מאגר הכתר יואל פרק ד עם פירוש ר' יוסף קרא

פרק ד
[א] כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אָשִׁ֛וב אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם:
[ב] וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ:
[ג] וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ:
[ד] וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ה] אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם:
[ז] הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ח] וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר: פ
[ט] קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה:
[י] כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי:
[יא] ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יב] יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב:
[יג] שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם:
[יד] הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ:
[טו] שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם:
[טז] וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יז] וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד: ס
[יח] וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים:
[יט] מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם:
[כ] וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר:
[כא] וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן:

פרק ד
(ג) ויתנו את (בנוסחנו ללא 'את') הילד בזונה - שהיו נוהגין ביזיון בישראל. (ד) צור וצידון וכל גלילות פלשת - אילו שכיני ארץ ישראל; צור וצידון יושבין במערבה של ארץ ישראל. (יא) עושו ובואו כל הגוים - פתר דונש (? ראה רש"י) כמו "עשת" (שה"ש ה , יד) , כמו 'עשת ברזל' (ראה יח' כז , יט); וכן תרגום: "יתכנשון" (ת"י). שמה הנחת... גיבוריך - "ונחת קשת נחושה זרועותיי" (תה' יח , לה). (יב) אל עמק יהושפט כי שם אשב לשפוט - לא של יהושפט היה אותו העמק , אלא עמק זהו ירושלם , כמה דאמר "הנני אליך יושבת העמק צור המישור" (יר' כא , יג); ולמה נקרא שמה 'עמק יהושפט'? כי שם אשב לשפוט את (בנוסחנו נוסף 'כל') הגוים. (יג) שילחו מגל כי בשל קציר - מגל בלעז 'שיכלא'. בשל - 'מדוד' (אולי צ"ל: מאור) , כתבואה זו שנתבשלו פירותיה לקצור; כמו כן אִספו את כל הגוים לירושלם ותתמלא סיפקם , שפשעו יותר מדי; שם בירושלם הנחת יי' גיבוריהם (ראה לעיל , יא) וישפטם שם. באו ורדו (לפנינו: רדו) כי מלאה גת השיקו היקבים - כמו היקב שמשקין אותו מן היין כשהוא מלא על גדותיו , ורודין ומסחטין הענבים , כמו כן כשתתמלא סאתם , שירבה רעתם , אז יצר להם. רדו - 'טרינייר' בלעז. (יד) המונים המונים בעמק החרוץ - פתרון: חבורות חבורות יאספו כל האומות בעמק יהושפט (ראה לעיל , יב). ולמה נקרא שמה 'עמק החרוץ'? אלא שכל מי שנשפט שם דינו חרוץ לעולם; והוא כמו "כן משפטיך (בנוסחנו: משפטך) אתה חרצת" (מ"א כ , מ). (יח) וכל אפיקי יהודה ילכו מים - לפי שעד עכשיו לא היו שם מים כי אם מי השילוח רחוק מירושלם , והיו מוכרין אותן שם ביוקר , לכך נאמר: וכל אפיקי... ומעיין מבית יי' יצא והשקה את נחל השיטים. והשקה - פתרון: יגיע עד נחל השיטים , שהוא חוץ לארץ ישראל. (יט) מחמס בני יהודה - מחמס שעשו לבני יהודה. (כא) וניקיתי דמם לא ניקיתי - וניקיתי את החמס , אבל דמם של ישראל ששפכו - לא אנקה.