פרק ד
[א]
כִּ֗י
הִנֵּ֛ה
בַּיָּמִ֥ים
הָהֵ֖מָּה
וּבָעֵ֣ת
הַהִ֑יא
אֲשֶׁ֥ר
אָשִׁ֛וב
אָשִׁ֛יב
אֶת־שְׁב֥וּת
יְהוּדָ֖ה
וִירוּשָׁלִָֽם:
[ב]
וְקִבַּצְתִּי֙
אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם
וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים
אֶל־עֵ֖מֶק
יְהוֹשָׁפָ֑ט
וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י
עִמָּ֜ם
שָׁ֗ם
עַל־עַמִּ֨י
וְנַחֲלָתִ֤י
יִשְׂרָאֵל֙
אֲשֶׁ֣ר
פִּזְּר֣וּ
בַגּוֹיִ֔ם
וְאֶת־אַרְצִ֖י
חִלֵּֽקוּ:
[ג]
וְאֶל־עַמִּ֖י
יַדּ֣וּ
גוֹרָ֑ל
וַֽיִּתְּנ֤וּ
הַיֶּ֙לֶד֙
בַּזּוֹנָ֔ה
וְהַיַּלְדָּ֛ה
מָכְר֥וּ
בַיַּ֖יִן
וַיִּשְׁתּֽוּ:
[ד]
וְ֠גַם
מָה־אַתֶּ֥ם
לִי֙
צֹ֣ר
וְצִיד֔וֹן
וְכֹ֖ל
גְּלִיל֣וֹת
פְּלָ֑שֶׁת
הַגְּמ֗וּל
אַתֶּם֙
מְשַׁלְּמִ֣ים
עָלָ֔י
וְאִם־גֹּמְלִ֤ים
אַתֶּם֙
עָלַ֔י
קַ֣ל
מְהֵרָ֔ה
אָשִׁ֥יב
גְּמֻֽלְכֶ֖ם
בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ה]
אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י
וּזְהָבִ֖י
לְקַחְתֶּ֑ם
וּמַֽחֲמַדַּי֙
הַטֹּבִ֔ים
הֲבֵאתֶ֖ם
לְהֵיכְלֵיכֶֽם:
[ו]
וּבְנֵ֤י
יְהוּדָה֙
וּבְנֵ֣י
יְרוּשָׁלִַ֔ם
מְכַרְתֶּ֖ם
לִבְנֵ֣י
הַיְּוָנִ֑ים
לְמַ֥עַן
הַרְחִיקָ֖ם
מֵעַ֥ל
גְּבוּלָֽם:
[ז]
הִנְנִ֣י
מְעִירָ֔ם
מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם
אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם
אֹתָ֖ם
שָׁ֑מָּה
וַהֲשִׁבֹתִ֥י
גְמֻֽלְכֶ֖ם
בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ח]
וּמָכַרְתִּ֞י
אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם
וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם
בְּיַד֙
בְּנֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
וּמְכָר֥וּם
לִשְׁבָאיִ֖ם
אֶל־גּ֣וֹי
רָח֑וֹק
כִּ֥י
יְהוָ֖ה
דִּבֵּֽר:
פ
[ט]
קִרְאוּ־זֹאת֙
בַּגּוֹיִ֔ם
קַדְּשׁ֖וּ
מִלְחָמָ֑ה
הָעִ֙ירוּ֙
הַגִּבּוֹרִ֔ים
יִגְּשׁ֣וּ
יַֽעֲל֔וּ
כֹּ֖ל
אַנְשֵׁ֥י
הַמִּלְחָמָֽה:
[י]
כֹּ֤תּוּ
אִתֵּיכֶם֙
לַחֲרָב֔וֹת
וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם
לִרְמָחִ֑ים
הַֽחַלָּ֔שׁ
יֹאמַ֖ר
גִּבּ֥וֹר
אָֽנִי:
