מאגר הכתר יואל פרק א עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק א
[א] דְּבַר־יְהוָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָיָ֔ה אֶל־יוֹאֵ֖ל בֶּן־פְּתוּאֵֽל:
[ב] שִׁמְעוּ־זֹאת֙ הַזְּקֵנִ֔ים וְהַֽאֲזִ֔ינוּ כֹּ֖ל יוֹשְׁבֵ֣י הָאָ֑רֶץ הֶהָ֤יְתָה זֹּאת֙ בִּֽימֵיכֶ֔ם וְאִ֖ם בִּימֵ֥י אֲבֹתֵיכֶֽם:
[ג] עָלֶ֖יהָ לִבְנֵיכֶ֣ם סַפֵּ֑רוּ וּבְנֵיכֶם֙ לִבְנֵיהֶ֔ם וּבְנֵיהֶ֖ם לְד֥וֹר אַחֵֽר:
[ד] יֶ֤תֶר הַגָּזָם֙ אָכַ֣ל הָאַרְבֶּ֔ה וְיֶ֥תֶר הָאַרְבֶּ֖ה אָכַ֣ל הַיָּ֑לֶק וְיֶ֣תֶר הַיֶּ֔לֶק אָכַ֖ל הֶחָסִֽיל:
[ה] הָקִ֤יצוּ שִׁכּוֹרִים֙ וּבְכ֔וּ וְהֵילִ֖לוּ כָּל־שֹׁ֣תֵי יָ֑יִן עַל־עָסִ֕יס כִּ֥י נִכְרַ֖ת מִפִּיכֶֽם:
[ו] כִּי־גוֹי֙ עָלָ֣ה עַל־אַרְצִ֔י עָצ֖וּם וְאֵ֣ין מִסְפָּ֑ר שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ:
[ז] שָׂ֤ם גַּפְנִי֙ לְשַׁמָּ֔ה וּתְאֵנָתִ֖י לִקְצָפָ֑ה חָשֹׂ֤ף חֲשָׂפָהּ֙ וְהִשְׁלִ֔יךְ הִלְבִּ֖ינוּ שָׂרִיגֶֽיהָ:
[ח] אֱלִ֕י כִּבְתוּלָ֥ה חֲגֻרַת־שַׂ֖ק עַל־בַּ֥עַל נְעוּרֶֽיהָ:
[ט] הָכְרַ֥ת מִנְחָ֛ה וָנֶ֖סֶךְ מִבֵּ֣ית יְהוָ֑ה אָֽבְלוּ֙ הַכֹּ֣הֲנִ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י יְהוָֽה:
[י] שֻׁדַּ֣ד שָׂדֶ֔ה אָבְלָ֖ה אֲדָמָ֑ה כִּ֚י שֻׁדַּ֣ד דָּגָ֔ן הוֹבִ֥ישׁ תִּיר֖וֹשׁ אֻמְלַ֥ל יִצְהָֽר:
[יא] הֹבִ֣ישׁוּ אִכָּרִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ כֹּֽרְמִ֔ים עַל־חִטָּ֖ה וְעַל־שְׂעֹרָ֑ה כִּ֥י אָבַ֖ד קְצִ֥יר שָׂדֶֽה:
[יב] הַגֶּ֣פֶן הוֹבִ֔ישָׁה וְהַתְּאֵנָ֖ה אֻמְלָ֑לָה רִמּ֞וֹן גַּם־תָּמָ֣ר וְתַפּ֗וּחַ כָּל־עֲצֵ֤י הַשָּׂדֶה֙ יָבֵ֔שׁוּ כִּי־הֹבִ֥ישׁ שָׂשׂ֖וֹן מִן־בְּנֵ֥י אָדָֽם: ס
[יג] חִגְר֨וּ וְסִפְד֜וּ הַכֹּהֲנִ֗ים הֵילִ֙ילוּ֙ מְשָׁרְתֵ֣י מִזְבֵּ֔חַ בֹּ֚אוּ לִ֣ינוּ בַשַּׂקִּ֔ים מְשָׁרְתֵ֖י אֱלֹהָ֑י כִּ֥י נִמְנַ֛ע מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵיכֶ֖ם מִנְחָ֥ה וָנָֽסֶךְ:
[יד] קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהוָֽה:
[טו] אֲהָ֖הּ לַיּ֑וֹם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה וּכְשֹׁ֖ד מִשַּׁדַּ֥י יָבֽוֹא:
[טז] הֲל֛וֹא נֶ֥גֶד עֵינֵ֖ינוּ אֹ֣כֶל נִכְרָ֑ת מִבֵּ֥ית אֱלֹהֵ֖ינוּ שִׂמְחָ֥ה וָגִֽיל:
[יז] עָבְשׁ֣וּ פְרֻד֗וֹת תַּ֚חַת מֶגְרְפֹ֣תֵיהֶ֔ם נָשַׁ֙מּוּ֙ אֹֽצָר֔וֹת נֶהֶרְס֖וּ מַמְּגֻר֑וֹת כִּ֥י הֹבִ֖ישׁ דָּגָֽן:
[יח] מַה־נֶּאֶנְחָ֣ה בְהֵמָ֗ה נָבֹ֙כוּ֙ עֶדְרֵ֣י בָקָ֔ר כִּ֛י אֵ֥ין מִרְעֶ֖ה לָהֶ֑ם גַּם־עֶדְרֵ֥י הַצֹּ֖אן נֶאְשָֽׁמוּ:
