מאגר הכתר יואל פרק ד עם פירוש ר' אליעזר מבלגנצי

פרק ד
[א] כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אָשִׁ֛וב אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם:
[ב] וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ:
[ג] וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ:
[ד] וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ה] אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם:
[ז] הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ח] וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר: פ
[ט] קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה:
[י] כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי:
[יא] ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יב] יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב:
[יג] שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם:
[יד] הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ:
[טו] שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם:
[טז] וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יז] וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד: ס
[יח] וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים:
[יט] מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם:
[כ] וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר:
[כא] וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן:

פרק ד
(א-ב) ומה הוא אותו היום (ראה יואל ג - ד)? כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא , וקבצתי את כל הגוים - היא מלחמת העמים האמורה בזכריה (יד , ב ואי'). עמק יהושפט - עמק המשפט ― כמו "עמק עכור" (ראה הו' ב , יז); "עמק יזרעאל" (ראה פירושו הו' א , ה) ― ונשפטתי יוכיח עליו. (ג) בזונה - לפי ענינו: מזון. (ד) הגמול - שמא גמול הרעה שהרעו לכם עמי אתם משלמים עלי לחלק את ארצי?! ואם גומלים אתם עלי רעה תחילה - בלא תשלום?! ובין כך ובין כך , קל מהרה אשיב גמולכם בראשכם. (ו) לבני היונים - באיי היונים (ראה יש' סו , יט). (ח) לשבאים - עם "שְבָא" (בר' י , ז ועוד). (י) החלש יאמר גבור אני - כי אני מסייע על ידו. (יא) עושו - היו נוקבים ומבקעים לבא כעש שאוכל ונוקב ויוצא. הנחת - הושכנו ונחו. ואף בלשון רבים יאמר לשון 'הופעל' ו'נפעל' ו'מתפעל' , כגון "יקח נא מעט מים" (בר' יח , ד); "וליוסף ילד שני בנים" (בר' מא , נ); וכהנה רבות. (יג) מגל - חרב. כי בשל קציר - הגיע זמנם להשמיד. רדו - לדרוך. השיקו היקבים - דמיהם. (יד) בעמק החרוץ - הוא עמק יהושפט (ראה לעיל , ב); ועל שם חריצת המשפט (ע"פ מ"א כ , מ) קוראו 'חרוץ'. (טו) קדרו - עליהם. אספו נגהם - אליהם , כי יום חושך הוא להם (ראה יואל ג , ד). (טז) מציון ישאג - לנקום נקמת עמו וארצו. ויי' מחסה לעמו - שלא יגע בהם רע. (יח) עסיס - לעמי; כלפי שהיו חרפת רעב (ע"פ יח' לו , ל) באכילת הארבה , הילק , החסיל והגזם (ראה יואל א , ד) , הן ארבע מלכיות. ואינו אומר אלא שרוב פירות יוציאו ההרים והגבעות וכל אפיקי יהודה - שיבשו בנגב. והשקה את נחל השטים - כל כך יתגבר. נחל - חלקת ארץ ציה הוא , ולפי שהוא במדבר; והן הן המים הנזכרים ביחזקאל (מז , א - יב). (יט) מצרים ואדום שתפס - לפי שמצרים היו עם ישראל בברית , והיו יורדים אליהם לעזרה ולא עזרום (ראה יר' לז , ז); ואדום היה אחיו (ראה עו' א , י); לכך עונשם גדול. דם נקי (בנוסחנו: נקיא) - שאם לי חטאו , להם לא חטאו. (כא) ואם נקיתי אותם , ויתרתי על כספם וזהבם וארצי שחלקו ועל מכירתם שמכרום ושהגלום (ראה לעיל , ב - ו) - על דמם לא נקיתי אותם , ולא אֲוַתר על דם עבדי (ראה דב' לב , מג). ויי' שכן בציון - למעוז ולמחסה (ראה לעיל , טז) , ויכוננה עליון (ע"פ תה' פז , ה) על כלם.