[יא]
ע֣וּשׁוּ
וָבֹ֧אוּ
כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם
מִסָּבִ֖יב
וְנִקְבָּ֑צוּ
שָׁ֕מָּה
הַֽנְחַ֥ת
יְהוָ֖ה
גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יב]
יֵע֙וֹרוּ֙
וְיַעֲל֣וּ
הַגּוֹיִ֔ם
אֶל־עֵ֖מֶק
יְהוֹשָׁפָ֑ט
כִּ֣י
שָׁ֗ם
אֵשֵׁ֛ב
לִשְׁפֹּ֥ט
אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם
מִסָּבִֽיב:
[יג]
שִׁלְח֣וּ
מַגָּ֔ל
כִּ֥י
בָשַׁ֖ל
קָצִ֑יר
בֹּ֤אֽוּ
רְדוּ֙
כִּֽי־מָ֣לְאָה
גַּ֔ת
הֵשִׁ֙יקוּ֙
הַיְקָבִ֔ים
כִּ֥י
רַבָּ֖ה
רָעָתָֽם:
[יד]
הֲמוֹנִ֣ים
הֲמוֹנִ֔ים
בְּעֵ֖מֶק
הֶחָר֑וּץ
כִּ֤י
קָרוֹב֙
י֣וֹם
יְהוָ֔ה
בְּעֵ֖מֶק
הֶחָרֽוּץ:
[טו]
שֶׁ֥מֶשׁ
וְיָרֵ֖חַ
קָדָ֑רוּ
וְכוֹכָבִ֖ים
אָסְפ֥וּ
נָגְהָֽם:
[טז]
וַיהוָ֞ה
מִצִּיּ֣וֹן
יִשְׁאָ֗ג
וּמִירוּשָׁלִַם֙
יִתֵּ֣ן
קוֹל֔וֹ
וְרָעֲשׁ֖וּ
שָׁמַ֣יִם
וָאָ֑רֶץ
וַֽיהוָה֙
מַחֲסֶ֣ה
לְעַמּ֔וֹ
וּמָע֖וֹז
לִבְנֵ֥י
יִשְׂרָאֵֽל:
[יז]
וִידַעְתֶּ֗ם
כִּ֣י
אֲנִ֤י
יְהוָה֙
אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם
שֹׁכֵ֖ן
בְּצִיּ֣וֹן
הַר־קָדְשִׁ֑י
וְהָיְתָ֤ה
יְרוּשָׁלִַם֙
קֹ֔דֶשׁ
וְזָרִ֥ים
לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ
עֽוֹד:
ס
[יח]
וְהָיָה֩
בַיּ֨וֹם
הַה֜וּא
יִטְּפ֧וּ
הֶהָרִ֣ים
עָסִ֗יס
וְהַגְּבָעוֹת֙
תֵּלַ֣כְנָה
חָלָ֔ב
וְכָל־אֲפִיקֵ֥י
יְהוּדָ֖ה
יֵ֣לְכוּ
מָ֑יִם
וּמַעְיָ֗ן
מִבֵּ֤ית
יְהוָה֙
יֵצֵ֔א
וְהִשְׁקָ֖ה
אֶת־נַ֥חַל
הַשִּׁטִּֽים:
[יט]
מִצְרַ֙יִם֙
לִשְׁמָמָ֣ה
תִֽהְיֶ֔ה
וֶאֱד֕וֹם
לְמִדְבַּ֥ר
שְׁמָמָ֖ה
תִּֽהְיֶ֑ה
מֵֽחֲמַס֙
בְּנֵ֣י
יְהוּדָ֔ה
אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ
דָם־נָקִ֖יא
בְּאַרְצָֽם:
[כ]
וִיהוּדָ֖ה
לְעוֹלָ֣ם
תֵּשֵׁ֑ב
וִירוּשָׁלִַ֖ם
לְד֥וֹר
וָדֽוֹר:
[כא]
וְנִקֵּ֖יתִי
דָּמָ֣ם
לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי
וַיהוָ֖ה
שֹׁכֵ֥ן
בְּצִיּֽוֹן:
פרק ד
(א-ב)
כי
הנה
בימים
ההמה
ובעת
ההיא
אשר
אשיב
את
שבות
יהודה
וכו'
,
וקבצתי
את
כל
הגויים
וכו'
-
מלכות
יון
ועוזריו
שבאו
להשחית
ירושלם
וארץ
ישראל
והשם
הפילם
ביד
בני
חשמונאי
,
כמו
שמבואר
בארֻכה
בספר
יוסיפון
(ע' 84
- 86
).