[יט] אֵלֶ֥יךָ יְהוָ֖ה אֶקְרָ֑א כִּ֣י אֵ֗שׁ אָֽכְלָה֙ נְא֣וֹת מִדְבָּ֔ר וְלֶ֣הָבָ֔ה לִהֲטָ֖ה כָּל־עֲצֵ֥י הַשָּׂדֶֽה:
[כ] גַּם־בַּהֲמ֥וֹת שָׂדֶ֖ה תַּעֲר֣וֹג אֵלֶ֑יךָ כִּ֤י יָֽבְשׁוּ֙ אֲפִ֣יקֵי מָ֔יִם וְאֵ֕שׁ אָכְלָ֖ה נְא֥וֹת הַמִּדְבָּֽר: ס

פרק א
(א) דבר יי' אשר היה אל יואל בן פתואל - שנינו ב'סדר עולם' (? וראה סע"ר כ) , שיואל בן פתואל נתנבא נבואה זו בימי יהורם בן אחאב ובימי אלישע. (ד) יתר הגזם אכל הארבה - על אותו רעב שהיה שבע שנים , שמפרש בספר מלכים: "ואלישע דבר אל האשה אשר החיה את בנה לאמר קומי ולכי את וביתך וגורי באשר תגורי כי קרא יי' לרעב וגם בא אל הארץ שבע שנים" (מ"ב ח , א). ומצינו ב'הלכות גדולות' (ה"ג עו) שאילו שלשה נביאים נתנבאו בפרק אחד בימי בעשא: יואל , נחום וחבקוק. חסיל - פתרון: דמחסר וכלה (ראה ירוש' תענית ג , ו [סו , ד]); שאינו משאיר כלום. (ו) כי גוי עלה אל (לפנינו: על) ארצי - אסיפת ארבה קרוי 'גוי'. (ז) ותאנתי לקצפה - 'אסכורצא' (קליפה בלעז). חשוף חשפה והשליך והלבינו (בנוסחנו: הלבינו) שריגיה - משחשף ירוק שבאילן , הלבינו שריגיה - הם לבנים ויבישים קל מהרה (ע"פ יואל ד , ד). (ח) אלי - לשון 'יללה'. על בעל נעוריה - שאין לה תנחומים. (י) שודד שדה אבלה אדמה - זהו מן ה'כפולים' , שבתחילתן סתומים ובצידן מפורשים: כשהוא אומר שודד שדה - איני יודע ממה שודד , כשהוא אומר אבלה אדמה - איני יודע ממה אבלה; הרי פתרונן בצידן: מה שאמרתי שודד שדה - כי שודד דגן , ומה שאמרתי אבלה אדמה - פתרון: מפני שהוביש תירוש. (יא) איכרים - חורשי בשוורים. כורמים - נוטעי כרמים. (יד) קדשו צום קראו עצרה - תבחרו צום. (טז) הלא (בנוסחנו: הלוא) נגד עינינו אוכל נכרת - ולא יכולנו להצילו מפני חיות רעות. (יז) עבשו פרודות - כמו 'עפשו'; ולשון התלמוד: שלא תתעפש הפת (ראה תוס' תרומות ט , י). פרודות - 'דוגש' בלעז (נסרי החבית; ראה פירושו הו' ד , יד); מגרפותיהם - 'צרקלש' בלעז (חישוקי החבית). נהרסו ממגורות - אסיפת תבואה בגורן. (יח) נבוכו עדרי בקר - כמו "נבוכים הם בארץ" (שמ' יד , ג); שהולכים לכאן ולכאן למצוא דשא. (יט) אליך יי' אקרא - כשהנביא רואה כך (ראה לעיל , טז - יח) , היה הקדוש ברוך הוא קורא על האש: אכלה נאות מדבר אש שאוכל ושורף את התבואה. נאות מדבר מלון מדבר , שהרועים לנים בו. (כ) וגם בהמות... תערוג אליך - פתרון: איילות השדה (ע"פ שה"ש ב , ז) תערוגנה בקולן. פתר (דונש ע' * 31 ): 'ערג' לאיילים (ראה תה' מב , ב) כ'נהם' לשחלים (ראה מש' כח , טו).