מאגר הכתר יואל פרק ד עם פירוש ר' יוסף כספי

פרק ד
[א] כִּ֗י הִנֵּ֛ה בַּיָּמִ֥ים הָהֵ֖מָּה וּבָעֵ֣ת הַהִ֑יא אֲשֶׁ֥ר אָשִׁ֛וב אָשִׁ֛יב אֶת־שְׁב֥וּת יְהוּדָ֖ה וִירוּשָׁלִָֽם:
[ב] וְקִבַּצְתִּי֙ אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֔ם וְה֣וֹרַדְתִּ֔ים אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט וְנִשְׁפַּטְתִּ֨י עִמָּ֜ם שָׁ֗ם עַל־עַמִּ֨י וְנַחֲלָתִ֤י יִשְׂרָאֵל֙ אֲשֶׁ֣ר פִּזְּר֣וּ בַגּוֹיִ֔ם וְאֶת־אַרְצִ֖י חִלֵּֽקוּ:
[ג] וְאֶל־עַמִּ֖י יַדּ֣וּ גוֹרָ֑ל וַֽיִּתְּנ֤וּ הַיֶּ֙לֶד֙ בַּזּוֹנָ֔ה וְהַיַּלְדָּ֛ה מָכְר֥וּ בַיַּ֖יִן וַיִּשְׁתּֽוּ:
[ד] וְ֠גַם מָה־אַתֶּ֥ם לִי֙ צֹ֣ר וְצִיד֔וֹן וְכֹ֖ל גְּלִיל֣וֹת פְּלָ֑שֶׁת הַגְּמ֗וּל אַתֶּם֙ מְשַׁלְּמִ֣ים עָלָ֔י וְאִם־גֹּמְלִ֤ים אַתֶּם֙ עָלַ֔י קַ֣ל מְהֵרָ֔ה אָשִׁ֥יב גְּמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ה] אֲשֶׁר־כַּסְפִּ֥י וּזְהָבִ֖י לְקַחְתֶּ֑ם וּמַֽחֲמַדַּי֙ הַטֹּבִ֔ים הֲבֵאתֶ֖ם לְהֵיכְלֵיכֶֽם:
[ו] וּבְנֵ֤י יְהוּדָה֙ וּבְנֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם מְכַרְתֶּ֖ם לִבְנֵ֣י הַיְּוָנִ֑ים לְמַ֥עַן הַרְחִיקָ֖ם מֵעַ֥ל גְּבוּלָֽם:
[ז] הִנְנִ֣י מְעִירָ֔ם מִ֨ן־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁר־מְכַרְתֶּ֥ם אֹתָ֖ם שָׁ֑מָּה וַהֲשִׁבֹתִ֥י גְמֻֽלְכֶ֖ם בְּרֹאשְׁכֶֽם:
[ח] וּמָכַרְתִּ֞י אֶת־בְּנֵיכֶ֣ם וְאֶת־בְּנֽוֹתֵיכֶ֗ם בְּיַד֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה וּמְכָר֥וּם לִשְׁבָאיִ֖ם אֶל־גּ֣וֹי רָח֑וֹק כִּ֥י יְהוָ֖ה דִּבֵּֽר: פ
[ט] קִרְאוּ־זֹאת֙ בַּגּוֹיִ֔ם קַדְּשׁ֖וּ מִלְחָמָ֑ה הָעִ֙ירוּ֙ הַגִּבּוֹרִ֔ים יִגְּשׁ֣וּ יַֽעֲל֔וּ כֹּ֖ל אַנְשֵׁ֥י הַמִּלְחָמָֽה:
[י] כֹּ֤תּוּ אִתֵּיכֶם֙ לַחֲרָב֔וֹת וּמַזְמְרֹֽתֵיכֶ֖ם לִרְמָחִ֑ים הַֽחַלָּ֔שׁ יֹאמַ֖ר גִּבּ֥וֹר אָֽנִי:
[יא] ע֣וּשׁוּ וָבֹ֧אוּ כָֽל־הַגּוֹיִ֛ם מִסָּבִ֖יב וְנִקְבָּ֑צוּ שָׁ֕מָּה הַֽנְחַ֥ת יְהוָ֖ה גִּבּוֹרֶֽיךָ:
[יב] יֵע֙וֹרוּ֙ וְיַעֲל֣וּ הַגּוֹיִ֔ם אֶל־עֵ֖מֶק יְהוֹשָׁפָ֑ט כִּ֣י שָׁ֗ם אֵשֵׁ֛ב לִשְׁפֹּ֥ט אֶת־כָּל־הַגּוֹיִ֖ם מִסָּבִֽיב:
[יג] שִׁלְח֣וּ מַגָּ֔ל כִּ֥י בָשַׁ֖ל קָצִ֑יר בֹּ֤אֽוּ רְדוּ֙ כִּֽי־מָ֣לְאָה גַּ֔ת הֵשִׁ֙יקוּ֙ הַיְקָבִ֔ים כִּ֥י רַבָּ֖ה רָעָתָֽם:
[יד] הֲמוֹנִ֣ים הֲמוֹנִ֔ים בְּעֵ֖מֶק הֶחָר֑וּץ כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה בְּעֵ֖מֶק הֶחָרֽוּץ:
[טו] שֶׁ֥מֶשׁ וְיָרֵ֖חַ קָדָ֑רוּ וְכוֹכָבִ֖ים אָסְפ֥וּ נָגְהָֽם:
[טז] וַיהוָ֞ה מִצִּיּ֣וֹן יִשְׁאָ֗ג וּמִירוּשָׁלִַם֙ יִתֵּ֣ן קוֹל֔וֹ וְרָעֲשׁ֖וּ שָׁמַ֣יִם וָאָ֑רֶץ וַֽיהוָה֙ מַחֲסֶ֣ה לְעַמּ֔וֹ וּמָע֖וֹז לִבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל:
[יז] וִידַעְתֶּ֗ם כִּ֣י אֲנִ֤י יְהוָה֙ אֱלֹ֣הֵיכֶ֔ם שֹׁכֵ֖ן בְּצִיּ֣וֹן הַר־קָדְשִׁ֑י וְהָיְתָ֤ה יְרוּשָׁלִַם֙ קֹ֔דֶשׁ וְזָרִ֥ים לֹא־יַֽעַבְרוּ־בָ֖הּ עֽוֹד: ס
