מאגר הכתר יואל פרק א עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק א
(א) דבר יי' אשר היה אל יואל בן פתואל - שנינו ב'סדר עולם' (? וראה סע"ר כ) , שיואל בן פתואל נתנבא נבואה זו בימי יהורם בן אחאב ובימי אלישע. (ד) יתר הגזם אכל הארבה - על אותו רעב שהיה שבע שנים , שמפרש בספר מלכים: "ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי את וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יי' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים" (מ"ב ח , א). ומצינו ב'הלכות גדולות' (ה"ג עו) שאילו שלשה נביאים נתנבאו בפרק אחד בימי בעשא: יואל , נחום וחבקוק. חסיל - פתרון: דמחסר וכלה (ראה ירוש' תענית ג , ו [סו , ד]); שאינו משאיר כלום. (ו) כי גוי עלה אל (לפנינו: על) ארצי - אסיפת ארבה קרוי 'גוי'. (ז) ותאנתי לקצפה - 'אסכורצא' (קליפה בלעז). חשוף חשפה והשליך והלבינו (בנוסחנו: הלבינו) שריגיה - משחשף ירוק שבאילן , הלבינו שריגיה - הם לבנים ויבישים קל מהרה (ע"פ יואל ד , ד). (ח) אלי - לשון 'יללה'. על בעל נעוריה - שאין לה תנחומים. (י) שודד שדה אבלה אדמה - זהו מן ה'כפולים' , שבתחילתן סתומים ובצידן מפורשים: כשהוא אומר שודד שדה - איני יודע ממה שודד , כשהוא אומר אבלה אדמה - איני יודע ממה אבלה; הרי פתרונן בצידן: מה שאמרתי שודד שדה - כי שודד דגן , ומה שאמרתי אבלה אדמה - פתרון: מפני שהוביש תירוש. (יא) איכרים - חורשי בשוורים. כורמים - נוטעי כרמים. (יד) קדשו צום קראו עצרה - תבחרו צום. (טז) הלא (בנוסחנו: הלוא) נגד עינינו אוכל נכרת - ולא יכולנו להצילו מפני חיות רעות. (יז) עבשו פרודות - כמו 'עפשו'; ולשון התלמוד: שלא תתעפש הפת (ראה תוס' תרומות ט , י). פרודות - 'דוגש' בלעז (נסרי החבית; ראה פירושו הו' ד , יד); מגרפותיהם - 'צרקלש' בלעז (חישוקי החבית). נהרסו ממגורות - אסיפת תבואה בגורן. (יח) נבוכו עדרי בקר - כמו "נבוכים הם בארץ" (שמ' יד , ג); שהולכים לכאן ולכאן למצוא דשא. (יט) אליך יי' אקרא - כשהנביא רואה כך (ראה לעיל , טז - יח) , היה הקדוש ברוך הוא קורא על האש: אכלה נאות מדבר אש שאוכל ושורף את התבואה. נאות מדבר ― מלון מדבר , שהרועים לנים בו. (כ) וגם בהמות... תערוג אליך - פתרון: איילות השדה (ע"פ שה"ש ב , ז) תערוגנה בקולן. פתר (דונש ע' * 31 ): 'ערג' לאיילים (ראה תה' מב , ב) כ'נהם' לשחלים (ראה מש' כח , טו).