מאגר הכתר עמוס פרק א עם פירוש ראב"ע

פרק א
(א) עמוס. זה הנביא היה בימי הושע , וכל נבואתו על ירבעם בן יואש. ורובי המפרשים (ראה רש"י) אמרו , כי הרעש היה בהכנס עוזיה להקטיר קטרת. ואין ראיה מהמקרא , רק מהקבלה (ראה סע"ר כ) , כי הכתוב אומר , כי בימי עוזיהו היה הרעש , ודבר גדול היה. ולחשבון הזה הוא "ובעוד ששים וחמש שנה" (יש' ז , ח); כי אם היתה זאת הנבואה בתחלת מלכות אחז , הנה אחר שתים ועשרים שנה "יחת אפרים מעם" (שם) , כי כן כתוב. וטעם הרעש - להזכירו , כי התנבא לפני היותו , שיבא הרעש ויכה "בית החרף על בית הקיץ" (עמ' ג , טו). ומלת בנקדים - רועים , כמו "ומישע מלך מואב היה נוקד" (מ"ב ג , ד). (ב) ויאמר. ישאג - רעם גדול שיהיה , ואז ימנע הגשם ויהיה להם חסרון לחם ומים , כאשר יזכיר. או הטעם: ששמע זה הנביא קול השם בדרך נבואה , קול גדול כשאגת אריה. והנה הקול - כמו גזירה שנגזרה מהשם; על כן אמר: ואבלו נאות הרועים , כי הצאן תמות בלי מרעה. ויבש ראש הכרמל - העצים הנראים בראש. והמפרש (ראה ת"י ורש"י) נאות הרועים - המלכים , איננו מטעם הפרשה. (ג) כה - אמר אליהוא: "הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש" (איוב לג , כט); והטעם , כי יזהירנו , ואם לא ישמע - יענישנו בפעם הרביעית. ויפת אמר: על הדור הרביעי , אם היו כל הדורות רשעים. והגאון אמר: שלשה עונות סלחתי לו , וזאת הרביעית לא אסלח. והנה בדמשק ועזה (ראה להלן , ו) וצור (ראה להלן , ט) ואדום ובני עמון (ראה להלן , יא) - לעולם ה'רביעית' שהרעו ליעקב; ובמואב - שהרעו לעשו (ראה עמ' ב , א) , ושניהם בני יצחק. על כן הזכירו פעמים בנבואתו (ראה עמ' ז , ט , טז) , ולא מצאנו ככה בספרי כל הנביאים הנמצאים. על דושם - זה כתוב על חזאל , שהרע לישראל "וישימם כעפר לדוש" (מ"ב יג , ז). וטעם את הגלעד - יושביה; או שברחו ישראל ממנה , והוא היה חורש את הגלעד. וכתוב "ויכם חזאל... את כל ארץ גלעד" (לפנינו: הגלעד; מ"ב י , לב - לג). (ד) ושלחתי. בבית חזאל - בני בניו; אולי רצין היה מהם , שהמיתוֹ מלך אשור (ראה מ"ב טז , ט). (ה) ושברתי - כי נלכדה בהלכד שומרון. והכרתי... בקעת און - שם עיר בארם. ותומך שבט - כמו "מטה עז שבט למשל" (בנוסחנו: למשול; יח' יט , יד). קירה - אל קיר , שם העיר באשור; וככה כתוב: "ויגלה קירה" (מ"ב טז , ט). (ו) כה... - שהגלו ישראל בדרך שלום , והסגירום לאדום. (ז) ושלחתי - האויב נמשל לאש: "כי אש יצאה מחשבון" (במ' כא , כח). (ח) והכרתי. ותמך שבט - כמו "לא יסור שבט מיהודה" (בר' מט , י). (ט) כה... - יש אומרים (ראה רש"י) , כי ברית אחים - על דבר שלמה , שכרת ברית עם מלך צור , והוא קראו "אחי" (מ"א ט , יג). ואין זה פשט , רק דרש הדורש , כי לא היו אחים כלל. ואיננו שב רק (אלא) על אדום , שהוא אחי ישראל באמת מאב ואם. והטעם , שראה צור כי אדום היה מבקש רעת ישראל יותר מכל הגוים , ולא היה זוכר ברית אחים , על כן הסגיר ישראל לאדום להנקם מהם. (יא) כה. ושחת רחמיו - שהיו ברחם אחד. וה"א שמרה - נחה; וכמוהו "ויקרא לה נבח" (במ' לב , מב) , ואחרים. (יג) כה. הרות - כמו 'הרים'; כמו "שנות" (דב' לב , ז) - שנים. אולי משתנה מלת הרות בעבור אות הגרון. ואחרים אמרו (ראה ת"י , רש"י , רקמה ע' רמג) שמלת הרות - כמשמעה , שלא תלדנה בנים , ולא יפחדו להרחיב גבולם. (יד) וטעם בתרועה - כי תתפש רבה בכח. וטעם בסער - ברוח סערה , בעבור שהזכיר והצתי אש.