משדי יבוא:
[טז] הלוא נגד עינינו אכל נכרת מבית אלהינו שמחה וגיל:
[יז] עבשו פרדות תחת מגרפתיהם נשמו אצרות נהרסו ממגרות כי הביש דגן:
[יח] מה־נאנחה בהמה נבכו עדרי בקר כי אין מרעה להם גם־עדרי הצאן נאשמו:
[יט] אליך יהוה אקרא כי אש אכלה נאות מדבר ולהבה להטה כל־עצי השדה:
[כ] גם־בהמות שדה תערוג אליך כי יבשו אפיקי מים ואש אכלה נאות המדבר: ס