וגם
זה
מבואר
,
שנראו
אז
בירושלם
ארבעים
יום
סוסי
אש;
וכתוב
שם
(ע' 67
):
הנה
נראה
מופת
בירושלם.
ויעויין
הכל
שם
במתון.
אומנם
זכרו
עמק
יהושפט
-
לסִבות
,
וזה
,
כי
נקרא
כן
עתה
העמק
כן
,
לפי
ששם
היה
הנצחון
לבני
חשמונאי
על
היוונים
עתה.
ורבים
כן
לאין
מספר.
וכן
יאמר
עוד
נתינת
טעם:
"אל
עמק
יהושפ
כי
שם
אשב
לשפוט
את
כל
הגוים"
(להלן
,
יב).
וגם
בפירוש
כתוב
בספר
יוסיפון
(ע' 328
)
באחד
ממלחמות
ישראל
עם
יון
שהיה
בעמק
יהושפט
,
שהוא
קרוב
לירושלם.
וגם
מבואר
,
כי
זה
העמק
הוא
העמק
שהיה
הנצוח
גם
כן
הנזכר
בספר
דברי
הימים
(ראה
דה"ב
כ
,
כב
ואי')
,
שהיה
הנצוח
המופלג
למלך
יהושפט;
וקראוהו
לסבת
זה
'עמק
ברכה'
כמו
שמבואר
למי
שיקרא
הספרים
,
כמו
שכתוב
שם
"על
כן
קראו
(בנוסחנו
נוסף
'את')
שם
המקום
הזה
עמק
ברכה
עד
היום"
(ראה
שם
,
כו);
ושני
השמות
האלה
אחד
בסוג
הענין.
וכן
"עמק
החרוץ"
שיזכור
גם
כן
כה
(להלן
,
יד)
-
מטעם
"כי
כלה
ונחרצה"
(יש'
י
,
כג).
וכל
אלו
הענינים
מבוארים
בעצמם.
וגם
מבואר
בעצמו
,
שבעת
ממשלת
מלכות
יון
עזרום
לרעה
גם
בני
סביבות
ארץ
ישראל
,
כמו
צר
וצידון
וכל
גלילות
פלשת
(ראה
להלן
,
ד);
וגם
זה
כתוב
בפירוש
בספר
יוסיפון
(ע' 86
- 88
).
ושללו
ובזזו
כספנו
וזהבנו
וגם
מבנינו
ובנותינו
,
ומכרום
לבני
היונים
(ראה
להלן
,
ה
-
ו)
,
שהיו
גבורים
אז
על
כולם.
(טו-טז)
והפליג
זה
הנביא
להעירנו
על
אמתת
דבריו
ודברי
כל
הנביאים
בהפלגות
החדושים
,
אם
לטובה
אם
לרעה;
כי
על
הפגע
הרע
שקרה
אל
מלכות
יון
אמר
פסוק
שלם
כמו
שאמר
על
הפגע
הרע
שקדם
לנו
בעבור
הארבה
(ראה
יואל
ב
,
י)
,
והוא
אמרו:
שמש
וירח
קדרו
וכוכבים
אספו
נגהם;
וכן
ורעשו
שמים
וארץ.
ומה
נבקש
עוד
פירוש
ופירושים
לדבר
כתוב
בכל
הנביאים
מזה
המין
,
והכל
מבואר!
וגם
באור
יותר
'אוצר
יי''
יבא.
(כ)
וטעם
ויהודה
לעולם
תשב
וירושלם
לדור
ודור
-
הכונה:
אֹרך
זמן
,
עד
שיחרב
בית
שני;
וכמה
מזה
המין
למאות.
(כא)
ונקיתי
דמם
לא
נקיתי
-
הטעם:
ונקיתי
דבר
-
מה
,
לא
בכלל;
והעד
מה
יפרש
אחרי
כן:
דמם
לא
נקיתי
,
כלומר:
אבל
דמם
לא
נקיתי;
כטעם
מה
שאמר
משה:
"כי
דם
עבדיו
יקום"
(דב'
לב
,
מג).
וגם
ביאור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
ויי'
שוכן
בציון
-
גם
באור
זה
'אוצר
יי''
יבא.
תם
נשלם
פרוש
יואל
,
שבח
והודאה
לאל.