מאגר הכתר עמוס פרק א עם פירוש רש"י

פרק א
(א) אשר היה בנוקדים - [תרגום יונתן: "פתגמי עמוס] דהוה מרי גיתין"; כמו "מישע מלך מואב היה נוקד" (מ"ב ג , ד). שנתים לפני הרעש - לפני יום שנתנגע עוזיה (ראה דה"ב כו , יט); יום שנתנבא ישעיה , שנאמר בו "וינועו אמות הסיפים" (יש' ו , ד; ראה תנח' צו , יג) , ואומר "כאשר נסתם בימי הרעש" וגו' (ראה זכ' יד , ה; סע"ר כ). (ב) מציון ישאג - מבית קדשי הקדשים הדיבר יוצא. [וכה יאמר הדיבר: ואבלו וגו'.] ואבלו נאות הרועים וגו' - "ויצדון מדורי מלכיא ויחרב תקוף כרכיהון" (ת"י). (ג) על שלשה פשעי וגו' - הכתוב אומר "הן כל אלה יפעל אל פעמים ושלש (בנוסחנו: שלוש) עם גבר" (איוב לג , כט) , ואם יותר - יותר. וכאן כך הוא אומר: כבר הנהגתי עמהם במדתי לסלוח להם שלושה פשעים. ואם יש יותר - כל שכן , שיש בכלל המרובה - המועט: ועל ארבעה לא אשיבנו - על פשע רביעי אין עלי עוד להשיבו ריקם , מקחת גמולו מאתי , וכל שכן שיש בידם פשעים הרבה. עתה את זה אפקֹד עליהם - אשר דשו את יושבי גלעד הסמוכים להם. בחרוצות הברזל - תירגם יונתן: "במוריגי דפרזלא"; והוא כעין שופינא [שקורין 'לימא' (בלעז)] , עשוי חריצים חריצים , ורודין בהן בני אדם בייסורין , ובהן מחתכין את קש התבואה ליעשות כתבן. (ד) חזאל ובן הדד - מלכי ארם , "וראש ארם הוא דמשק" (ראה יש' ז , ח). (ה) בקעת און - מקום הוא בארם. ותומך שבט - "ועביד שולטן" (ת"י); כמו "לא יסור שבט" (בר' מט , י). על שם שהמושל רודה את העם במקלות (ראה סנה' ה , א). מבית עדן - מקום. קירה - מקום; ושם הגלם סנחריב בימי אחז , שנאמר "ויעל... דמשק ויתפשה ויגלה קירה" (מ"ב טז , ט). וכל הפורענות שנתנבאו נביאי ישראל לבא חרב על האומות - נביאים שהיו קודם סנחריב , כגון ישעיה ועמוס , נבאו על חרב סנחריב , וירמיה ויחזקאל נבאו על חרבו של נבוכד נצר. (ו) עזה - מפלשתים היתה. גלות שלימה - גלות ישראל; שתהא הגלות שלימה , שלא ימלט איש. והיו עומדים על הדרכים ותופשים את הנמלטים , ומסגירים אותם; וכן [עשו] אנשי צר (ראה להלן , ט) , וכן עשו לארבע רוחות בחורבן בית שיני , כמו שמפורש בהגדת האזינו (ספ"ד שכב): עזה מן הדרום , צר מן הצפון , דמשק מן המזרח , ערביים מן המערב; שנאמר "[משא בערב] ביער בערב תלינו" וגו' (יש' כא , יג). (ח) אשדוד , אשקלון , עקרון - סרני פלשתים הם. והשיבתי (בנוסחנו: והשיבותי) ידי - אכה ואשְנה. (ט) ולא זכרו ברית אחים - שהיתה בין חירם ובין שלמה , שנאמר "ויכרתו ברית שניהם" (מ"א ה , כו) , והיו קורין זה לזה 'אחים' , שנאמר "מה הערים [האלה] אשר נתת (בנוסחנו: נתתה) לי אחי" (מ"א ט , יג). (יא) על רדפו בחרב אחיו - שנאמר "בחרב אצא לקראתך" (במ' כ , יח); וגם עודנו טורף אפו ושומר עברתו ולא חזר בו. ויטרוף [לעד] אפו - החזיק בה ולא הניחה. [שמרה - כאילו מפיק ה"י: שמר אותה; וכן "כאמה בתה" (יח' טז , מד); "ורחמה הרת עולם" (יר' כ , יז).] (יב) ארמנות בצרה - בין מואב ובין אדום היא , ומארץ מואב , ונמשכת אחר אדום; והיא העמידה לו מלך במות המלך הראשון , שנאמר "יובב בן זרח מבצרה" (בר' לו , לג). (יג) בקעם הרות הגלעד - השחיתו אותם; וגם הריותיהם בקעו (ע"פ הו' יד , א) , שלא ישאר [איש] יורש שיערער על הנחלה. וכן הוא אומר בירמיה: "לבני עמון כה אמר יי' הבנים אין לישראל אם יורש אין לו מדוע ירש מלכם את גד" (מט , א). [ומנחם פירש: על עשותם בקעה הרים של גלעד , לעשות הדרך מישור , ועוקרין גבשושיות הגובלין כדי להרחיב את גבולם.] (טו) [והלך מלכם בגולה - הוא מלכּם , שקוץ בני עמון (ע"פ מ"א יא , ה).]