[יח] וְהָיָה֩ בַיּ֨וֹם הַה֜וּא יִטְּפ֧וּ הֶהָרִ֣ים עָסִ֗יס וְהַגְּבָעוֹת֙ תֵּלַ֣כְנָה חָלָ֔ב וְכָל־אֲפִיקֵ֥י יְהוּדָ֖ה יֵ֣לְכוּ מָ֑יִם וּמַעְיָ֗ן מִבֵּ֤ית יְהוָה֙ יֵצֵ֔א וְהִשְׁקָ֖ה אֶת־נַ֥חַל הַשִּׁטִּֽים:
[יט] מִצְרַ֙יִם֙ לִשְׁמָמָ֣ה תִֽהְיֶ֔ה וֶאֱד֕וֹם לְמִדְבַּ֥ר שְׁמָמָ֖ה תִּֽהְיֶ֑ה מֵֽחֲמַס֙ בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁר־שָׁפְכ֥וּ דָם־נָקִ֖יא בְּאַרְצָֽם:
[כ] וִיהוּדָ֖ה לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֑ב וִירוּשָׁלִַ֖ם לְד֥וֹר וָדֽוֹר:
[כא] וְנִקֵּ֖יתִי דָּמָ֣ם לֹֽא־נִקֵּ֑יתִי וַיהוָ֖ה שֹׁכֵ֥ן בְּצִיּֽוֹן:

פרק ד
(א-ב) כי הנה בימים ההמה ובעת ההיא אשר אשיב את שבות יהודה וכו' , וקבצתי את כל הגויים וכו' - מלכות יון ועוזריו שבאו להשחית ירושלם וארץ ישראל והשם הפילם ביד בני חשמונאי , כמו שמבואר בארֻכה בספר יוסיפון (ע' 84 - 86 ). וגם זה מבואר , שנראו אז בירושלם ארבעים יום סוסי אש; וכתוב שם (ע' 67 ): הנה נראה מופת בירושלם. ויעויין הכל שם במתון. אומנם זכרו עמק יהושפט - לסִבות , וזה , כי נקרא כן עתה העמק כן , לפי ששם היה הנצחון לבני חשמונאי על היוונים עתה. ורבים כן לאין מספר. וכן יאמר עוד נתינת טעם: "אל עמק יהושפ כי שם אשב לשפוט את כל הגוים" (להלן , יב). וגם בפירוש כתוב בספר יוסיפון (ע' 328 ) באחד ממלחמות ישראל עם יון שהיה בעמק יהושפט , שהוא קרוב לירושלם. וגם מבואר , כי זה העמק הוא העמק שהיה הנצוח גם כן הנזכר בספר דברי הימים (ראה דה"ב כ , כב ואי') , שהיה הנצוח המופלג למלך יהושפט; וקראוהו לסבת זה 'עמק ברכה' כמו שמבואר למי שיקרא הספרים , כמו שכתוב שם "על כן קראו (בנוסחנו נוסף 'את') שם המקום הזה עמק ברכה עד היום" (ראה שם , כו); ושני השמות האלה אחד בסוג הענין. וכן "עמק החרוץ" שיזכור גם כן כה (להלן , יד) - מטעם "כי כלה ונחרצה" (יש' י , כג). וכל אלו הענינים מבוארים בעצמם. וגם מבואר בעצמו , שבעת ממשלת מלכות יון עזרום לרעה גם בני סביבות ארץ ישראל , כמו צר וצידון וכל גלילות פלשת (ראה להלן , ד); וגם זה כתוב בפירוש בספר יוסיפון (ע' 86 - 88 ). ושללו ובזזו כספנו וזהבנו וגם מבנינו ובנותינו , ומכרום לבני היונים (ראה להלן , ה - ו) , שהיו גבורים אז על כולם. (טו-טז) והפליג זה הנביא להעירנו על אמתת דבריו ודברי כל הנביאים בהפלגות החדושים , אם לטובה אם לרעה; כי על הפגע הרע שקרה אל מלכות יון אמר פסוק שלם כמו שאמר על הפגע הרע שקדם לנו בעבור הארבה (ראה יואל ב , י) , והוא אמרו: שמש וירח קדרו וכוכבים אספו נגהם; וכן ורעשו שמים וארץ. ומה נבקש עוד פירוש ופירושים לדבר כתוב בכל הנביאים מזה המין , והכל מבואר! וגם באור יותר 'אוצר יי'' יבא. (כ) וטעם ויהודה לעולם תשב וירושלם לדור ודור - הכונה: אֹרך זמן , עד שיחרב בית שני; וכמה מזה המין למאות. (כא) ונקיתי דמם לא נקיתי - הטעם: ונקיתי דבר - מה , לא בכלל; והעד מה יפרש אחרי כן: דמם לא נקיתי , כלומר: אבל דמם לא נקיתי; כטעם מה שאמר משה: "כי דם עבדיו יקום" (דב' לב , מג). וגם ביאור זה 'אוצר יי'' יבא. ויי' שוכן בציון - גם באור זה 'אוצר יי'' יבא. תם נשלם פרוש יואל , שבח והודאה לאל.